שם העט ורנון סאליבן (Vernon Sullivan) שימש ככלי עבור בוריס ויאן (Boris Vian) לעקוף ציפיות ספרותיות, מה שאפשר לו להפיק רומנים סנסציוניים בסגנון בלשי בתוך שבועיים בלבד. כפולימט צרפתי בעל היקף עצום, ויאן נע בנוזליות בין התפקידים של מהנדס, חצוצרן ג'אז, מבקר ומחזאי, כשהוא מותיר אחריו מכלול יצירה המוגדר על ידי סוריאליזם, משחקי מילים והשפעה מתמשכת על התרבות שלאחר המלחמה.
שנות העיצוב והג'אז
ויאן נולד ב-1920 בויל-ד'אברה (Ville-d'Avray) וגדל במשק בית יצירתי מהמעמד הבינוני-גבוה. הוא למד בליסיי הוש (Lycée Hoche) ומאוחר יותר בליסיי קונדורסה (Lycée Condorcet), שם סיים את השכלתו הפורמלית ב-1939. במהלך שנים אלו, ויאן פיתח מחויבות עמוקה לג'אז, הצטרף למועדון הוט קלאב דה פראנס (Hot Club de France) וניגן לבסוף בחצוצרה. הכשרתו הטכנית באקול סנטרל פריז (École Centrale Paris), שהושלמה ב-1942, העניקה לו תעודה במטלורגיה, שבה השתמש לזמן קצר במהלך תקופת עבודתו כמהנדס ב-AFNOR בין 1942 ל-1946.
חידושים ספרותיים
הביבליוגרפיה של ויאן משקפת את האבולוציה הסגנונית חסרת המנוחה שלו. רומן הביכורים שלו, "קצף הימים" (Froth on the Daydream), ביסס את המוניטין שלו לנרטיבים סוריאליסטיים והמצאה לשונית. תחת שמו האמיתי, הוא כתב יצירות כגון "סתיו בבייג'ינג" (Autumn in Peking), "הדשא האדום" (The Red Grass) ו-"הלוכד" (Heartsnatcher). הוא התנסה גם בדרמה ובשירה, עם קובצי שירה כמו "Je voudrais pas crever" ו-"Contes de fées à l'usage des moyennes personnes" שהציגו את הרבגוניות שלו. תפקידו כחבר פעיל במכללת ה'פאטאפיזיקה (College of 'Pataphysics) חיזק עוד יותר את מחויבותו לאופני יצירה לא שגרתיים.
תרמית סאליבן והחוג האמנותי
בחיפוש אחר הצלחה מסחרית, אימץ ויאן את אישיותו של ורנון סאליבן כדי לפרסם ספרות בלשית פרובוקטיבית. הדוגמה הבולטת ביותר, "אני אירק על קבריכם" (I Spit on Your Graves), הגיעה למעמד של רב-מכר לאחר יציאתה לאור ב-1947, בתנופה שנגרמה מחשיפת זהות המחבר לציבור. במקביל, ויאן השתלב בסביבה האינטלקטואלית הפריזאית העילית, הפך לכותב קבוע ב-"Les Temps modernes" ויצר אינטראקציות עם דמויות כמו ז'אן-פול סארטר (Jean-Paul Sartre) וסימון דה בובואר (Simone de Beauvoir). התפוקה שלו בתקופה זו כללה גם תרומות עיתונאיות משמעותיות למגזיני ג'אז כמו "Le Jazz Hot".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות
למרות הידרדרות בבריאותו, ויאן נותר פורה כמלחין וזמר, כאשר יצירתו האנטי-מלחמתית "העריק" (Le Déserteur) התגלתה כתרומתו המוזיקלית המשמעותית ביותר. הקריירה שלו הצטלבה עם תעשיית ההקלטות באמצעות עבודתו בחברת פיליפס רקורדס (Philips Records). חייו הסתיימו בפתאומיות ברובע השביעי של פריז ב-1959 בגיל 39. המורשת המגוונת שלו נותרה מעוגנת ביכולתו לגשר על הפער בין הכשרה טכנית קפדנית לבין הדרישות הניסיוניות של הספרות הצרפתית המודרנית.
עובדות מהירות
- נולד: 1920, ויל-ד'אברה - נפטר: 1959, הרובע השביעי של פריז - השכלה: אקול סנטרל פריז (1939-1942) - עיסוקים: תסריטאי, שחקן, סופר, מלחין, משורר, מהנדס, זמר, מחזאי - יצירה בולטת: קצף הימים - מוזיקה: שיר אנטי-מלחמתי "העריק" - שם עט: ורנון סאליבן - פרס: Ordre de la Grande Gidouille
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה מטרת שם העט ורנון סאליבן?
ויאן השתמש בשם כדי לכתוב רומנים בלשיים שפרודיה על סיפורי פשע אמריקאיים, מתוך כוונה להשיג הצלחה מסחרית שיצירותיו הניסיוניות המוקדמות יותר לא הצליחו ללכוד.
### כיצד השפיע הג'אז על הקריירה של ויאן?
מעבר להופעה כחצוצרן והובלת מקהלה, ויאן כתב רבות על ג'אז, שימש כמקשר עבור מוזיקאים אמריקאים בפריז, ותרם מאמרים לכתבי עת מוזיקליים מיוחדים.