ארתור קונאן דויל: החזון המתמטי
כאשר אתה פוסל את כל מה שבלתי אפשרי, אזי מה שנותר, יהיה בלתי סביר ככל שיהיה, מוכרח להיות האמת.
סר ארתור איגנטיוס קונאן דויל (Sir Arthur Ignatius Conan Doyle) היה סופר בריטי ורופא. הוא יצר את הדמות שרלוק הולמס (Sherlock Holmes) בשנת 1887 עבור "חקירה בשני" (A Study in Scarlet), הראשון מבין ארבעה רומנים וחמישים וששה סיפורים קצרים על הולמס וד"ר ווטסון (Dr. Watson). סיפורי שרלוק הולמס נחשבים באופן כללי לאבני דרך בתחום ספרות הפשע.
חיים מוקדמים ומקורות
דויל היה סופר פורייה; מלבד סיפורי הולמס, יצירותיו כוללות סיפורי פנטזיה ומדע בדיוני על פרופסור צ'לנג'ר (Professor Challenger) וסיפורים הומוריסטיים על קצין נפוליאוני בריגדיר ז'ראר (Brigadier Gerard), וכן מחזות, רומנים רומנטיים, שירה, עיון ורומנים היסטוריים. אחד מסיפוריו הקצרים המוקדמים של דויל, "הצהרתו של ג'יי. האבקוק ג'פסון" ("J. Habakuk Jephson's Statement") 1884, סייע בפופולריזציה של המסתורין של המרי סלסט (Mary Celeste).
דויל מכונה לעתים קרובות "סר ארתור קונאן דויל" או "קונאן דויל", מה שרומז ש"קונאן" הוא חלק משם משפחה מורכב ולא שם אמצעי. רישום ההטבלה שלו בפנקס של קתדרלת סנט מרי, אדינבורו (St Mary's Cathedral, Edinburgh), מעניק את "ארתור איגנטיוס קונאן" כשמותיו הפרטיים ואת "דויל" כשם משפחתו. הוא גם מציין את מייקל קונאן (Michael Conan) כסנדקו. הקตלוגים של הספרייה הבריטית (British Library) וספריית הקונגרס (Library of Congress) מתייחסים אל "דויל" לבדו כאל שם משפחתו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →סטיבן דויל (Steven Doyle), עורך "הבייקר סטריט ז'ורנל" (The Baker Street Journal), כתב: "קונאן היה שמו האמצעי של ארתור. זמן קצר לאחר שסיים את לימודיו בתיכון הוא החל להשתמש בקונאן כמין שם משפחה. אבל מבחינה טכנית שם משפחתו הוא פשוט 'דויל'." כאשר קיבל תואר אבירות, הוא פורסם ברשומות כדויל, ולא תחת שם המשפחה המורכב קונאן דויל.
קריירה ותרומות
דויל נולד ב-22 במאי 1859 בפיקארדי פלייס 11, אדינבורו, סקוטלנד (11 Picardy Place, Edinburgh, Scotland). אביו, צ'ארלס אלטמונט דויל (Charles Altamont Doyle), נולד באנגליה, ממוצא קתולי אירי, ואמו, מרי לבית פולי (Mary née Foley), הייתה קתולית אירית. הוריו התחתנו בשנת 1855. בשנת 1864 המשפחה התפזרה בגלל האלכוהוליזם הגובר של צ'ארלס, והילדים שוכנו זמנית ברחבי אדינבורו. ארתור התגורר אצל מרי ברטון (Mary Burton), דודתו של חבר, בבית ליברטון בנק (Liberton Bank House) בדרך ג'ילמטון (Gilmerton Road), בזמן שלמד באקדמיית ניואינגטון (Newington Academy).
בשנת 1867 המשפחה התאחדה מחדש וחיה בדירות שכורות מוזנחות בסיניין פלייס 3 (3 Sciennes Place). אביו של דויל מת בשנת 1893, בבית החולים הפסיכיאטרי כריכטון רויאל, דומפריס (Crichton Royal, Dumfries), לאחר שנים רבות של מחלה פסיכיאטרית. החל מגיל צעיר, לאורך כל חייו, כתב דויל מכתבים לאמו, ורבים מהם נשמרו.
