הקריירה של משה מונטיפיורי (Moses Montefiore) הקיפה מאה שלמה, החל מ-1784 ועד 1885. כאיש כספים ויזם שפעל בממלכה המאוחדת, הוא התפתח מסוכן בורסה בסיטי של לונדון לפילנתרופ בינלאומי. חייו גשרו על המעבר ממסחר ספקולטיבי להשקעות מוסדיות מאורגנות וסנגור הומניטרי רחב היקף ברחבי המזרח התיכון ואירופה.
מיזמים מוקדמים ויסודות פיננסיים
מונטיפיורי נולד בליבורנו (Livorno) בזמן שהוריו היו בנסיעה, והתיישב בסופו של דבר בלונדון. לאחר תעסוקה מוקדמת אצל סוחר תה, הוא הצטרף לבורסה של לונדון בשנת 1803. התקדמותו הפיננסית הראשונית ספגה מהלומה ב-1806 בשל הונאה שביצע ג'וזף אלקין דניאלס (Joseph Elkin Daniels). מאוחר יותר הוא ניהל משרד תיווך בשותפות עם אחיו אברהם עד 1816, ועזב בסופו של דבר את תחום המסחר עד 1820. במהלך שנים אלו, הוא שימש גם כקפטן במיליציה המקומית השלישית של סארי (3rd Surrey Local Militia) בין 1809 ל-1814.
שותפויות והשקעות בתשתיות
המוניטין העסקי של מונטיפיורי צמח בזכות הקשר שלו למשפחת הבנקאים רוטשילד (Rothschild), אשר התבסס לאחר נישואיו ב-1812 ליהודית כהן (Judith Cohen), גיסתו של נתן מאיר רוטשילד (Nathan Mayer Rothschild). הוא פעל כמתווך עבור חברת רוטשילד וקידם השקעות חדשניות, כגון החברה הקיסרית לתאורת גז (Imperial Continental Gas Association), שסיפקה גז לתאורת רחוב בערים אירופיות. בשנת 1824, הוא השתתף בקונסורציום המייסד של חברת הביטוח אליאנס (Alliance Assurance Company). מומחיותו הפיננסית גם סייעה להלוואה הממשלתית משנת 1835 שאפשרה את יישום חוק ביטול העבדות (Slavery Abolition Act) משנת 1833.
שירות ציבורי ומנהיגות פילנתרופית
בשנת 1837 כיהן מונטיפיורי כשריף של הסיטי של לונדון, תפקיד שהוביל להענקת תואר אבירות מאוחר יותר באותה שנה. לאחר מכן כיהן כשריף הגבוה של קנט (Kent) בין השנים 1845 עד 1846. תפקידו הציבורי המשמעותי ביותר היה כנשיא ועד שליחי הקהילות (Board of Deputies of British Jews), תפקיד בו החזיק מ-1835 עד 1874. בעקבות ביקור משנה-חיים בארץ ישראל בשנת 1827, הוא העמיק את מחויבותו לשמירה על מצוות ולפילנתרופיה, והקים את שכונת משכנות שאננים (Mishkenot Sha'ananim) בשנת 1860.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →סנגור בינלאומי ושנים מאוחרות
מונטיפיורי נסע רבות כדי להגן על זכויות הקהילות היהודיות. הוא ערך שליחויות דיפלומטיות לדמשק ב-1840, לרוסיה ב-1846 וב-1872, למרוקו ב-1864 ולרומניה ב-1867. מאמצים אלו נועדו לטפל במקרים של רדיפות דתיות ועלילות דם. כהוקרה על שירותו, הוא קיבל תואר ברונט בשנת 1846. הוא בילה את שנותיו האחרונות באחוזתו ברמסגייט (Ramsgate), שם הזמין בית כנסת פרטי שתוכנן על ידי בן דודו, דייוויד מוקטה (David Mocatta). הוא נפטר ב-1885 ונקבר בקנט.
עובדות מהירות
- נולד: 1784, ליבורנו - נפטר: 1885, רמסגייט - תפקידים: שריף של הסיטי של לונדון (1837), שריף גבוה של קנט (1845-1846) - תקופת כהונה פילנתרופית: נשיא ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה (1835-1874) - כיבודים: תואר אבירות (Knight Bachelor), ברונט, עמית החברה המלכותית, עמית החברה הגיאוגרפית המלכותית - מפעל מפתח: משכנות שאננים (1860) - אזרחות: הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה חשיבות עבודתו של מונטיפיורי בדמשק?
בשנת 1840 הוא נסע לאימפריה העות'מאנית כדי להבטיח את שחרורם של עשרה יהודים סורים שנכלאו בעקבות האשמות בעלילת דם.
### האם מונטיפיורי החזיק בדרגה צבאית כלשהי?
כן, הוא שירת במיליציה המקומית השלישית של סארי והגיע לדרגת קפטן.