ג'ימי הנדריקס: ארבע שנים ששינו את הגיטרה
כל הקריירה המוקלטת שלו מסתכמת בארבע שנים. להקת "הג'ימי הנדריקס אקספיריאנס" (The Jimi Hendrix Experience) ניגנה את הופעתה הראשונה באוורה שבצרפת באוקטובר 1966; הנדריקס מת בדירה בלונדון בספטמבר 1970, בגיל עשרים ושבע. בין לבין הגיעו שלושה אלבומי אולפן, אלבום הופעה אחד, והגדרה מחדש של מהות הגיטרה החשמלית. פסיקת היכל התהילה של הרוק אנד רול היא שהוא היה "ללא ספק הנגן הגדול ביותר בתולדות מוזיקת הרוק".
מטאטא, ואז גיטרה בחמישה דולרים
הוא נולד בשם ג'וני אלן הנדריקס בסיאטל ב-27 בנובמבר 1942, בזמן שאביו אל היה רחוק במלחמה. נישואי הוריו לא שרדו; הם התגרשו ב-17 בדצמבר 1951, ורוב ילדותו עברה בנדודים בין קרובי משפחה. בגיל תשע הוא נהג להסתובב בבית עם מטאטא ולהעמיד פנים שהוא גיטרה. ב-1957 מצא יוקולילי עם מיתר אחד. באמצע 1958, בגיל חמש עשרה, קנה את הגיטרה האקוסטית הראשונה שלו בחמישה דולרים ולמד לנגן בעצמו לפי השמיעה, כשהוא מלווה תקליטים של אלביס פרסלי.
הוא מעולם לא למד לקרוא תווים. כל מה שניגן אי פעם, הוא עיבד בעזרת ידיו.
הדיוויזיה המוטסת ה-101, ואז ה"צ'יטלין סירקיט"
לאחר שנתפס פעמיים נוסע במכוניות גנובות, הוא התגייס לצבא ב-31 במאי 1961 והוצב בדיוויזיה המוטסת ה-101 בפורט קמפבל, קנטקי, שם קיבל את תג ה"Screaming Eagles" ב-11 בינואר 1962. הוא עזב ב-29 ביוני באותה שנה, לאחר ששוחרר בתנאי כבוד כלליים, כשהסמל שלו רשם את השורה השימושית ביותר בתיקו האישי: "אין לו שום עניין בצבא".
מה שבא לאחר מכן היה תקופת החניכות הקשה ביותר במוזיקה האמריקאית. הוא עבד ב"צ'יטלין סירקיט" (Chitlin' circuit) במשך שלוש שנים כנגן שכיר – מאחורי וילסון פיקט, סלים הארפו, סם קוק, אייק וטינה טרנר וג'קי וילסון. הוא זכה בתחרות החובבים של תיאטרון אפולו בפברואר 1964. הוא הצטרף ללהקת ה-I.B. Specials של האחים איסלי והקליט את "Testify" במרץ, ולאחר מכן יצא לסיבוב הופעות עם ה-Upsetters של ליטל ריצ'רד מאמצע 1964 ועד יולי 1965. בסוף 1965 הוא היה עם קרטיס נייט והסקויירס, וחתם על ויתור זכויות לחברת Sue Records ולחברת PPX של אד צ'לפין – חוזה שיחזור לרדוף אותו.
לינדה קית' מבצעת שיחת טלפון
במאי 1966 לינדה קית', חברתו של קית' ריצ'רדס, צפתה בו מנגן במועדון הצ'יטה בניו יורק וסיפרה עליו לצ'אס צ'נדלר. צ'נדלר, הבסיסט של להקת האנימלס, חיפש מישהו לנהל. הוא הביא את הנדריקס ללונדון ב-24 בספטמבר 1966 והחתים אותו על חוזה ניהול והפקה איתו ועם מייקל ג'פרי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →להקת "הג'ימי הנדריקס אקספיריאנס" הוקמה באוקטובר עם נואל רדינג בבס ומיץ' מיטשל בתופים, וניגנה באוורה ב-13 בחודש. השיר "Hey Joe" הוקלט ב-23 באוקטובר והגיע למקום השישי בבריטניה. "Purple Haze" הגיע למקום השלישי, ו-"The Wind Cries Mary" למקום השישי.
שמונה עשר חודשים, שלושה אלבומים
האלבום Are You Experienced יצא ב-12 במאי 1967 ונעצר במקום השני בבריטניה, כשרק האלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band מונע ממנו את המקום הראשון. Axis: Bold as Love יצא ב-1 בדצמבר 1967, הגיע למקום החמישי בבריטניה ולמקום השלישי באמריקה, וכלל את השימוש הראשון בסטריאו פייזינג בתקליט.
לאחר מכן, ב-25 באוקטובר 1968, יצא האלבום הכפול Electric Ladyland – שהגיע למקום הראשון בארצות הברית למשך שבועיים, וצוין עליו "הופק ובוים על ידי ג'ימי הנדריקס". הוא מכיל את הסינגל הנמכר ביותר שלו, גרסת כיסוי לשיר של בוב דילן "All Along the Watchtower", שהגיע למקום העשרים באמריקה ולמקום החמישי בבריטניה. נואה גולדוסר ממגזין Guitar World כינה את האלבום "יצירת המופת של הנדריקס"; פיטר דוגט כתב ב-2004 כי הוא "נשאר מועמד מוביל למעמד של אלבום הרוק הגדול ביותר".
