ניל דגראס טייסון

ניל דגראס טייסון

ניל דגראס טייסון (באנגלית: Neil deGrasse Tyson; נולד ב-5 באוקטובר 1958) הוא אסטרופיזיקאי, מחבר ומנגיש מדע אמריקאי. טייסון למד באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת טקסס באוסטין ובאוניברסיטת קולומביה. מ-1991 עד 1994 היה עמית מחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. ב-1994 הצטרף לפלנטריום היידן כמדען סגל ולסגל פרינסטון כמדען מחקר אורח ומרצה. ב-1996 הפך למנהל הפלנטריום ופיקח על פרויקט השיפוץ שלו בעלות של 210 מיליון דולר, שהושלם בשנת 2000. מאז 1996, הוא מכהן כמנהל פלנטריום היידן במרכז רוז לכדור הארץ ולחלל בניו יורק. המרכז הוא חלק מהמוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, שם ייסד טייסון את המחלקה לאסטרופיזיקה ב-1997 והוא משמש כעמית מחקר במחלקה מאז 2003.

מ-1995 עד 2005 כתב טייסון מאמרים חודשיים במדור "יקום" (Universe) של מגזין Natural History, שחלקם פורסמו מאוחר יותר בספריו Death by Black Hole (2007) ו-Astrophysics for People in a Hurry (2017). במהלך אותה תקופה, כתב טור חודשי במגזין StarDate, שבו ענה על שאלות על אודות היקום תחת שם העט "מרלין". חומרים מהטור הופיעו בספריו Merlin's Tour of the Universe (1989) ו-Just Visiting This Planet (1998). טייסון כبيש בועדה ממשלתית משנת 2001 על עתיד תעשיית התעופה והחלל בארצות הברית וכן בועדת הירח, מאדים ומעבר לכך ב-2004. הוא זכה במדליית השירות הציבורי המצטיינת של נאס"א באותה שנה. מ-2006 עד 2011 הנחה את תוכנית הטלוויזיה NOVA ScienceNow ברשת PBS. מאז 2009, טייסון מנחה את הפודקאסט השבועי StarTalk. סדרת בת, שנקראת גם היא StarTalk, החלה להיות משודרת בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק ב-2015. ב-2014 הנחה את סדרת הטלוויזיה "קוסמוס: מסע בחלל-זמן", יורשת לסדרתו של קארל סייגן משנת 1980 "קוסמוס: מסע אישי". האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית העניקה לטייסון את מדליית הרווחה הציבורית ב-2015 על "תפקידו יוצא הדופן בהלהבת הציבור לגבי פלאי המדע".

חיים מוקדמים וחינוך

טייסון נולד במנהטן כילד שני מתוך שלושה, למשפחה קתולית שגרה בברונקס. אביו האפרו-אמריקאי, סיריל דגראס טייסון (1927–2016), היה סוציולוג ונציב משאבי אנוש של ראש עיריית ניו יורק ג'ון לינדזי, והמנהל הראשון של ארגון Harlem Youth Opportunities Unlimited. אמו, סונצ'יטה מריה טייסון (לבית פליסיאנו; 1928–2023), הייתה גרונטולוגית במחלקת הבריאות, החינוך והרווחה של ארצות הברית והיא ממוצא פוארטו ריקני. לניל יש שני אחים: סטפן ג'וזף טייסון ולין אנטיפאס טייסון. שמו האמצעי של ניל, דגראס, לקוח שם הנעורים של סבתו מצד אביו, שנולדה כאולטימה דה גראס באי נוויס שבאיי הודו המערבית הבריטיים.

טייסון גדל בשכונת קאסל היל שבברונקס ולאחר מכן בריברדייל. החל מגני הילדים ועד לתיכון, טייסון למד בבתי ספר ציבוריים בברונקס: PS 36 Unionport, PS 81 Robert J. Christen, והאקדמיה של ריברדייל קינגסברידג' (MS 141), וסיים את לימודיו בתיכון למדעים של הברונקס (The Bronx High School of Science) ב-1976 שם היה קפטן נבחרת ההיאבקות ועורך ראשי של כתב העת למדעי הפיזיקה. התעניינותו באסטרונומיה החלה בגיל תשע לאחר ביקור בתיאטרון השמיים של פלנטריום היידן. הוא נזכר ש"הרושם [של שמי הלילה] היה כל כך חזק שאני בטוח שלא הייתה לי ברירה בעניין, שבעצם היקום קרא לי." במהלך התיכון, טייסון השתתף בקורסים באסטרונומיה שהוצעו על ידי פלנטריום היידן, אותם כינה "התקופה המעצבת ביותר בחייו". הוא זקף לזכותו של מארק צ'ארטרנד השלישי, מנהל הפלנטריום באותה תקופה, כ"מודל לחיקוי האינטלקטואלי הראשון" שלו, וסגנון ההוראה הנלהב שלו בשילוב עם הומור השראו על טייסון להנגיש את היקום לאחרים באותו האופן.

