אמיל פקנהיים (Emil Fackenheim), שנעצר ב-9 בנובמבר 1938 במהלך אירועי ליל הבדולח, שרד את תקופת כליאתו במחנה הריכוז זקסנהאוזן (Sachsenhausen) בטרם ביסס את מעמדו כדמות משמעותית בפילוסופיה של הדת. הקריירה שלו השתרעה על פני יבשות, החל ממוצאו בגרמניה, דרך תפקידים אקדמיים ורבניים בקנדה, ועד לשנותיו האחרונות בישראל.
השכלה אקדמית וקריירה מוקדמת
פקנהיים למד בבית הספר שטדטגימנזיום (Stadtgymnasium) בהאלה ובבית המדרש הגבוה למדעי היהדות (Hochschule für die Wissenschaft des Judentums). לאחר שחרורו מהכליאה והגעתו לקנדה, הוא כיהן כרב זמני בבית הכנסת אנטשה שלום (Temple Anshe Shalom) בהמילטון, אונטריו, בין השנים 1943 ל-1948. מאוחר יותר הוא המשיך בלימודים מתקדמים באוניברסיטת טורונטו, וקיבל תואר דוקטור בשנת 1945 עם עבודת תזה שהתמקדה בפילוסופיה ערבית של ימי הביניים.
כהונה באוניברסיטת טורונטו
במשך למעלה משלושה עשורים, כיהן פקנהיים כפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת טורונטו, משרה בה החזיק משנת 1948 ועד 1984. במהלך תקופה זו, הוא הפך לקול מוכר בהגות הדתית ושימש כיועץ מערכת מקורי של כתב העת האקדמי דיוניסיוס (Dionysius). תרומותיו המקצועיות זכו להכרה עם קבלת מלגת גוגנהיים בשנת 1956.
תרומות פילוסופיות ודתיות
פקנהיים התמקד במחקרו בקשר שבין העם היהודי לאלוהים. הוא פיתח את המושג של הדיבר ה-614, שהציב ציווי מוסרי להישרדות העם היהודי ולהמשכיות הקיום היהודי. עבודתו הדגישה את החשיבות של שמירה על האמונה והזהות היהודית, מורשת אינטלקטואלית שהקנתה לו את פרס אברהם גייגר (Abraham Geiger Prize) בשנת 2002, זמן קצר לפני מותו בירושלים בשנת 2003.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1916, האלה (Halle an der Saale) - נפטר: 2003, ירושלים - דת: יהדות - אזרחות: גרמניה - עיסוק עיקרי: מורה באוניברסיטה ופילוסוף - פרס מרכזי: מלגת גוגנהיים (1956) - מקום קבורה אחרון: הר המנוחות
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היה הדיבר ה-614?
זהו ציווי פילוסופי שהציע פקנהיים, הטוען כי הישרדות העם היהודי והמשכיות החיים היהודיים הם חובה מוסרית.
### היכן העביר פקנהיים את הקריירה האקדמית שלו?
הוא היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת טורונטו בין השנים 1948 עד 1984.