ארנסט וולטון
ארנסט תומאס סינטון וולטון (Ernest Thomas Sinton Walton) (6 באוקטובר 1903 – 25 ביוני 1995) היה פיזיקאי ניסויי אירי. הוא חלק את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1951 עם ג'ון קוקרופט (John Cockcroft) "על עבודתם החלוצית בתחום הטרנסמוטציה של גרעיני אטומים באמצעות חלקיקים אטומיים מואצים באופן מלאכותי". על פי נאומו בעת קבלת פרס נובל: "כך, לראשונה, הופקה טרנסמוטציה גרעינית באמצעים הנמצאים בשליטה אנושית מלאה".
וולטון היה חבר מפתח בסגל הפיזיקה הגרעינית באוניברסיטת קיימברידג', שם עבד עם קוקרופט וארנסט רתרפורד (Ernest Rutherford). לאחר מכן בילה את רוב הקריירה שלו באירלנד, לאחר שחזר מאנגליה ב-1934. הוא נותר פעיל כחבר בסגל ההוראה בטריניטי קולג' דבלין (Trinity College Dublin), שם כיהן כפרופסור לפילוסופיה טבעית וניסויית על שם ארסמוס סמית' מ-1946 ועד פרישתו ב-1974, שלאחריה המשיך להיות קשור למחלקה לפיזיקה במכללה. לצד ויליאם רואן המילטון (William Rowan Hamilton), וולטון נחשב לאחד הפיזיקאים האיריים המשפיעים ביותר.
חיים מוקדמים וחינוך
ארנסט תומאס סינטון וולטון נולד ב-6 באוקטובר 1903 בדנגרוון שבאירלנד, בנם של ג'ון וולטון (1874–1936), כומר מתודיסטי מקלאוג'ורדן, ואנה סינטון (1874–1906) מריכהיל. בימים ההם, משפחתו של כומר רגיל נהגה לעבור מקום אחת לשלוש שנים, ונוהג זה הוביל את ארנסט ומשפחתו, בעודו ילד קטן, לריתקיל שבמחוז לימריק (שם נפטרה אמו), ולמחוז מונהאן.
וולטון למד בבתי ספר יום במחוזות דאון וטיירון, וב-Wesley College Dublin, לפני שהפך לפנימאי ב-Methodist College Belfast ב-1915, שם הצטיין במדעים ובמתמטיקה.
בשנת 1922 זכה וולטון במלגות ללימודים בטריניטי קולג' דבלין בתחומי המתמטיקה והמדעים, ובהמשך נבחר למלגת קרן (Foundation Scholar) ב-1924. הוא קיבל תואר בוגר (.B.Sc) בשנת 1926 ותואר מוסמך (.M.Sc) בשנה שלאחר מכן. במהלך שנים אלו במכללה, הוא קיבל פרסים רבים על מצוינות בפיזיקה ובמתמטיקה (שבעה פרסים בסך הכל), כולל מלגת הקרן ב-1924. לאחר סיום לימודיו ב-1927, הוענקה לו מלגת מחקר לשנת 1851 מהוועדה המלכותית לתערוכה של 1851 והוא התקבל כסטודנט מחקר בטריניטי קולג', קיימברידג', תחת הנחייתו של ארנסט רתרפורד, מנהל מעבדת קוונדיש (Cavendish Laboratory). באותה עת היו בסגל מעבדת קוונדיש ארבעה זוכי פרס נובל וחמישה נוספים עתידים היו להופיע, בהם וולטון וג'ון קוקרופט. וולטון קיבל את תואר הדוקטור שלו (.Ph.D) ב-1931, ונשאר בקיימברידג' כחוקר עד 1934.
מחקר
במהלך תחילת שנות ה-30, שיתפו וולטון וקוקרופט פעולה בבניית מכשיר שביקע את גרעיני אטומי הליתיום באמצעות הפגזתם בזרם של פרוטונים שהואצו בתוך צינור במתח גבוה (700 קילו-וולט). ביקוע גרעיני הליתיום הפיק גרעיני הליום. הם המשיכו להשתמש בבורון ובפחמן כמטרות לניסויי ה'פירוק' שלהם, ולדווח על רדיואקטיביות מושרית. ניסויים אלו סיפקו אימות לתיאוריות על מבנה האטום שהוצעו מוקדם יותר על ידי רתרפורד, גיאורגי גמוב (George Gamow) ואחרים. המכשיר המוצלח, סוג של מאיץ חלקיקים (הקרוי כיום מחולל קוקרופט-וולטון), סייע לפתוח עידן של פיזיקה גרעינית ניסויית מבוססת מאיצי חלקיקים. מחקר זה בקיימברידג' בראשית שנות ה-30 הוא שהעניק לוולטון ולקוקרופט את פרס נובל לפיזיקה ב-1951.