כשהיה בן 14, קיבל מלגה ממודעי הדרכים (Explorers Club) של ניו יורק לצפות בליקוי החמה המלא ביוני 1973 על סיפון ה-SS קנברה. שייט מדעי זה נשא אלפי מדענים, מהנדסים וחובבים, בהם ניל ארמסטרונג, סקוט קרפנטר ויצחק אסימוב.

טייסון למד אסטרונומיה באובسסיה בשנות נעוריו; בסופו של דבר הוא אפילו זכה לפרסום מסוים בקהילת האסטרונומיה על ידי מתן הרצאות בנושא בגיל 15. האסטרונום קארל סייגן, שהיה חבר סגל באוניברסיטת קורנל, ביקש לגייס את טייסון לקورנל ללימודי תואר ראשון. בספרו The Sky Is Not the Limit, כתב טייסון:

> מכתב הבקשה שלי נזל בעניין רב ביקום. משרד הקבלה, מבלי שדאגתי לכך, העביר את הבקשה שלי לתשומת ליבו של קארל סייגן. בתוך שבועות, קיבלתי מכתב אישי...

טייסון חזר לרגע זה בפרק הראשון של "קוסמוס: מסע בחלל-זמן". כשהוא שלף לוח שנה משנת 1975 השייך לאסטרונום המפורסם, הוא מצא את היום שבו סייגן הזמין את בן ה-17 לבלות יום באיתקה. סייגן הציע לארח אותו ללילה אם האוטובוס שלו בחזרה לבברונקס לא יגיע. טייסון אמר: "כבר ידעתי שאני רוצה להיות מדען. אבל באותו אחה"צ, למדתי מקארל איזה מין בן אדם אני רוצה להיות."

טייסון בחר ללמוד בהרווארד שם התמחה בפיזיקה וגר בבית קורייר. הוא היה חבר בנבחרת החותרים בשנת הלימודים הראשונה שלו, אך חזר להיאבקות, והשיג מעמד נבחרת אוניברסיטאית בשנת לימודיו האחרונה. הוא היה פעיל גם בריקוד (סגנונות הכוללים ג'אז, בלט, אפרו-קריבי ולאטין באולרום).

טייסון קיבל תואר ראשון בפיזיקה בקולג' הרווארד ב-1980 ולאחר מכן החל את לימודי התואר השני באוניברסיטת טקסס באוסטין, ממנה קיבל תואר שני באסטרונומיה ב-1983. לפי דבריו, הוא לא בילה במעבדת המחקר כפי שהיה צריך. המרصים שלו עודדו אותו לשקות קריירות חלופיות וועדת עבודת הדוקטורט שלו פוזרה, מה שסיים את שאיפתו לדוקטורט מאוניברסיטת טקסס.

טייסון היה מרצה לאסטרונומיה באוניברסיטת מרילנד מ-1986 עד 1987 וב-1988, התקבל לתוכנית הבוגרים לאסטרונומיה באוניברסיטת קולומביה, שם קיבל תואר מוסמך לפילוסופיה באסטרופיזיקה ב-1989, ותואר דוקטור באסטרופיזיקה ב-1991 תחת הנחייתו של פרופ' ר. מייקל ריץ'. ריץ' השיג מימון לתמיכה במחקר הדוקטורט של טייסון מנאס"א ומקרן ARCS, מה שאפשר לטייסון להשתתף בפגישות בינלאומיות באיטליה, שוויץ, צ'ילה ודרום אפריקה ולשכור סטודנטים שיעזרו לו בהפחתת נתונים. במהלך עבודת התזה שלו, הוא צפה באמצעות טלסקופ בגודל 0.91 מ' במצפה הכוכבים הבין-אמריקאי סרו טולולו בצ'ילה, שם השיג תמונות עבור סקר הסופרנובות של קالان/טולולו שסייעו לקדם את עבודתם בקביעת סופרנובות מסוג Ia כנרות תקניים.

במהלך מחקר התזה שלו באוניברסיטת קולומביה, טייסון התוודע לפרופ' דייוויד ספירג'ל באוניברסיטת פרינסטון, שביקר באוניברסיטת קולומביה במהלך שיתוף פעולה עם מנחה התזה שלו על הבליטה הגלקטית הנמצאת בדרך כלל בגלקסיות ספירליות.

קריירה

המחקר של טייסון התמקד בתצפיות בקוסמולוגיה, אבולוציה של כוכבים, אסטרונומיה גלקטית, בליטות ויצירת כוכבים. הוא החזיק בתפקידים רבים במוסדות הכוללים את אוניברסיטת מרילנד, אוניברסיטת פרינסטון, המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע ופלנטריום היידן.

