הרולד בלום

החל את קריירת ההוראה שלו באוניברסיטת ייל בשנת 1955, ונשאר בסגל האקדמי עד מותו בשנת 2019, כשהכריז במפורש שהוא יעזוב את הכיתה רק בארון מתים. לאורך ששה עשורים, הוא פרסם מעל 50 ספרים וביסס את מעמדו כמגן ראשי של הקאנון הספרותי המערבי המסורתי מול מגמות אקדמיות מודרניות.

השכלה מוקדמת והשפעות

נולד בשנת 1930 בניו יורק סיטי, וגדל במשפחה דוברת יידיש בברונקס, שם נחשף לאנגלית לראשונה בגיל שש. הוא למד בתיכון המדעים של ברונקס לפני שקיבל את התואר הראשון שלו מאוניברסיטת קורנל בשנת 1951. את עבודת הדוקטורט שלו סיים בייל בשנת 1955, לאחר תקופה כחוקר פולברייט בפמברוק קולג', קיימברידג', בשנת 1954.

התפתחות תאוריית הספרות

בלום החל את קריירתו עם מחקרים מונוגרפיים על משוררים רומנטיים כולל פרסי ביש שלי, ויליאם בלייק וו. ב. ייטס. עד סוף שנות ה-60, עבודתו הסתובבה לכיוון הרעיון של השפעה פואטית, אותה כינה 'חרדת ההשפעה'. הוא טען שמשוררים חדשים נאבקים נגד המורשת הכבדה של קודמיהם, הופכים את ההערכה ההתחלתית לעוינות הנדרשת כדי ליצור את חזונם האישי.

עמדה אקדמית ומחלוקת

כמבקר, בלוד דחה את מה שכינה 'בית הספר של הקנאה', סיווג שהשתמש בו לתאר מעברים אקדמיים לכיוון המרקסיזם, פמיניזם ורב-תרבותיות. בעודו מחזיק בעמדות בכירות בקורנל ובאוניברסיטת ניו יורק, קריירתו התאפיינה בחיכוכים. בשנת 1990, מאמר במגזין GQ טען להתנהגות בלתי הולמה עם סטודנטיות, טענות שתיאר כהתנקשות באופי. מאוחר יותר, בשנת 2004, הסופרת נעמי וולף טענה שבלום נגע בה בלתי הולם בשנת 1983, טענה שהכחיש בתוקף.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

הכרה מוסדית

תרומותיו של בלום למדעי הרוח הקנו לו בחירה לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות, והחברה הפילוסופית האמריקאית. בין כיבודיו היו מלגת גוגנהיים בשנת 1962, מלגת מקארתור בשנת 1985, פרס קטלוניה הבינלאומי בשנת 2002, ופרס אלפונסו רייס הבינלאומי בשנת 2003. הוא שימש כפרופסור סטרלינג למדעי הרוח בייל.

עובדות מהירות

- נולד: 1930, ניו יורק סיטי - נפטר: 2019, ניו הייבן - השכלה: תיכון המדעים של ברונקס, קורנל, ייל, פמברוק קולג' - קריירה: מבקר ספרות, מרצה באוניברסיטה - ספר ראשון: 1959 - מלגה עיקרית: תוכנית העמיתים של מקארתור - בית אקדמי: אוניברסיטת ייל

שאלות שקוראים שואלים

### מה היה הנושא המרכזי בתאוריה הביקורתית של בלום?

הוא הציע שמשוררים סובלים מ'חרדת השפעה', שבה הם נאלצים להיאבק נגד משקל מורשתם הספרותית של קודמיהם כדי ליצור יצירה מקורית.

### האם לבלום הייתה שייכות דתית ספציפית?

הוא הגדיר את עצמו כגנוסטי יהודי, אם כי דחה במפורש את התווית 'אתאיסט' בראיונות.