קריירה בדבלין
וולטון חזר לאירלנד ב-1934 כדי להפוך לעמית בטריניטי קולג' דבלין במחלקה לפיזיקה. הוא מונה לפרופסור לפילוסופיה טבעית וניסויית על שם ארסמוס סמית' בשנת 1946, וקודם לדרגת עמית בכיר ב-1960. הרצאותיו נחשבו ליוצאות דופן שכן ניחן ביכולת להציג נושאים מורכבים במונחים פשוטים וקלים להבנה. תחומי העניין המחקריים שלו נחקרו במשאבים מוגבלים מאוד, ובכל זאת הצליח לחקור, בסוף שנות ה-50, את אפקט הזרחן בזכוכית, פליטת אלקטרונים משנית ממשטחים תחת הפגזת יוני חיוביים, תיארוך פחמן-14 ומדינות רדיואקטיביות בעצימות נמוכה, ושקיעת שכבות דקות על זכוכית.
וולטון היה קשור למכון דבלין ללימודים מתקדמים (Dublin Institute for Advanced Studies) במשך למעלה מ-40 שנה, שם כיהן בתקופות ארוכות בוועד המנהל של בית הספר לפיזיקה קוסמית ובמועצת המכון. בעקבות מותו ב-1952 של ג'ון ג'. נולאן (John J. Nolan), היושב ראש המייסד של בית הספר לפיזיקה קוסמית, נטל וולטון את התפקיד וכיהן בו עד 1960, אז הוחלף על ידי ג'ון ה. פול (John H. Poole).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →לצד לוכלין או'רייפרטיי (Lochlainn O'Raifeartaigh) ומייקל פריי (Michael Fry), סייע וולטון בהקמת קבוצת פאגוואש (Pugwash) האירית, שהתנגדה למרוץ החימוש הגרעיני.
וולטון כיהן בוועדה של Wesley College בדבלין.
חיים מאוחרים ומוות
על אף שוולטון פרש מטריניטי קולג' דבלין ב-1974, הוא שמר על קשריו עם המחלקה לפיזיקה בטריניטי עד למחלה האחרונה שלו. זמן קצר לפני מותו, הוא ציין את מסירותו ארוכת השנים לטריניטי בכך שהעניק את מדליית נובל שלו ואת תעודת ההוקרה למכללה.
וולטון נפטר ב-25 ביוני 1995 בבלפסט בגיל 91. הוא קבור בבית העלמין דינסגריינג' (Deansgrange Cemetery), ליד דבלין.
משפחה
בשנת 1934, נשא וולטון לאישה את ויניפרד וילסון, בתו של כומר מתודיסטי. נולדו להם ארבעה ילדים: אלן וולטון (פיזיקאי באוניברסיטת קיימברידג'), מריאן וודס, פיליפ וולטון (פרופסור לפיזיקה יישומית, NUI גולוויי), וג'ין קלארק.
השקפות דתיות
וולטון, שחונך כמתודיסטי, תואר כאדם שהיה מחויב מאוד לאמונה הנוצרית. הוא נשא הרצאות על הקשר שבין מדע ודת במדינות שונות לאחר שזכה בפרס נובל, ועודד את התקדמות המדע כדרך לדעת יותר על אלוהים.
וולטון מצוטט כאומר:
> "דרך אחת ללמוד את מוחו של הבורא היא לחקור את יצירתו. עלינו להחמיא לאלוהים על ידי לימוד יצירת האמנות שלו וזה צריך לחול על כל תחומי המחשבה האנושית. סירוב להשתמש באינטליגנציה שלנו בכנות הוא מעשה של בוז כלפי מי שהעניק לנו את האינטליגנציה הזו."
— ו. ג'. מקבריירטי (2003): ארנסט תומאס סינטון וולטון, המדען האירי, 1903-1995, הוצאת טריניטי קולג' דבלין.)
וולטון גילה עניין בנושאים הקשורים לממשל ולכנסייה, ולאחר מותו, ארגון 'נוצרים במדע אירלנד' (Christians in Science Ireland) הקים את הרצאות וולטון על מדע ודת (יוזמה דומה להרצאות בויל). דייוויד וילקינסון, דניס אלכסנדר ואחרים העבירו את הרצאות וולטון באוניברסיטאות ברחבי אירלנד.
הכרה
### חברויות
### פרסים
### תארים של כבוד
הנצחה
פארק וולטון קוזוויי (Walton Causeway Park) שבעיר הולדתו של וולטון, דנגרוון, הוקדש לכבודו כאשר וולטון עצמו נכח בטקס בשנת 1989. לאחר מותו, המכון הטכנולוגי של ווטרפורד קרא לבניין על שמו, בניין א.ת.ס. וולטון (ETS Walton Building), ולוחית הוצבה באתר הולדתו.
כיבודים נוספים לוולטון כוללים את בניין וולטון במכללת מתודיסט בבלפסט, בית הספר שבו היה לפנימאי במשך חמש שנים, ולוחית זיכרון מחוץ לכניסה הראשית למכללת מתודיסט. Wesley College בדבלין, שבו למד ושירת שנים רבות כיושב ראש מועצת המנהלים, ייסד את פרס וולטון לפיזיקה, ופרס בעל שם זהה במכללת מתודיסט מוענק לתלמיד שמשיג את הציונים הגבוהים ביותר בפיזיקה ברמה A. כמו כן קיימת מלגה בווטרפורד על שמו של וולטון. בשנת 2014, טריניטי קולג' דבלין הקים את מועדון טריניטי וולטון, מרכז חוץ-לימודי לחינוך STEM לבני נוער.