ב-1994, טייסון הצטרף לפלנטריום היידן כמדען סגל בזמן שהיה שותף מחקר בפרינסטון. הוא הפך למנהל בפועל של הפלנטריום ביוני 1995 ומונה למנהל ב-1996. כמנהל, הוא פיקח על פרויקט השיפוץ של הפלנטריום בעלות של 210 מיליון דולר, שהושלם בשנת 2000. כשנשאל על מחשבותיו לגבי הפיכה למנהל, טייסון אמר "כשהייתי ילד... היו מדענים ואנשי חינוך בסגל של פלנטריום היידן... שהשקיעו את זמנם ואנרגייתם בהארת עיניי... ומעולם לא שכחתי את זה... כדי לסיים שם חזרה כמנהל שלו, אני מרגיש תחושת חובה עמוקה, שאני משרת באותה יכולת עבור אנשים שעוברים במתקן היום, שאחרים שירתו עבורי".

טייסון כתב מספר ספרים פופולריים על אסטרופיזיקה. ב-1995 החל לכתוב את טור "היקום" למגזין Natural History. בטור שכתב טייסון למהדורה מיוחדת של המגזין, שכותרתה "עיר הכוכבים" (City of Stars) ב-2002, הוא פופולריזציה את המונח "מנהטן-הנגג" (Manhattanhenge) כדי לתאר את יומיים בשנה שבהם שמש הערב מסתדרת עם רשת הרחובות במנהטן, מה שהופך את השקיעה לגלולה לאורך רחובות צדדיים ללא הפרעה. הוא טבע את המונח ב-1996, בהשראת האופן שבו התופעה מזכירים את יישור השמש בהיפוך עם מונומנט סטונהנג' באנגליה. הטור של טייסון השפיע גם על עבודתו כפרופסור ב-The Great Courses.

ב-2001, נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש מינה את טייסון לכהן בוועדה לעתיד תעשיית התעופה והחלל של ארצות הברית וב-2004 לכהן בוועדה הנשיאותית ליישום מדיניות חקר החלל של ארצות הברית, הידועה יותר בשם ועדת "הירח, מאדים ומעבר לכך". זמן קצר לאחר מכן, הוא זכה במדליית השירות הציבורי המצטיינת של נאס"א, הכבוד האזרחי הגבוה ביותר שמעניקה נאס"א.

ב-2004, טייסון הנחה את מיני-הסדרה "מקורות" (Origins) בת ארבעה חלקים של סדרת נובה ב-PBS ועם דונלד גולדסמית', היה שותף בכתיבת כרך הנלווה לסדרה זו, Origins: Fourteen Billion Years Of Cosmic Evolution. הוא שיתף פעולה שוב עם גולדסמית' כקריין בסרט הים-תיעודי 400 שנים של הטלסקופ, שהוקרן לראשונה ב-PBS באפריל 2009.

כמנהל פלנטריום היידן, טייסון סירב לחשיבה מסורתית כדי למנוע מפלוטו להקרא ככוכב הלכת התשיעי בתצוגות במרכז. הוא הסביר שרצה להסתכל על קווי דמיון בין עצמים, לקבץ את כוכבי הלכת הארציים יחד, את ענקי הגז יחד, ואת פלוטו עם עצמים דומים, ולהתרחק מסתם לספור את כוכבי הלכת. הוא הצהר ב-The Colbert Report, The Daily Show ו-BBC Horizon שההצלחה גרמה לכמויות גדולות של דואר שנאה, הרבה ממנו מילדים. ב-2006, האיחוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) אישר הערכה זו על ידי שינוי פלוטו לסיווג כוכב לכת ננסי.

טייסון תיאר את הדיון המקוונת הסוער ב-Cambridge Conference Network (CCNet), "קבוצת צ'אט אינטרנטית הנקראת רבות בבריטניה", בעקבות קריאתו המחודשת של בני פייזר לסיווג מחדש של סטטוס פלוטו. הערך של פייזר, שבו פרסם מאמרים מ-AP ומהבוסטון גלוב, נולד ממאמרו של הניו יורק טיימס שכותרתו "פלוטו הוא לא כוכב לכת? רק בניו יורק".

טייסון שימש כסגן נשיא, נשיא ויושב ראש מועצת המנהלים של האגודה הפלנטרית. הוא היה גם מנחה תוכנית ה-PBS נובה סיינס-נאו עד 2011. הוא השתתף והיה דובר בסימפוזיון Beyond Belief: Science, Religion, Reason and Survival בנובמבר 2006.

במאי 2009, טייסון השיק תוכנית אירוח רדיופונית בת שעה בשם StarTalk, אותה הנחה יחד עם הקומיקאית לין קופליץ. התוכנית שודרה בסינדיקציה בימי ראשון אחר הצהריים ב-KTLK AM בלוס אנג'לס וב-WHFS בוושינגטון הבירה. התוכנית נמשכה שלושה עשר שבועות, אך הוקמה לתחייה בדצמבר 2010 ולאחר מכן, בהנחיית משותפת עם הקומיקאים צ'אק נייס וליאן לורד במקום קופליץ. האורחים נעו מעמיתים במדע ועד סלבריטאים כמו GZA, וויל וויטון, שרה סילברמן וביל מאהר. התוכנית זמינה דרך האינטרנט דרך שידור חי או בצורה של פודקאסט.

