כริסטופר פרגוסון: המפקד האחרון של המעבורת
כאשר כริסטופר פרגוסון (Christopher Ferguson) סגר את דלתות תא המטען של מעבורת החלל אטלנטיס (Space Shuttle Atlantis) בפעם האחרונה ביולי 2011, הוא לא רק סיים משימה – הוא סיים עידן. כמפקד של STS-135, הוא הביא לסיומה את תוכנית מעבורות החלל בת 30 השנים, ולאחר מכן בילה את העשור הבא בניסיון לפתוח את הבאה בתור, רק כדי לוותר על מושו שלו בטיסת הבכורה שלה כדי לא להחמיץ את משפחתו.
מפילדלפיה אל תא הטיסה
נולד ב-1 בספטמבר 1961 בפילדלפיה, פנסילבניה, פרגוסון סיים את לימודיו בתיכון ארצ'בישופ ראיין (Archbishop Ryan High School) ב-1979 לפני שקיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות מאוניברסיטת דרקסל (Drexel University) ב-1984. לאחר שהוסמך דרך תוכנית ה-ROTC של הצי באוניברסיטת פנסילבניה, הוא התאמן כטייס קרב ימי, קיבל את כנפי הטיסה שלו ב-1986 בבסיס הצי קינגסוויל בטקסס, והצטרף לטייסת הקרב VF-11, ה"ריפרס האדומים" ("Red Rippers"), לפריסות לאורך האוקיינוס האטלנטי, הים התיכון והאוקיינוס ההודי על סיפון נושאת המטוסים יוסס פורסטל (USS Forrestal).
טייס ניסוי וטייס צי
כישורי הטיסה של פרגוסון הועמקו במהלך סוף שנות ה-80 ושנות ה-90. הוא השתתף בקורס טופגאן (TOPGUN) של הצי ונבחר לבית הספר לטيסי ניסוי של הצי, וסיים את לימודיו ב-1992 לאחר שקיבל תואר שני בהנדסה אווירונאוטית מבית הספר לתארים מתקדמים של הצי (Naval Postgraduate School) ב-1991. בפאטוקסנט ריבר (Patuxent River), הוא הפך לטייס הראשון ששחרר מספר סוגים של נשק אוויר-קרקע ממטוס ה-F-14 טומקאט (F-14 Tomcat), ולאחר מכן חזר לשירות בצי עם טייסת VF-211, ה"צ'קמייטס" ("Checkmates"), כשהוא מטיס סיורי אוויר קרביים מעל אזורים אסורים לטיסה בעיראק מנושאת המטוסים יוסס נימיץ (USS Nimitz). זו הייתה קריירה שנבנתה על דיוק תחת לחץ – בדיוק המזג שנאס"א מחפשת במפקד.
שלושה מסעות למסלול סביב כדור הארץ
נאס"א בחרה בפרגוסון כמועמד לאסטרונאוט ב-1998. הוא טס כטייס במשימת STS-115 ב-2006, משימה שסיפקה מקטעי מסב ענקיים בצד הנמל ומערכים סולאריים לתחנת החלל הבין-לאומית לאורך אחד עשר ימים. הוא עבר לכיסא המפקד במשימת STS-126 ב-2008, טיסה בת שישה עשר ימים שטיפלה במפרקים הסיבוביים הסולאריים האלפא הסוררים של התחנה וסיפקה ציוד חדש. בין הטיסות הוא עבד כסגן ראש משרד האסטרונאוטים ושימש כ-CAPCOM – הקול מיוסטون – עבור שלוש משימות מעבורת אחרות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הטיסה השלישית שלו הייתה זו שהפכה אותו להערת שוליים היסטורית בין אם רצה בכך ובין אם לא. STS-135, ששוגרה ביולי 2011, הייתה הטיסה ה-135 והאחרונה של תוכנית מעבורות החלל. כמפקד אטלנטיס במשימת אספקה מחדש לתחנת החלל הבין-לאומית עם מודול הלוגיסטיקה רפאלו (Raffaello), פרגוסון הביא את כלי הטיס הביתה ב-21 ביולי 2011, וסגר פרק של טיסות חלל אמריקאיות שהתנהל מאז 1981. לאורך שלוש המשימות שלו הוא צבר מעט יותר מ-40 ימים בחלל.
מעבר לצד השני של השולחן
פרגוסון פרש מנאס"א בדצמבר 2011 והחל לעבוד מיד עבור חברת בואינג (Boeing) כמנהל פעילות צוות ומשימות עבור תוכנית הטיסות המסחריות המתהווה שלה – המאמץ, לצד ספייס אקס (SpaceX), לבנות כלי טיס שיוכל להטיס אסטרונאוטים של נאס"א לתחנת החלל מבלי לשכור מושבים בטילים רוסיים מסוג סויוז (Soyuz). ביולי 2018 מינתה אותו בואינג להטיס את חללית CST-100 סטארליינר (CST-100 Starliner) בטיסת הניסוי המאוישת הראשונה שלה, תפקיד שהיה הופך אותו לאסטרונאוט הראשון שאינו ממשלתי ומועסק על ידי חברה שמפקד על שיגור צוות למסלול, כשהוא טס לא כעובד נאס"א אלא כעובד בואינג.
