ארבעה תארים אקדמיים נפרדים מאוניברסיטת הרווארד הניחו את היסוד האקדמי עבור בוריס סידיס (Boris Sidis), פסיכולוג ופסיכיאטר שהקריירה שלו השתרעה על פני סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. לאחר שהגיע לארצות הברית בשנת 1887 כדי להימלט מרדיפות פוליטיות, הוא התגלה כדמות משמעותית בחקר הפסיכולוגיה האבנורמלית והפסיכופתולוגיה לפני מותו בשנת 1923 בגיל 56.
רקע אקדמי וחיים מוקדמים
בוריס סידיס נולד ב-12 באוקטובר 1867 בברדיצ'ב, וחווה מאסר של שנתיים לפחות תחת חוקי מאי לפני הגירתו. הוא ראה בתקופה זו של בידוד מוחלט את הזרז להתפתחותו האנליטית. עם הגיעו לארצות הברית, הוא למד לימודים מקיפים בהרווארד, ובסופו של דבר קיבל תואר ראשון, תואר שני, דוקטור לפילוסופיה ודוקטור לרפואה. במהלך הכשרתו, הוא עבד בהדרכתו של ויליאם ג'יימס (William James).
תרומות קליניות ומסגרת תיאורטית
סידיס הקים את המכון הפסיכופתי של מדינת ניו יורק וייסד את כתב העת לפסיכולוגיה אבנורמלית (Journal of Abnormal Psychology). מחקריו התמקדו במצבים היפנואידיים, פסיכולוגיה של קבוצות, ויישום האבולוציה הדרוויניסטית על המחקר הפסיכולוגי. הוא ביקש לזהות את מקורות ההתנהגות האנושית, במיוחד בכל הנוגע למאניה דתית וטירוף המונים. עד לזמן שבו פרסם את ספרו "חולאים עצביים: הגורם והמרפא שלהם" (Nervous Ills: Their Cause and Cure) ב-1922, הוא הגיע למסקנה שפחד משמש כמניע העיקרי לרוב הסבל הנפשי.
השקפות חברתיות וקריירה מאוחרת
במהלך הקריירה שלו, דחה סידיס את הפסיכולוגיה המרכזית והפך למבקר קולני של זיגמונד פרויד (Sigmund Freud). הוא התנגד בפומבי למלחמת העולם הראשונה, כשהוא מאפיין אותה כמחלה חברתית, ודחה במפורש את התוקף המדעית של האאוגניקה. הוא היה ביקורתי באותה מידה כלפי מבחני אינטליגנציה, ותייג מדדים אלו כפדנטיים ומטעים. בשל עמדות בלתי שגרתיות אלו, הוא בילה את שנותיו האחרונות בבידוד מקצועי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים אישיים ומורשת
סידיס נישא לשרה מנדלבאום, איתה היו לו שני ילדים: ויליאם, שנולד ב-1898, ובסי, שנולדה ב-1908. הוא ניסה ליישם את מתודולוגיות הפסיכולוגיה שלו על חינוך בנו כדי לטפח יכולת אינטלקטואלית גבוהה. בעקבות מותו ב-1923 בפורטסמות', הוא נקבר בבית הקברות הרמוני גרוב (Harmony Grove Cemetery). הביבליוגרפיה שלו כוללת יצירות כמו "הפסיכולוגיה של ההצעה" (The Psychology of Suggestion), "אישיות מרובה" (Multiple Personality) ו"הפסיכולוגיה של הצחוק" (The Psychology of Laughter).
עובדות מהירות
- נולד: 12 באוקטובר 1867, ברדיצ'ב - נפטר: 24 באוקטובר 1923, פורטסמות' - השכלה: אוניברסיטת הרווארד ובית הספר לרפואה של הרווארד - פרסום מפתח: "חולאים עצביים: הגורם והמרפא שלהם" (1922) - ילדים: ויליאם (נולד ב-1898) ובסי (נולדה ב-1908) - מקום קבורה: בית הקברות הרמוני גרוב - עמדה פוליטית: אתאיזם - תחום מומחיות: פסיכיאטריה ופסיכולוגיה
שאלות שהקוראים שואלים
### מה היו מוקדי המחקר האקדמי העיקריים שלו?
הוא התמקד בפסיכופתולוגיה, מצבים היפנואידיים, פסיכולוגיה של קבוצות, והגורמים הבסיסיים להפרעות עצביות, תוך שהוא מזהה במיוחד את הפחד כסוגיה מרכזית.
### האם השקפותיו עלו בקנה אחד עם הפסיכולוגיה המרכזית של תקופתו?
לא, הוא התנגד לזיגמונד פרויד ולפרקטיקות פסיכולוגיות מרכזיות, מה שהוביל בסופו של דבר להחרמתו המקצועית.