באפריל 2011, טייסון היה הנואם המרכזי בוועידה הבינלאומית ה-93 של חברת הכבוד הבינלאומית פי ת'טה קפא של בית הספר הדו-שנתי. הוא וג'יימס רנדי העבירו הרצאה שכותרתה ספקנות, שקשורה ישירות לנושא הוועידה של דמוקרטיזציה של המידע: כוח, סכנה והבטחה.

ב-2012, טייסון הודיע ​​שהוא יופיע בסדרת יוטיוב המבוססת על תוכנית הרדיו שלו StarTalk. היא הופצה בערוץ היוטיוב של נרדיסט במשך זמן מה עד ש-StarTalk הפך לערוץ יוטיוב ייעודי משלו. ב-28 בפברואר 2014, טייסון היה אורח מפורסם בפסטיבל הסרט של סטודנטים בבית הלבן.

ב-2014, טייסון סייע להחיות את סדרת הטלוויזיה של קארל סייגן "קוסמוס: מסע אישי", כשהציג את "קוסמוס: מסע בחלל-זמן" ב-FOX ובערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. שלושה עשר פרקים שודרו בעונה הראשונה, וטייסון אמר שאם תופק עונה שנייה, הוא יעביר את תפקיד המנחה למישהו אחר בעולם המדע. ב-9 במרץ 2020, הוא חזר עם עונת המשך של קוסמוס שכותרתה קוסמוס: עולמות אפשריים.

ב-20- באפריל 2015, טייסון החל להנחות תוכנית אירוח לילית שכותרתה StarTalk בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, שבה הוא מראיין סלבריטאים מתרבות הפופ ושואל אותם על חוויות חייהם עם המדע. סביב 2016, הוא היה שותף בפיתוח משחק וידאו ארגז חול עם Whatnot Entertainment, Neil deGrasse Tyson Presents: Space Odyssey, שמטרתו לספק לשחקנים סימולציה ריאליסטית של פיתוח תרבות נוסעת חלל, תוך שילוב חומרים חינוכיים על חלל וטכנולוגיה. הפיתוח ננטש לאחר אפריל 2020.

דעות

### רוחניות ופילוסופיה

טייסון כתב ושדר בהרחבה על דעותיו על מדע, רוחניות ורוחניות המדע, כולל המאמרים "היקף הבורות" ו"מלחמות קדושות", שניהם מופיעים במגזין Natural History ובסדנת Beyond Belief משנת 2006. בראיון עם הקומיקאי פול מוקוריו, טייסון הציע את הגדרתו לרוחניות, "בשבילי, כשאני אומר רוחני, אני מתייחס להרגשה שתהיה לך שמחברת אותך ליקום באופן שעשוי להתנגד לאוצר מילים פשוט. אנחנו חושבים על היקום כעל מגרש משחקים אינטלקטואלי, וזה בהחלט כך, אבל ברגע שאתה לומד משהו שנוגע ברגש ולא רק במשהו אינטלקטואלי, הייתי קורא לזה מפגש רוחני עם היקום." הוא טען שאמונתם של מדענים דגולים רבים בהיסטוריה בתכנון תבוני הגבילה את החקירות המדעיות שלהם, לרעה התקדמות הידע המדע.

כשנשאל במהלך מושב שאלות באוניברסיטת באפלו אם הוא מאמין בכוח עליון, טייסון ענה: "כל תיאור של כוח עליון שראיתי מתואר, מכל הדתות שראיתי, כולל הצהרות רבות לגבי טוב לב של הכוח הזה. כשאני מסתכל על היקום ועל כל הדרכים שבהן היקום רוצה להרוג אותנו, קשה לי ליישב את זה עם הצהרות על טוב לב." בראיון עם Big Think, הוא אמר: "אז, מה שאנשים באמת רודפים אחריו הוא מה עמדתי לגבי דת או רוחניות או אלוהים, והייתי אומר שאם אמצא מילה שהכי קרובה, זה יהיה 'אגנוסטי'... בסופו של דבר אני מעדיף לא להיות בקטגוריה בכלל." בנוסף, באותו ראיון עם Big Think, טייסון ציין שהוא ערך את הערך בוויקיפדיה עליו כדי לכלול את העובדה שהוא אגנוסטי:

> אני נטען باستمرار על ידי אתאיסטים. אני מוצא את זה מסקרן. למעשה, בדף הוויקיפדי שלי – לא יצרתי את דף הוויקיפדיה. אחרים עשו זאת, ואני מחמיא שאנשים דאגו מספיק לחייהם כדי להרכיב אותו – וזה אמר, "ניל דגראס טייסון הוא אתאיסט." אמרתי, "טוב, זה לא בדיוק נכון." אמרתי, "ניל דגראס טייסון הוא אגנוסטי." חזרתי שבוע לאחר מכן. זה אמר, "ניל דגראס טייסון הוא אתאיסט" שוב – בתוך שבוע! – ואמרתי, "מה קורה עם זה?" ואמרתי, "בסדר, אני צריך לנסח את זה קצת אחרת." אז אמרתי, "טוב, ניל דגראס טייסון, שנטען על ידי אתאיסטים רבות, הוא בעצם אגנוסטי."

