יוחנן פאולוס השני: הכומר הפילוסוף שעזר להפיל אימפריה
חמוש ירה בו פעמיים בבטנו בכיכר פטרוס הקדוש ב-1981, ותגובתו של יוחנן פאולוס השני (John Paul II) הייתה לבקר את האיש בתאו בכלא ולסלוח לו פנים אל פנים. הסצנה היחידה הזו — תיאטרלית, מחושבת וכנה לחלוטין — לוכדת אפיפיור שהבין, טוב יותר מכל אדם אחר במאה העשרים, שמחווה יכולה להגיע רחוק יותר מצבא. בתוך עשור, המערכת הפוליטית שעיצבה את כל חייו המוקדמים קרסה.
עוצב על ידי אובדן וכיבוש
קרול יוזף ווייטיבה (Karol Józef Wojtyła) נולד ב-18 במאי 1920, בוואדוביצה, פולין, הצעיר מבין שלושה ילדים. הטרגדיה הגיעה מוקדם ושוב ושוב: אמו מתה כשהיה בן תשע, אחיו הבכור אדמונד — רופא — כשהיה בן שתים-עשרה, ואביו, קצין זוטר לשעבר בצבא, ב-1941. הוא נרשם לאוניברסיטת יגלוניאן בקרקוב ב-1938 כדי ללמוד דרמה, שיחק כשוער במגרש הכדורגל, ולפי כל עדות, היה בדרך לחיים בתיאטרון או בספרות ולא לכמורה.
הכיבוש הנאצי שינה את מסלולו. כאשר כוחות גרמניה סגרו את האוניברסיטה ב-1939, ווייטיבה בילה את שנות המלחמה בעבודת כפיים במחצבת אבן ובמפעל כימי כדי להימנע מגירוש, בעודו לומד בסתר לכמורה תחת הארכיבישוף אדם סטפן ספייחה (Adam Stefan Sapieha) ומסייע בניהול קבוצת תיאטרון מחתרתית כהתנגדות לכיבוש. תקרית ב-1944 שבה נפגע ממשאית גרמנית וכמעט נהרג חיזקה תחושת ייעוד שכבר החלה להתגבש. הוא הוסמך לכומר ב-1 בנובמבר 1946, והמשיך לתואר דוקטור ברומא ב-1948 על כתבי המיסטיקן יוחנן מהצלב (St. John of the Cross), ולאחריו דיסרטציה שנייה על אתיקה נוצרית המבוססת על הפנומנולוגיה של מקס שלר (Max Scheler) — הכשרה שהפכה אותו, באופן ייחודי בקרב אפיפיורים מודרניים, לפילוסוף אקדמי פעיל לפני שהיה כומר בדרג בכיר כלשהו.
ממרצה בסמינר לכס פטרוס
עלייתו של ווייטיבה בכנסייה הפולנית הייתה מהירה בכל קנה מידה: בישוף עזר של קרקוב בגיל שלושים ושמונה ב-1958, אחד הבישופים הצעירים במדינה, תורם משמעותי למסמך המכונן של ועידת הוותיקן השנייה 'גאודיום אט ספס' (Gaudium et Spes) בתחילת שנות ה-60, ארכיבישוף של קרקוב ב-1964, וקרדינל ב-1967 — כל זאת בזמן שלימד תיאולוגיה מוסרית בסמינר בקרקוב ובפקולטה לתיאולוגיה בלובלין והמשיך לפרסם עבודה פילוסופית.
ב-16 באוקטובר 1978, מועצת הקרדינלים בחרה בו לאפיפיור ה-264, הלא-איטלקי הראשון מזה 455 שנים והאפיפיור הסלאבי היחיד בהיסטוריה של הכנסייה. הוא דיבר, עד זמן מותו, פולנית, לטינית, יוונית, איטלקית, אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית וצ'כית באופן שוטף, עם ידע עבודה בכמה שפות נוספות — טווח לשוני שאפשר לו לפנות להמונים בשפתם בנסיעות שהסתכמו בסופו של דבר ב-104 מסעות אפוסטוליים בינלאומיים ליותר ממאה מדינות, יותר מ-1.1 מיליון קילומטרים של נסיעה, יותר מכל אפיפיור לפניו בהפרש עצום.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חזרה הביתה כנשק
הפעולה המשמעותית ביותר שלו כאפיפיור עשויה הייתה להיות הפשוטה ביותר: חזרה הביתה. עלייתו לרגל ב-1979 לפולין הקומוניסטית משכה המונים במיליונים והדגימה, בצורה הגלויה ביותר האפשרית, שהאתאיזם הרשמי של המדינה לא כיבה את האמונה או את הזהות של אנשיה. הביקור זוכה לקרדיט נרחב על כך שנתן תעוזה לתנועת העובדים שהפכה ל'סולידריות' (Solidarity), שנוסדה בשנה שלאחר מכן, ועל כך שעזר להניע את רצף האירועים שהפך את פולין, ב-1989, למדינה הראשונה בגוש המזרחי שנפרדה מהשליטה הסובייטית — שרשרת של תוצאות שנמשכה, פחות או יותר ישירות, ממסלול נסיעות אפיפיורי ועד לקריסת אימפריה.
