הממצאים משנת 1975 שפורסמו על ידי ג'ורג' נמהאוזר (George Nemhauser) ולזלי טרוטר (Leslie Trotter) קבעו חסמים קריטיים לבעיית כיסוי הקודקודים המשוקלל, תוך זיהוי האופן שבו ערכי רלקסציית תכנות ליניארי ממופים לפתרונות אופטימליים. עבודה זו נותרה מרכיב יסודי באופטימיזציה קומבינטורית, ומשקפת את השפעתו הרחבה על שיטות תכנות בשלמים מעורבים המשמשות לפתרון אתגרים לוגיסטיים ותעשייתיים מורכבים ברחבי העולם.
תשתית אקדמית
נמהאוזר, שנולד בשנת 1937 ברובע הברונקס שבעיר ניו יורק, השלים את לימודי התואר הראשון שלו בסיטי קולג' של ניו יורק (City College of New York), וסיים עם תואר בהנדסה כימית בשנת 1958. לאחר מכן המשיך ללימודים מתקדמים באוניברסיטת נורת'ווסטרן (Northwestern University), שם קיבל דוקטורט בחקר ביצועים בשנת 1961 תחת הנחייתו של ג'ק מיטן (Jack Mitten). תחילת הקריירה שלו כללה מינויי סגל באוניברסיטת ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins University) בין השנים 1961 ל-1969, ולאחריהם תקופת כהונה באוניברסיטת קורנל (Cornell University) כפרופסור מופקד בקתדרת לאון סי. ולץ' (Leon C. Welch) בחקר ביצועים.
תרומות לאופטימיזציה
נמהאוזר הצטרף למכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה (Georgia Institute of Technology) בשנת 1985, ובסופו של דבר הפך לפרופסור מופקד בקתדרת א. ראסל צ'נדלר השלישי (A. Russell Chandler III) ולפרופסור להנדסת תעשייה ומערכות במכון. מחקרו מתמקד בבעיות גדולות של תכנות בשלמים מעורבים וביישומיהן בעולם האמיתי. הוא פיתח בשותפות את שיטת הפיצול והמחיר (branch and price), טכניקה משמעותית לפתרון תוכניות ליניאריות בשלמים. בנוסף, הוא ערך מחקרים מוקדמים בנוגע לאופטימיזציה סוב-מודולרית ואלגוריתמי קירוב לבעיות מיקום מתקנים. השפעתו הפדגוגית כוללת כתיבת טקסטים יסודיים כגון "מבוא לתכנות דינמי", "תכנות בשלמים" ו-"תכנות בשלמים וקומבינטורי".
שירות מקצועי והכרה
לאורך הקריירה שלו, סיפק נמהאוזר שירות נרחב לתחומו, כאשר כיהן כנשיא האגודה לחקר ביצועים של אמריקה (Operations Research Society of America) בשנת 1981 וכעורך מייסד של כתב העת Operations Research Letters. הוא עמד גם בראש האגודה לתכנות מתמטי. תרומותיו זכו להכרה באמצעות פרסים רבים, כולל פרס פרדריק וו. לנצ'סטר (Frederick W. Lanchester Prize) בשנים 1977 ו-1989, מדליית ג'ורג' אי. קימבל (George E. Kimball Medal) בשנת 1988, ופרס הרצאת פיליפ מקורד מורס (Phillip McCord Morse Lectureship Award) בשנת 1992. הוא נבחר לאקדמיה הלאומית להנדסה (National Academy of Engineering) בשנת 1986, הפך לעמית באגודה למתמטיקה תעשייתית ויישומית (Society for Industrial and Applied Mathematics) בשנת 2009, וקיבל את פרס התיאוריה על שם ג'ון פון נוימן (John von Neumann Theory Prize) בשנת 2012.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- לידה: 1937, ניו יורק - תואר ראשון: הנדסה כימית, סיטי קולג' של ניו יורק (1958) - דוקטורט: חקר ביצועים, אוניברסיטת נורת'ווסטרן (1961) - מינויים אקדמיים בולטים: ג'ונס הופקינס, קורנל, ג'ורג'יה טק - האקדמיה הלאומית להנדסה: חבר (נבחר ב-1986) - פרס התיאוריה על שם ג'ון פון נוימן: 2012 - פרס פרדריק וו. לנצ'סטר: 1977 ו-1989
שאלות שקוראים שואלים
### באילו מוסדות אקדמיים מרכזיים עבד ג'ורג' נמהאוזר?
הוא החזיק במשרות באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת קורנל והמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה.
### מהי תרומתו המחקרית המוכרת ביותר?
הוא מוכר בזכות עבודתו על תכנות בשלמים מעורבים, שיטת הפיצול והמחיר, וניתוח בעיית כיסוי הקודקודים המשוקלל עם לזלי טרוטר.