במהלך הראيון "Called by the Universe: A Conversation with Neil deGrasse Tyson" ב-2009, טייסון אמר: "אני לא יכול להסכים לטענות של אתאיסטים שאני אחד מהקהילה הזו. אין לי את הזמן, האנרגיה, העניין להתנהג כך... אני לא מנסה להמיר אנשים. אכפת לי."

במרץ 2014, הפילוסוף ותומך החילוניות מאסימו פיגליוצ'י שאל את טייסון: "מה אתה חושב על אלוהים?" טייסון ענה: "אני נותר לא משוכנע מכל טענה שמישהו אי פעם העלה לגבי קיומו או כוחו של כוח אלוהי הפועל ביקום." פיגליוצ'י שאל אותו מדוע הביע אי נוחות עם תווית "האתאיסט" בסרטון ה-Big Think שלו. טייסון ענה על ידי חזרה על סלידתו מתוויות בעלות מילה אחת, ואמר: "לשם כך נועדו תארים. איזה מין אתאיסט אתה? האם אתה אתאיסט להוט? האם אתה אתאיסט פסיבי? אתאיסט אדיש? האם אתה מפגין, או שאתה אפילו לא אכפת לך? אז הייתי בצד של 'באמת לא אכפת לי' מזה, אם היית צריך למצוא תארים לשים לפני המילה 'אתאיסט'."

פיגליוצ'י השווה את טייסון למדען ריצ'רד דוקינס: "[דוקינס] באמת מחשיב את עצמו, בשלב זה, לפעיל אתאיסט. הבהרת בבירור שאתה לא." טייסון ענה: "אני מכבד לגמרי את הפעילות הזו. הוא ממלא תפקיד חשוב מאוד בחוץ." טייסון דיבר על פילוסופיה במספר הזדמנויות. במרץ 2014, במהלך פרק של The Nerdist Podcast, הוא אמר שפילוסופיה היא "חסרת תועלת" ושתואר ראשון בפילוסופיה "יכול ממש לבלבל אותך", מה שחלק ביקרו. פיגליוצ'י, פילוסוף, ביקר אותו מאחר יותר על "ביטול הפילוסופיה כמיזם חסר תועלת".

### גזע וצדק חברתי

ב-2005, בכנס באקדמיה הלאומית למדעים, טייסון הגיב לשאלה האם הבדלים גנטיים עלולים למנוע מנשים לעבוד כמדעניות. הוא אמר שמטרתו להפוך לאסטרופיזיקאי הייתה "בבירור המסלול של ההתנגדות הגדולה ביותר דרך כוחות... של החברה... חוויית החיים שלי אומרת לי, כאשר אינך מוצא שחורים במדעים, כאשר אינך מוצא נשים במדעים, אני יודע שהכוחות הללו אמיתיים והייתי צריך לשרוד אותם כדי להגיע לאן שאני היום. אז לפני שנתחיל לדבר על הבדלים גנטיים, אתה חייב להמציא מערכת שבה יש הזדמנויות שוות. אז נוכל להתחיל לנהל את השיחה הזו."

בראיון ב-2014 עם Grantland, טייסון אמר שהוא קשר את חווייתו בפאנל ב-2005 במאמץ לטעון שהשאלה המדעית על הבדלים גנטיים לא יכולה להיענות עד שהמחסומים החברתיים יפורקו. "אני אומר לפני שאתה אפילו מנהל את השיחה הזו, אתה צריך להיות בטוח לגמרי שהגישה להזדמנויות הייתה שווה." באותו ראיון, טייסון אמר שגזע אינו חלק מהנקודה שהוא מנסה להביע בקריירה שלו או בחייו. לדברי טייסון, "[ה]זה הופך להיות המוקד בהבנתם של אנשים אותי, ולא האסטרופיזיקאי. אז זה צעד חינוכי שנכשל במקרה שזה המצב. אם בסופו של דבר אתה מוסחת מזה ולא [מקבל] את המסר." הוא בכוונה אינו מדבר עוד בפומבי על גזע. "אני לא נותן על זה הרצאות. אני אפילו לא נותן הרצאות של חודש ההיסטוריה השחורה. אני דוחה כל אחת מהן. למעשה, מאז 1993, דחיתי כל ראיון שיש בו את היותי שחור כבסיס לראיון."

טייסון דגל בחיוב בחרויות של אנשים הומוסקסואלים וטרנסג'נרים ודן בנושא שוב ושוב נגד פרשנים מהימין.

### נאס"א

טייסון הוא תומך בהרחבת פעילותה של סוכנות החלל הלאומית לאווירונאוטיקה וחלל. בטענה ש"הסוכנות החזקה ביותר על חלומות של אומה ממומנת כיום בחסר כדי לעשות את מה שהיא צריכה לעשות". הוא הציע שלציבור הרחב יש נטייה להפריז בכמה הכנסות מוקצות לסוכנות החלל. בנאום במרץ 2010, בהתייחסו לשיעור הכנסות המס המוצאות על נאס"א, הוא הצהיר, "דרך אגב, כמה עולה נאס"א? זה חצי סנט על הדולר. הידעת זאת? אנשים אומרים, 'למה אנחנו מוציאים כסף שם למעלה...' אני שואל אותם, 'כמה לדעתך אנחנו מוציאים?' הם אומרים 'חמישה סנט, עשרה סנט על הדולר.' זה חצי סנט."