נתמך על ידי דודים עשירים, דויל נשלח לאנגליה, לבית הספר ההכנה הישועי הודר פלייס, סטוניהרסט בלנקשייר (Hodder Place, Stonyhurst in Lancashire) בגיל תשע בשנים 1868–1870. לאחר מכן המשיך לקולג' סטוניהרסט (Stonyhurst College), שבו למד עד שנת 1875. למרות שדויל לא היה אומלל בסטוניהרסט, הוא אמר שלא היו לו זיכרונות נעימים ממנו מכיוון שבית הספר נוהל על פי עקרונות ימי-ביניימיים: הנושאים היחידים שנלמדו היו יסודות, רטוריקה, גאומטריה אוקלידית, אלגברה וקלאסיקה. דויל העיר בהמשך חייו שמערכת אקדמית זו ניתנת להצדקה בלבד "בטענה שכל תרגיל, מטופש ככל שיהיה בפני עצמו, מהווה סוג של משקולת מוחית שבאמצעותה אפשר לשפר את מוחו של האדם." הוא גם מצא את בית הספר קשוח, וציין כי במקום חמלה וחום, הוא העדיף את איום העונש הגופני וההשפלה הטקסית.
הישגי מפתח
מ-1875 עד 1876, הוא התחנך בבית הספר הישועי סטלה מטוטינה בפלדקירך, אוסטריה (Stella Matutina in Feldkirch, Austria). משפחתו החליטה שיבלה שם שנה על מנת לשכלל את הגרמנית שלו ולהרחיב את האופקים האקדמיים שלו. בהמשך הוא דחה את האמונה הקתולית והפך לאגנוסטי. מקור אחד ייחס את התרחקותו מהדת לזמן שבילה בבית הספר האוסטרי הפחות קפדני. בהמשך הוא הפך גם למיסטיקן ספיריטואליסט.
מ-1876 עד 1881, דויל למד רפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh Medical School); במהלך תקופה זו הוא העביר זמן בעבודה באסטון (Aston), אז עיירה בוווריקשייר (Warwickshire), כיום חלק מברמינגהאם (Birmingham), שפילד (Sheffield) ורויטון-אקס-טאונס, שרופשייר (Ruyton-XI-Towns, Shropshire). כמו כן במהלך תקופה זו, הוא למד בוטניקה מעשית בגנים הבוטניים המלכותיים באדינבורו (Royal Botanic Garden in Edinburgh). בזמן שלמד, דויל החל לכתוב סיפורים קצרים. סיפור הפיקציה המוקדם ביותר ששרד שלו, "האחוזה הרפאים של גורסטורפ" ("The Haunted Grange of Goresthorpe"), הוגש ללא הצלחה למגזין בלאקווד (Blackwood's Magazine). יצירתו הראשונה שפורסמה, "המסתורין של עמק סאסאסה" ("The Mystery of Sasassa Valley"), סיפור המתרחש בדרום אפריקה, הודפס בכתב העת "צ'יימברס אדינבורו ג'ורנל" (Chambers's Edinburgh Journal) ב-6 בספטמבר 1879. ב-20 בספטמבר 1879, הוא פרסם את מאמרו האקדמי הראשון, "גלסמיום כרעל" ("Gelsemium as a Poison") בכתב העת "בריטיש מדיקל ז'ורנל" (British Medical Journal), מחקר שהעיתון "דיילי טלגרף" (The Daily Telegraph) ראה כיעיל פוטנציאלית בחקירת רצח במאה ה-21.
דויל היה הרופא על ספינת ציד הלווייתנים הגרינלנדית הופ מפטרנהד (Hope of Peterhead) בשנת 1880. ב-11 ביולי 1880 הספינה הופ של ג'ון גריי (John Gray) והאקליפס של דייוויד גריי (David Gray) נפגשו עם האיירה (Eira) ולי סמית' (Leigh Smith). הצלם ו.ז.א. גרנט (W.J.A. Grant) צלם צילום על סיפון האיירה של דויל יחד עם סמית', האחים גריי, והכירורג של הספינה ויליאם ניל (William Neale), שהיו חברי משלחת סמית'. אותה משלחת חקרה את ארץ פרנץ יוזף (Franz Josef Land), והובילה למתן השם, ב-18 באוגוסט, לכף פלורה, אי בל (Cape Flora, Bell Is)