הוא שרד ניסיון התנקשות בחייו ב-13 במאי 1981, כאשר החמוש הטורקי מהמט עלי אג'ה (Mehmet Ali Ağca) ירה בו פעמיים בכיכר פטרוס הקדוש; התקפה שנייה ונפרדת בשנה שלאחר מכן כללה כידון. מאוחר יותר הוא ביקר את אג'ה בתאו בכלא וסלח לו באופן אישי, מחווה שהפכה לאחת התמונות המגדירות של תקופת כהונתו, ובעקבות כך נסע בכלי רכב חסין כדורים שהעניק לעולם את המונח 'פופמוביל' (popemobile).
כהונה פורייה ותקיפה דוקטרינרית
התפוקה המוסדית של כהונתו בת עשרים ושש השנים הייתה עצומה בכל קנה מידה: ארבע עשרה אנציקליות, חמש עשרה התרעות אפוסטוליות, אחת עשרה חוקות אפוסטוליות וארבעים וחמש איגרות אפוסטוליות, לצד קוד חדש של המשפט הקאנוני והקאטכיזם של הכנסייה הקתולית. הוא הכריז על 1,338 אנשים כמבורכים והכריז על 482 קדושים — יותר מכל קודמיו במאות השנים הקודמות יחד — ויצר 231 קרדינלים בתשע קונסיסטוריות. הוא ייסד את יום הנוער העולמי ב-1984, אירוע שהמשיך למשוך מיליוני צליינים צעירים במהלך עשורים עוקבים, ופיתח תורה מורחבת הידועה כתיאולוגיית הגוף, העוסקת במיניות אנושית ובנישואין לאורך כ-130 שיחות קטכיטיות. הוא היה שמרן תיאולוגי בנושאי מיניות, נישואין והפלות, בעודו נשאר ביקורתי בעקביות כלפי קפיטליזם בלתי מרוסן כמו גם כלפי קומוניזם — שילוב שהקשה על הצבתו בצורה מסודרת על כל קשת פוליטית קונבנציונלית.
הוא מת ב-2 באפריל 2005, בגיל שמונים וארבע, לאחר דעיכה ציבורית ארוכה ממחלת פרקינסון שאותה בחר, באופן שנוי במחלוקת ומכוון, לסבול לעיני העולם במקום לסגת ממנה. הליך הכרזתו כמבורך זורז — כבוד שהוענק בעבר רק לאם תרזה — והאפיפיור פרנציסקוס הכריז עליו כקדוש ב-27 באפריל 2014.
מדוע יוחנן פאולוס מכונה גאון
הטיעון לגאונות נשען פחות על חדשנות דוקטרינרית כלשהי ויותר על התכנסות יוצאת דופן של יכולות שנמצאו יחד לעיתים רחוקות: הכשרה פילוסופית אקדמית קפדנית בפנומנולוגיה ותומיזם, שליטה אמיתית ביותר מעשר שפות, אינסטינקט של שחקן למחווה הסמלית ולרגע התיאטרלי, ו—משמעותי מכל — חוש מובהק לאופן שבו פנייה דתית ומוסרית יכולה לתפקד כמנוף גיאו-פוליטי נגד מדינה טוטליטרית החמושה בכוח קונבנציונלי הרבה יותר. השיבה הביתה לפולין ב-1979 נתפסת על ידי היסטוריונים רבים כנקודת מפנה אמיתית בסיום המלחמה הקרה, שהושגה ללא נשק מלבד נוכחותו שלו ומיסה.
טיעון הנגד הכנה הוא אמיתי ולא ניתן לבטלו. חלק גדול ממה שהפך אותו לאפקטיבי היה מיומנות פסטורלית וביצועית — אומנות הבמה, כריזמה לשונית, סיבולת פיזית בלוח זמנים עמוס בנסיעות — ולא מקוריות פילוסופית; הדיסרטציות האקדמיות שלו, אף שהיו מחקר רציני, לא עיצבו מחדש את התיאולוגיה הקתולית כפי שתפקידו האפיפיורי עיצב מחדש את הנראות העולמית של הכנסייה. ושיא ההישגים שלו נושא כישלון חמור ומתועד היטב: מבקרים, כולל רבים בתוך הכנסייה, טוענים כי פקידי הוותיקן תחת סמכותו היו מודעים לטענות על התעללות מינית על ידי אנשי כמורה במשך שנים ובחרו בהסתרה על פני אחריותיות, כולל הנחיה של הוותיקן מ-1996 המורה לבישופים אירים לא לדווח על התעללות חשודה לרשויות האזרחיות — מורשת שהסבכה ועבור קתולים רבים, ממשיכה לסבך את הכרזתו כקדוש.
מורשת
הוא נותר אחד מבני האדם המטיילים ביותר והגלויים ביותר מבחינה ציבורית של המאה העשרים, דמות שחזרתה ב-1979 לפולין הקומוניסטית עדיין מצוטטת על ידי היסטוריונים כזרז אמיתי לנפילת מסך הברזל, ושקדושתו ב-2014 הפכה אותו, בתוך עשור למותו, לקדוש של הכנסייה שאותה בילה עשרים ושש שנים בעיצוב מחדש — גם בעוד ששיא משבר ההתעללות שהשאיר אחריו נותר חלק לא פתור מהאופן שבו מורשת זו נשפטת.