במרץ 2012, טייסון העיד בפני ועדת המדע של הסנאט של ארצות הברית, באומרו:

> כרגע, תקציבו השנתי של נאס"א הוא חצי סנט על דולר המס שלך. תמורת כפול מזה — סנט על הדולר — נוכל להפוך את המדינה מאומה קודרת ומדוכדכת, עייפה מהתאבקות כלכלית, לאחת שגחתה את זכות הבכורה שלה מהמאה ה-20 לחלום על מחר.

בהשראת תמיכתו והערותיו של טייסון, הוקמה ב-2012 קמפיין Penny4NASA מטעם עמותת Space Advocates על ידי ג'ון זלר והיא דוגלת בהכפלת תקציב נאס"א לאחוז אחד מהתקציב הפדרלי.

בספרו Space Chronicles: Facing the Ultimate Frontier טייסון טוען שפרויקטים גדולים ושאפתניים לחקר החלל, כמו הבאת בני אדם למאדים, ידרשו כנראה סוג של מניע צבאי או כלכלי כדי לקבל את המימון המתאים מהממשלה הפדרלית של ארצות הברית.

הופעות בתקשורת

כמנגיש מדע, טייסון מופיע באופן קבוע בטלוויזיה, ברדיו ובכלי תקשורת שונים אחרים. הוא היה אורח קבוע ב-The Colbert Report, והמנחה סטפן קולבר מתייחס אליו בספרו הקומי I Am America (And So Can You!), ומציין בפרקו על מדענים שרוב המדענים הם "אנשים הגונים ובעלי כוונות טובות", אך ככל הנראה בלשון המעטה, ש"ניל דגראס [כך במקור] טייסון הוא מפלצת מוחלטת."

הוא הופיע פעמים רבות ב-The Daily Show עם ג'ון סטיוארט. הוא הופיע ב-Late Night with Conan O'Brien, The Tonight Show with Jay Leno, Late Night with Jimmy Fallon ו-The Rachel Maddow Show. הוא שימשא ככאחד המראיינים המרכזיים בפרקים השונים של תוכנית המדע של ערוץ ההיסטוריה, The Universe. טייסון השתתף בתוכנית חידון הרדיו של NPR Wait Wait... Don't Tell Me! ב-2007 וב-2015. הוא הופיע מספר פעמים ב-Real Time with Bill Maher והוא גם הוצג בפרק של Who Wants to Be a Millionaire? כקו הצלה של שאל את המומחה. הוא דיבר פעמים רבות בתוכנית הבוקר של פילדלפיה, Preston and Steve, ב-93.3 WMMR, וכן ב-Ron and Fez וב-The Opie and Anthony Show של SiriusXM.

טייסון הוצג כמראיין אורח בפודקאסט ב-The Skeptics' Guide to the Universe, Radiolab, Skepticality ו-The Joe Rogan Experience, והוא היה בכמה מסרטוני Symphony of Science. הוא גר ליד מרכז הסחר העולמי והיה עד ראייה לפיגועי 11 בספטמבר 2001. הוא כתב מכתב שהופץ ברבים על מה שראה. צילומים שצילם באותו יום נכללו בסרט התיעודי 102 Minutes That Changed America משנת 2008.

ב-2007, טייסון היה הנואם המרכזי במהלך טקס חנוכת מרכז המדע החדש של דירפילד אקדמי, מרכז קוך במסצ'וסטס, על שם דייוויד ה. קוך '59. הוא הדגיש את ההשפעה שתהיה למדע על המאה ה-21, וכן הסביר כי השקעות במדע עשויות להיות יקרות, אך התשואה שלהן בצורה של ידע הנרכש ועוררות עניין היא שלא תסולא בפז. הוא גם הופיע כנואם מרכזי ב-The Amazing Meeting, כנס מדע וספקנות בחסות קרן החינוך של ג'יימס רנדי.

טייסון ערך הופעת אורח כגרסה של עצמו בפרק "Brain Storm" של סטארגייט אטלנטיס לצד ביל ניי ובפרק "The Apology Insufficiency" של המפץ הגדול. צילומים בארכיון שלו משמשים בסרט Europa Report. טייסון ערך גם הופעה בפרק של מארتا מדברת כעצמו.

בתוכנית StarTalk Radio במאי 2011, The Political Science of the Daily Show, טייסון אמר שהוא תורם את כל ההכנסות שהרוויח כנואם אורח. הוא משתתף תכוף ב-AMAs (Ask Me Anythings) של אתר Reddit שבו הוא אחראי על שלושה מתוך עשרת ה-AMAs הפופולריים ביותר בכל הזמנים.