מונטריי וודסטוק
שתי הופעות הפסטיבל עשו לא פחות מהתקליטים. במונטריי ב-18 ביוני 1967, כשהופיע באמריקה בפעם הראשונה, הוא סיים את ההופעה בהצתת הגיטרה שלו; הצילום של אד קארף שבו הוא כורע מעל הלהבות הוא בין התמונות המשוכפלות ביותר ברוק.
בוודסטוק באוגוסט 1969, כשהופיע כאמן המרכזי, הוא ניגן את "ההמנון הלאומי של ארצות הברית" (The Star-Spangled Banner) תוך שימוש בפידבק, דיסטורשן וססטיין כדי לחקות טילים ופצצות – טיעון אנטי-מלחמתי ללא מילים שהועבר כולו דרך ארטיפקטים של מגברים. בשנת 2011 הצביעו עורכי Guitar World על כך כהופעה הגדולה ביותר בכל הזמנים. כשהמנחה הכריז על "הג'ימי הנדריקס אקספיריאנס", הנדריקס תיקן אותו מהבמה: תקראו לזה "Gypsy Sun and Rainbows", או "Band of Gypsys".
Band of Gypsys
השם הזה הפך לתקליט. כשהוא נדחק על ידי הסדר הפשרה עם צ'לפין לספק אלבום לחברת תקליטים אחרת, הנדריקס הקים שלישייה עם הבסיסט בילי קוקס והמתופף באדי מיילס והקליט ארבעה לילות ב-Fillmore East במהלך ראש השנה האזרחית 1969–70. האלבום שוחרר על ידי קפיטול באפריל 1970 והגיע לעשירייה הראשונה משני עברי האוקיינוס האטלנטי. היצירה המרכזית הארוכה שבו, "Machine Gun", היא מה שמוזיקולוג אנדי אלדורט כינה "הדוגמה הראשונה במעלה לגאונותו חסרת התקדים כגיטריסט רוק". עד 1969 הנדריקס היה מוזיקאי הרוק בעל השכר הגבוה ביותר בעולם.
מדוע ג'ימי מכונה גאון
כדאי להיות מדויקים לגבי סוג הטענה הזו. הנדריקס לא היה תיאורטיקן, לא ידע לקרוא תווים, ולא הותיר אחריו גוף של מחשבה כתובה. הגאונות המיוחסת לו היא גאונות של מלאכה ושל תפיסה – של הידיים, ושל רעיון לגבי מהו כלי נגינה.
חלק המלאכה הוא פשוט: שטף פיזי יוצא דופן, טווח דינמי עצום, ואלתור מסוג שהרוק לא הכיר קודם לכן. היכל התהילה מכנה אותו "חוזה בלוז פסיכדלי" שהרחיב את הבלוז "על ידי שילוב פידבק, אלתור מורחב וטכניקה זורמת באופן מובהק".
החלק התפיסתי הוא החשוב יותר, והוא המצאה אמיתית. לפני הנדריקס, פידבק ופאז היו תקלות – הרעשים שמגבר בעל עוצמה גבוהה השמיע כשעשית משהו לא נכון. הוא סיווג אותם מחדש כגווני צליל. הניסוח של Rolling Stone מדויק: הוא "חלוץ השימוש בכלי כמקור צליל אלקטרוני" ו-"הפך את האפקטים האלה לאוצר מילים מבוקר וזורם". ווא-ווא, אוקטביה, יוני-וייב, דיסטורשן, ססטיין – הוא התייחס לכל שרשרת האותות כאל הכלי, לא רק לעץ ולמיתרים שבקצהו. הוא נשא את אותה חשיבה לתוך האולפן, כשהוא חלוץ בשימוש בפאנינג, הקלטה לאחור ופייזינג, ולקח את קרדיט ההפקה ב-Electric Ladyland בעצמו. המאסה של דייוויד פריקה מ-1992 מגדירה זאת היטב: הנדריקס "הקדיש את חייו ליצירת שפת גיטרה חדשה של אפשרות תזמורתית מתפרצת ורהיטות גולמית ומלאת נשמה". ניל יאנג, שהכניס אותו להיכל התהילה, ניסח זאת כפי שמוזיקאי היה מנסח: "כשאתה מנגן בגיטרה, אתה יכול לנגן – או שאתה יכול להתעלות. ג'ימי הראה לי את זה".
טיעון הנגד עוסק בעיקר בפרופורציה. אמנות הבמה – הגיטרה הבוערת, ההרס התיאטרלי – הייתה מופעי בידור שנלמדו ב"צ'יטלין סירקיט", והיא תמיד הסתכנה בהאפלה על הטיעון המוזיקלי שמתחתיה. הקטלוג שהוא אישר בפועל הוא קטן: שלושה אלבומי אולפן ואחד בהופעה חיה. והוא מת בגיל עשרים ושבע, לפני שמישהו יכול היה לגלות אם לשפה שהמציא היה מערכה שנייה. מה שאנחנו מכנים כאן גאונות הוא ארבע שנים של ביצוע בלתי ניתן לשחזור, לא גוף עבודה שהושלם.
מורשת
הוא מת בלונדון ב-18 בספטמבר 1970 מחנק הקשור לברביטורטים, אחד החברים המייסדים של המועדון העגום ביותר ברוק. להקת "הג'ימי הנדריקס אקספיריאנס" נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב-1992. כל גיטרה עם דיסטורשן שהוקלטה מאז עובדת במידה מסוימת בתוך אוצר מילים שהוא הרכיב בין 1966 ל-1970 – פאנק, גלאם ומטאל כולם שאבו ממנו ישירות. המטאטא, בסופו של דבר, התברר כחלק היחיד מהכשרה רשמית שהיה זקוק לו.