ג'ורג' מינוט

מחקר שפורסם בשנת 1926 זיהה כי תזונה עשירה בכבד יכולה להפוך את השפעותיה של אנמיה ממארת, מצב שנחשב בעבר לסופני. פריצת דרך זו עלתה מתוך עבודתו הקלינית של ג'ורג' מינוט (George Minot), ששיתף פעולה עם ויליאם פ. מרפי (William P. Murphy) כדי לקבוע פרוטוקול תזונתי ששינה מהיסוד את הפרוגנוזה עבור מטופלים הסובלים מהפרעת דם זו.

יסודות קליניים

מינוט נולד בבוסטון בשנת 1885 והשלים את הכשרתו הרפואית בקולג' הרווארד (Harvard College) ובבית הספר לרפואה של הרווארד (Harvard Medical School). לאחר סיום לימודיו בשנת 1912, בילה שנתיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins University) במעבדתו של ויליאם הנרי הוול (William Henry Howell), שם חקר אנטי-תרומבין וחלבונים אחרים מדללי דם. עם שובו למסצ'וסטס בשנת 1915, הצטרף לצוות בבית החולים הכללי מסצ'וסטס (Massachusetts General Hospital) כדי להתחיל בחקירתו על אנמיה. במהלך שירותו כמנתח צבאי במלחמת העולם הראשונה, שיתף פעולה עם אליס המילטון (Alice Hamilton) כדי לזהות את הגורם למחלות תעסוקתיות בקרב עובדי תחמושת, תוך מעקב ספציפי אחר תסמינים למגע עם TNT.

פריצת הדרך באנמיה

מינוט החזיק במספר תפקידים בקהילה הרפואית בבוסטון, כולל תפקידים בבית החולים הזיכרון על שם קוליס פ. הנטינגטון (Collis P. Huntington Memorial Hospital) ובבית החולים פיטר בנט בריגהאם (Peter Bent Brigham Hospital). מחקרו על הפרעות דם הגיע לשיאו בגילוי כי תמצית כבד משמשת כטיפול יעיל לאנמיה ממארת. ממצא זה זיכה אותו בהכרה בינלאומית, כולל פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1934, אותו חלק עם ג'ורג' הויט ויפל (George Hoyt Whipple) וויליאם פ. מרפי. תרומותיו המדעיות זכו לכבוד גם באמצעות מדליית ג'ורג' מ. קובר (George M. Kober Medal), פרס קמרון של אוניברסיטת אדינבורו (Cameron Prize of the University of Edinburgh), ופרס ג'ון סקוט (John Scott Award).

בריאות אישית ומורשת מקצועית

בשנת 1921, בגיל 35, קיבל מינוט אבחנה של סוכרת נעורים (diabetes mellitus) מהדוקטור אליוט פ. ג'וסלין (Elliott P. Joslin). באותה עת, הפרוגנוזה למחלה הייתה ירודה, והטיפול כלל הגבלה קלורית קפדנית. הישרדותו של מינוט הוארכה על ידי זמינות האינסולין, שהתגלה על ידי פרדריק בנטינג (Frederick Banting) וצ'ארלס בסט (Charles Best), מה שאפשר לו להמשיך בעבודתו הקלינית והאקדמית. בסופו של דבר הוא נכנע לסיבוכים הקשורים למצבו, ונפטר בבוסטון בשנת 1950. הקריירה האקדמית שלו כללה פרופסורה באוניברסיטת הרווארד, וחברותו השתרעה על פני ארגונים יוקרתיים כגון האקדמיה הלאומית למדעים (National Academy of Sciences) והחברה הפילוסופית האמריקאית (American Philosophical Society).

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

עובדות מהירות

- נולד: 1885, בוסטון - נפטר: 1950, בוסטון - השכלה: קולג' הרווארד, בית הספר לרפואה של הרווארד - פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה: 1934 - נישואים: מריאן לינזי מינוט (וולד) (Marian Linzee Minot [Weld]), 1915 - מקום קבורה: בית הקברות פורסט הילס (Forest Hills Cemetery)

שאלות שקוראים שואלים

### מה הייתה המשמעות הרפואית של עבודתו של מינוט?

הוא גילה כי תרכיז כבד טיפל ביעילות באנמיה ממארת, שהייתה קודם לכן אבחנה קטלנית.

### כיצד השפיעה הסוכרת על חייו?

לאחר שאובחן בשנת 1921, הוא שרד בתחילה באמצעות הגבלה קלורית קיצונית לפני שהטיפול באינסולין הפך לזמין, מה שאפשר לו להמשיך במחקרו.