ב-Action Comics #14 (ינואר 2013), שפורסם ב-7 בנובמבר 2012, טייסון מופיע בסיפור, שבו הוא קובע שכוכב הבית של סופרמן, קריפטון, הקיף את הננס האדום LHS 2520 בקבוצת הכוכבים עורב (Corvus) במרחק של 27.1 שנות אור מכדור הארץ. הוא סייע ל-DC Comics בבחירת כוכב אמיתי שיהווה כוכב הורים מתאים לקריפטון, ובחר בקורvus, שפירושו בלטינית "עורב", והוא הקמע של בית הספר התיכון של סופרמן, Smallville Crows. לטייסון הייתה גם הופעה קטנה כעצמו בסרט Batman v Superman: Dawn of Justice משנת 2016.

במאי 2013, חוק חתני פרס המדע של ארצות הברית משנת 2013 (H.R. 1891; הקונגרס ה-113) הוצג לקונגרס. טייסון הוזכר על ידי לפחות שני פרשנים כמועמד אפשרי לתפקיד חתן פרס המדע, אם החוק יעבור. ב-8 במרץ 2014, טייסון ערך מצגת מרכזית ב-SXSW Interactive במרכז הכנסים של אוסטין. ב-3 ביוני 2014, הוא סקר יחד עם CinemaSins את הסרט כוח משיכה בפרק. הוא ערך שתי הופעות נוספות עם CinemaSins, כשהוא סקור יחד עם Interstellar ב-29 בספטמבר 2015, ואת Martian ב-31 במרץ 2016.

ב-2016, טייסון קריין והיה מפקח תסריט לסרט התיעודי המדעי Food Evolution, בבימויו של הבמאי המועמד לאוסקר סקוט המילטון קנדי. באותה שנה, טייסון ערך הופעת אורח באלבום The Stage של Avenged Sevenfold, שבו מסר מונולוג ברצועה "Exist". ב-2017, טייסון הופיע באלבום Everybody של לוגיק כאלוהים, ללא קרדיט ברצועות שונות, ועם קרדיט בשיר "AfricAryaN" וכן ב-"The Moon" באלבום Feel the Real של Musiq Soulchild.

ב-2018, טייסון ערך הופעת אורח שנייה ב-המפץ הגדול כעצמו, יחד עם אישיות הטלוויזיה החבר ביל ניי, בפרק הראשון של עונת הסיום של התוכנית ("The Conjugal Configuration"). היו לו גם הופעות אורח ב-Gravity Falls, ברוקלין תשע-שעברה, זולנדר 2, עידן הקרח: מסלול התנגשות, איש משפחה, בוג'אק הורסמן, משפחת סימפסון, Salvation ו-Scooby-Doo and Guess Who?.

חיים אישיים

טייסון גר בשכונת טרייבקה במנהטן תחתית עם אשתו, אליס יאנג. יש לו שני ילדים, מירנדה וטראוויס. ניל פגש את אשתו בשיעור פיזיקה באוניברסיטת טקסס באוסטין. הם נישאו ב-1988 וקראו לילדתם הבכורה מירנדה על שם הקטן מבין חמישה ירחיו הגדולים של אורנוס. טייסון הוא חובב יין שאוסף שלו הוצג בגיליון מאי 2000 של Wine Spectator ובגיליון אביב 2005 של The World of Fine Wine.

האשמות בהתנהגות מינית בלתי הולמת

במהלך נובמבר ודצמבר 2018, טייסון הואשם באונס על ידי אישה בעוד שלושה נשים נוספות טענו לחיזורים מיניים בלתי הולמים. צ'ייה אמט אל מאט (Tchiya Amet El Maat) האשימה את טייסון בסימום ואונס שלה בזמן ששניהם היו סטודנטים לתארים מתקדמים ב-UT אוסטין ב-1984. קייטלין אלרס (Katelyn Allers), פרופסור באוניברסיטת באקנل, טענה שטייסון נגע בה בצורה בלתי הולמת במפגש האגודה האסטרונומית האמריקאית ב-2009. אשלי ווטסון (Ashley Watson), עוזרתו של טייסון ב-Cosmos, טענה שטייסון עשה אליה חיזורים מיניים בלתי הולמים ב-2018 מה שהוביל אותה להתפטר מהתפקיד ימים לאחר מכן. במה שטיסון תאר כלחיצת יד אינדיאנית, הוא החזיק את ידה והסתכל לה בעיניים במשך 10 שניות. כשעזבה, אמר לה שהוא רוצה לחבק אותה אבל מעדיף לא למקרה שירצה יותר. אשה רביעית אנונימית טענה שטייסון עשה לה הערות בלתי הולמות במהלך מסיבת חג ב-2010 במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע. טייסון הכחיש את האשמת האונס של אל מאט, תוך אישור העובדות הבסיסיות סביב המצב של אלרס וטענות ווטסון, אך טען שפעולותיו פורשו שלא כהלכה והתנצל על כל אי הבנה או עלבון.