המשימה לא שרדה עד לשלב השיגור. באוקטובר 2020, כאשר תוכנית סטארליינר פיגרה בשנים אחר לוח הזמנים, הודיע פרגוסון שהוא פורש מתפקידו כמפקד, כשהוא מציין התחייבויות משפחתיות בשנה הקרובה שלדבריו אינו יכול לסכן את החמצתן. מנהלת העמיתה של נאס"א קתי לודרס (Kathy Lueders) שבחה את מסירת התפקיד למחליפו, האסטרונאוט הוותיק בארי "באץ'" ווילמור (Barry "Butch" Wilmore), ואמרה שווילמור "ייכנס לתפקיד בצורה חלקה", בעוד מנכ"לית בואינג ליאן קארט (Leanne Caret) ציינה שפרגוסון יישאר בתוכנית כמנהל שילוב משימות ופעולות, וימשיך לתמוך בצוות שהתאמן להנהיג. הוא פרש מבואינג ב-2023, מבלי שחזר אי פעם למסלול סביב כדור הארץ לאחר STS-135.
האסטרונאוט שבחר להישאר בבית
ההقرار לוותר על מושב בטיסת ניסוי מכוננת אינו דבר שטייסי ניסוי ידועים כמתנדבים לעשותו. ארבעים השנים של פרגוסון בתאי טייס – מטומקאטים ועד מטוסי ניסוי ושלוש משימות מעבורת – נבנו על תרבות המתייחסת למשימה מעל האדם כברירת המחדל. בחירתו לסגת מהבכורה המאוישת של סטארליינר הפכה אינסטינקט זה בציבור, וזוהי כנראה ההחלטה הנעקבת ביותר בקריירה שלו, הנדונה בעיתונות החלל במונחים השמורים בדרך כלל לאנומליות של חלליות ולא לאב יחיד המנהל את לוח השנה שלו.
מדוע כริסטופר מכונה גאון
"גאון" אינה המילה שנקשרת באופן טבעי לתיעוד של פרגוסון, וזה יהיה לא הוגן לכפות זאת. מה שהקריירה שלו מוכיחה בפועל היא מיומנות עילית ומגוונת במשך עשורים: צינור ההכשרה הרב-שלבי של טייס קרב בצי, בוגר טופגאן ובוגר בית הספר לטייסי ניסוי, ואחריו בחירה לנאס"א ושלושה טיסות מעבורת, באחת מהן כמפקד. זהו קורות חיים הבנויים על עצבים, משמעת וסובלנות יוצאת דופן לסיכון מחושב – היות הראשון שירה נשק ספציפי ממטוס F-14 בתנאי ניסוי, או הבאת מעבורת בת 100 טון דרך האטמוספירה בפעם האחרונה בהיסטוריה של המעבורות. אף אחד מהחומרים המקוריים אינו משתמש במילה "גאון" לגבי פרגוסון, ואף אחד אינו מציג את עבודתו כהישג של אינטלקט גולמי; השפה של נאס"א ובואינג משבחת את ניסיונו, עומקו ויציבותו תחת לחץ ולא את הגאונות שלו. אם יש טענה לתוحית התווית הזו כלל, היא נשענת על צבירת מكيשורים בשני מוסדות תובעניים – תעופה ניסויית צבאית ופיקוד על טיסות חלל מאוישות – שבוצעו ללא שגיאה קטלנית לאורך שלוש משימות וקריירת טייס ניסוי שדחפה כלי טיס לקצוות גבולם. התיאור האמיתי הוא בעל מקצוע מומחה, ולא חריג אינטלקטואלי.
מורשת
שמו של פרגוסון קשור לצמיתות לסגירת עידן מעבורות החלל: הוא היה האדם האחרון שפיקד על משימת מעבורת והא האחרון שהטיס אחת מהן הביתה. הוא הוכנס להיכל התהילה של האסטרונאוטים בארצות הברית בינואר 2022. האם שמו ייקשר באותה מידה לפתיחת עידן טיסות החלל המאוישות של בואינג נותר שאלה פתוחה – טיסת הניסוי המאוישת הראשונה של סטארליינר שוגרה לבסוף ב-2024 עם ווילמור וסוני וויליאמס (Suni Williams) על סיפונה, בפיקודו של האסטרונאוט שלקח את המושב שפרגוסון ויתר עליו.