משטחי צבע שטוחים המוגדרים על ידי קווי מתאר כהים ועבים הפכו לאסתטיקה המזוהה עם לואי אנקטאן (Louis Anquetin) בשנת 1887. פיתוח זה של הקלואזוניזם, בהשראת האוקיו-אה היפני וחלונות ויטראז', סימן סטייה משמעותית מהטכניקות המסורתיות. אנקטאן הגיע לפריז במהלך 1882 כדי להמשיך בהכשרה פורמלית אצל לאון בונה (Léon Bonnat), ובסופו של דבר עיצב את מסלול הציור המודרני באמצעות הניסויים הנועזים שלו.
יסודות אמנותיים בפריז
אנקטאן נולד בשנת 1861 באטרפני (Étrépagny), למד בתיכון פייר-קורניי (Lycée Pierre-Corneille) לפני שעבר לפריז בשנת 1882. השכלתו המוקדמת נרכשה בסטודיו של לאון בונה, שם יצר היכרות מתמשכת עם אנרי דה טולוז-לוטרק (Henri de Toulouse-Lautrec). השניים עברו מאוחר יותר לסטודיו של פרנאן קורמון (Fernand Cormon), סביבה שסיפקה קשרים עם אמנים עמיתים, בהם אמיל ברנאר (Émile Bernard) ווינסנט ואן גוך (Vincent van Gogh). שנים שיתופיות אלו היוו את כור ההיתוך לתקופה הניסיונית ביותר שלו.
עליית הקלואזוניזם
בעבודה לצד אמיל ברנאר, התמקד אנקטאן בסינתזה של שדות צבע שטוחים וקווי מתאר שחורים עבים. שפה חזותית זו, שכונתה מאוחר יותר קלואזוניזם על ידי המבקר אדואר דז'ארדן (Édouard Dujardin), גישרה על הפער בין מלאכת יד היסטורית לביטוי מודרני. יצירתו משנת 1887, "שדרת קלישי: חמש אחה"צ" (Avenue de Clichy: Five O’Clock in the Evening), נותרה התייחסות קריטית לחוקרים, כאשר חלק מהחוקרים מציעים שהיא השפיעה על הקומפוזיציה של "טרסת בית הקפה בלילה" של ואן גוך.
מעבר לשיטות האמנים הקלאסיים
באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19, התרחק אנקטאן מזרמים מודרניים כדי לנתח את הפרקטיקות הטכניות של האמנים הקלאסיים (Old Masters). שינוי זה הביא ליצירות כמו "רינאלדו וארמידה" (Rinaldo and Armida), שהעדיפו את האלגוריה של רובנס על פני סגנון הקלואזוניזם המוקדם שלו. בשנת 1907, הוא החל בשיתוף פעולה עם ז'אק מארוז'ה (Jacques Maroger) כדי להעמיק את מחקרו בטכניקות היסטוריות אלו. מחויבות זו הגיעה לשיאה בפרסום ספרו בשנת 1924 על חייו ויצירתו של רובנס.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה מקצועית וחיים מאוחרים
מעבר למעמדו כצייר ואמן גרפי, אנקטאן היה פעיל בקהילת האמנות המקצועית כחבר בחברה הלאומית לאמנויות יפות (Société nationale des beaux-arts). תרומתו לתחום הוכרה רשמית בשנת 1909 כאשר מונה לאביר בלגיון הכבוד. פועלו בשנותיו המאוחרות כלל פרויקטים של שטיחי קיר עבור גובלן (Gobelins) ומחקרים ליתוגרפיים שונים. הוא העביר את שנותיו האחרונות בפריז ונקבר בעיר הולדתו אטרפני לאחר מותו בשנת 1932.
עובדות מהירות
- נולד: 1861, אטרפני, צרפת - נפטר: 1932, פריז - זרם: קלואזוניזם - השכלה: תיכון פייר-קורניי - פרסים: אביר לגיון הכבוד (1909) - יצירות בולטות: אנרי סמארי (Henri Samary), שדרת קלישי - עיסוקים: צייר, אמן גרפי, יצרן, ליתוגרף - מקום קבורה: אטרפני
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היה זרם הקלואזוניזם?
זה היה סגנון ציור שפותח בסביבות שנת 1887 על ידי אנקטאן ואמיל ברנאר, המאופיין במשטחי צבע שטוחים וקווי מתאר שחורים ועבים.
### האם אנקטאן התמקד רק באמנות מודרנית?
לא, לאחר אמצע שנות ה-90 של המאה ה-19, הוא נטש את הזרמים המודרניים כדי ללמוד את הטכניקות של האמנים הקלאסיים, ובמיוחד את רובנס.