פוקס, נשיונל ג'יאוגרפיק, מוזיאון הטבע ומפיקי קוסמוס הודיעו על חקירות, שלדברי טייסון הוא בירך עליהן. ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק הודיע ב-3 בינואר 2019, שהם שמים פרקים נוספים של StarTalk בהפסקה כדי "לאפשר לחקירה להתקיים ללא הפרעה". בכורת קוסמוס: עולמות אפשריים, שתוכננה במקור ל-3 במרץ 2019, גם התעכבה בזמן שהחקירה נמשכה. ב-15 במרץ 2019, נשיונל ג'יאוגרפיק ופוקס כאחד הודיעו, "החקירה הסתיימה, ואנחנו מתקדמים עם StarTalk ועם קוסמוס," וכי: "לא תהיה תגובה נוספת." הרשתות אישרו שגם StarTalk וגם קוסמוס יחודשו, אך שטרם נקבע תאריך. ביולי, המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע אמר שניל דגראס טייסון ישמור על עבודתו כמנהל פלנטריום היידן.

הוקרה

רשימת הפרסים שקיבל טייסון:

### פרסים

2001 מדליית המצוינות, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק

- 2004 מדליית השירות הציבורי המצטיינת של נאס"א

- 2009 פרס ההסברה הציבורית דאגלס ס. מורו מהקרן לחלל עבור תרומות משמעותיות למודעות הציבורית לתוכניות חלל

- 2009 פרס יצחק אסימוב מהאגודה ההומניסטית האמריקאית

- 2014 פרס בחירת מבקרי הטלוויזיה למנחה תוכנית הריאליטי הטוב ביותר

- 2015 מדליית הרווחה הציבורית מהאקדמיה הלאומית למדעים

- 2017 מדליית האברד, החברה הגיאוגרפית הלאומית

- 2017 מדליית סטיבן הוקינג להנגשת מדע, Starmus

- 2018 מועמדות לפרס גראמי לאלבום הדיבור הטוב ביותר עבור Astrophysics for People in a Hurry

### כבוד

- 2000 האסטרופיזיקאי הסקסי ביותר בחיים, מגזין People

- 2001 אסטרואיד על שמו: 13123 Tyson, ששנה שמו מאסטרואיד 1994KA על ידי האיחוד האסטרונומי הבינלאומי

- 2001 טק 100, נבחר על ידי עורכי Crain's Magazine להיות בין 100 מנהיגי הטכנולוגיה המשפיעים ביותר בניו יורק

- 2004 חמישים האפרו-אמריקאים החשובים ביותר במחקר מדעי

- 2007 הרווארד 100: המשפיעים ביותר, מגזין בוגרי הרווארד, קיימברידג', מסצ'וסטס

- 2007 טיים 100, נבחר על ידי עורכי מגזין Time כאחד מ-100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם

- 2008 מגזין Discover בחר בו כאחד מ"10 האנשים המשפיעים ביותר במדע"

- 2010 נבחר לעמית של האגודה הפיזיקאית האמריקאית

### תוארי דוקטור לשם כבוד

- 1997 קולג' יורק, אוניברסיטת העיר ניו יורק

- 2000 קולג' רמאפו, מהווה, ניו ג'רזי

- 2000 קולג' דומיניקן, אורנג'בורג, ניו יורק

- 2001 אוניברסיטת ריצ'מונד, ריצ'מונד, וירג'יניה

- 2002 קולג' בלומפילד, בלומפילד, ניו ג'רזי

- 2003 אוניברסיטת נורת'איסטרן, בוסטון, מסצ'וסטס

- 2004 קולג' סטטן איילנד, אוניברסיטת העיר ניו יורק

- 2007 קולג' וויליאמס, וויליאמסטאון, מסצ'וסטס

- 2007 המכון הפוליטכני של וורצ'סטר, וורצ'סטר, מסצ'וסטס

- 2008 אוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, פנסילבניה

- 2008 אוניברסיטת הווארד, וושינגטון הבירה

- 2010 אוניברסיטת אלבמה בהאנטסוויל, האנטסוויל, אלבמה

- 2010 המכון הפוליטכני רנסלר, טרוי, ניו יורק

- 2010 אוניברסיטת המדינה של קונטיקט המזרחית, ווילינטיק, קונטיקט

- 2011 קולג' גטיסבורג, גטיסבורג, פנסילבניה

- 2012 קולג' מאונט הוליוק, סאות' האדלי, מסצ'וסטס

- 2012 אוניברסיטת ניו אינגלנד המערבית, ספרינגפילד, מסצ'וסטס

- 2015 אוניברסיטת מסצ'וסטס-אמהרסט, אמהרסט, מסצ'וסטס

- 2017 קולג' ברוך, ניו יורק, ניו יורק

- 2018 אוניברסיטת ייל, ניו הייבן, קונטיקט

- 2023 אוניברסיטת ארקדיה, צ'לטנהאם טאונשיפ, פנסילבניה

### מינים

- 2016 הצפרדע המזנקת Indirana tysoni נקראה על שמו על ידי נילש דהאנוקאר, ניקיל מודאק, קירטי קרוטה, פ. א. נמיר, אנאנד ד. פאדיה וסנג'אי מולור.