כתב העת Journal of Abnormal Psychology נוסד בשנת 1906 על ידי רופא מבוסטון שהקדיש את זמנו להבאת תיאוריות אירופיות של פסיכופתולוגיה אל התחום האקדמי והקליני האמריקאי. לאורך הקריירה שלו, מורטון פרינס (Morton Prince) שימש כגשר בין הפסיכיאטריה של העולם הישן לבין התחום המתפתח של מחקר בריאות הנפש המקומי, תוך התמקדות ספציפית בהפרעות דיסוציאטיביות ובמנגנוני הלא-מודע.
הכשרה מוקדמת והשפעה אירופית
מורטון פרינס נולד בבוסטון בשנת 1854 לפרדריק או. פרינס (Frederick O. Prince) והלן סוזן פרינס (Helen Susan Prince), ורכש השכלה מסורתית בבית הספר הלטיני של בוסטון ובמכללת הרווארד. הוא קיבל את התואר ברפואה מבית הספר לרפואה של הרווארד בשנת 1879. לאחר סיום לימודיו, השלים סיור באירופה ובילה זמן בווינה, בשטרסבורג ובפריז. ביקורו בבית החולים סלפטרייר (Salpêtrière), שם צפה בשיטותיו של ז'אן מרטן שארקו (Jean Martin Charcot), שינה משמעותית את המוקד הקליני שלו. אף שהחל את דרכו כרופא אף-אוזן-גרון, השפעת התיאוריות של שארקו הובילה אותו להתמחות בנוירולוגיה, תוך שהוא מאמץ סגנון הוראה תיאטרלי שדמה לזה של המנטור שלו.
מחקר פסיכיאטרי ודיסוציאציה
פרינס הפך למומחה במה שהגדיר כהפרעות דיסוציאטיביות, או הפרעת זהות מרובת אישיות, כשהוא מסתמך רבות על חוויותיהן של אמו ואשתו. הוא דגל בשימוש בסוגסטיה כשיטת טיפול, ושיתף פעולה עם דמויות בולטות כגון ויליאם ג'יימס (William James), בוריס סידיס (Boris Sidis) וג'יימס ג'קסון פטנאם (James Jackson Putnam). פרסומו משנת 1906, The Dissociation of a Personality, תיאר בפירוט את המקרה הקליני של כריסטין בוצ'אמפ (Christine Beauchamp). החיבור זכה לתשומת לב בשל תיאור נקודה היפנוגנטית על עמוד השדרה של המטופלת, שלחיצה עליה גרמה לשינה היפנוטית. מעבר לעבודתו הקלינית, הוא שמר על עמדה ספקנית כלפי תופעות על-טבעיות, וערך מחקרים על תופעות כמו התבוננות בקריסטלים דרך החברה האמריקאית למחקר פסיכי (American Society for Psychical Research).
בנייה מוסדית ומורשת אקדמית
במהלך כהונתו כחוקר וכרופא, הקים פרינס מספר ארגונים, בהם האגודה האמריקאית לפסיכופתולוגיה (American Psychopathological Association) והמרפאה הפסיכולוגית של הרווארד (Harvard Psychological Clinic) בשנת 1927. הוא כיהן כיושב ראש השני של המחלקות לנוירולוגיה ופסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טאפטס (Tufts University School of Medicine) בין השנים 1902 ו-1912. אף שנותר ביקורתי כלפי הפסיכואנליזה הפרוידיאנית, אותה תיאר ככת ולא כמדע, הוא פרסם למעלה מ-100 מאמרים ו-14 ספרים. עבודתו במרפאה הפסיכולוגית של הרווארד סיפקה בסיס לחוקרים כמו הנרי מארי (Henry Murray), גורדון אולפורט (Gordon Allport) ורוברט וו. וייט (Robert W. White). הוא המשיך לערוך את כתב העת Journal of Abnormal and Social Psychology עד מותו בשנת 1929 בבוסטון, שלאחריו נקבר בבית הקברות מאונט אובורן (Mount Auburn Cemetery).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1854, בוסטון - נפטר: 1929, בוסטון - השכלה: בית הספר לרפואה של הרווארד, 1879 - פרסום מרכזי: The Dissociation of a Personality, 1906 - מייסד: Journal of Abnormal Psychology, 1906 - תפקיד בולט: יושב ראש, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת טאפטס (1902–1912) - אתר קבורה: בית הקברות מאונט אובורן
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה עמדתו של מורטון פרינס לגבי פסיכואנליזה?
הוא היה ביקורתי מאוד כלפי התנועה, וטען בפורסם שהיא מתפקדת יותר ככת מאשר כדיסציפלינה מדעית.
### במה זכור מורטון פרינס ביותר בתחום הפסיכולוגיה?
הוא מוכר בעיקר בזכות עבודתו המכוננת על הפרעות זהות דיסוציאטיביות ועל הקמת כתב העת Journal of Abnormal Psychology.