עלמה דויטשר: ילדת הפלא המלחינה אופרות לפני שרוב הילדים לומדים לקרוא תווים
עלמה דויטשר היא אחת מהכישרונות המוזיקליים המדהימים ביותר של המאה ה-21 – מלחינה ומבצעת בריטית שכתבה אופֵּרה באורך מלא בגיל עשר וסימפוניה בגיל שתים עשרה, המופיעה ככנרת קונצרטים ופסנתרנית, ומלחינה מוזיקה במסורת הטונאליות הקלאסית בגיל שבו רוב התלמידים עדיין לומדים את יסודות תורת המוזיקה. האם תהפוך לקול קומפוזיציוני מרכזי לטווח הארוך ימים יגידו; מה שכבר ברור הוא שמתנותיה ממקמות אותها בחברת המוזיקאים המוקדמים ביותר בהיסטוריה המתועדת.
חיים מוקדמים וגילוי כישרון יוצא דופן
נולדה ב-19 בפברואר 2005 בגילדפורד, סארי, אנגליה, עלמה אליזבת דויטשר הראתה סימנים של יכולת מוזיקלית יוצאת דופן מגיל פעוט. היא ניגנה בפסנתר בגיל שלוש, בכינור בגיל ארבע, והלחינה מנגינות מקוריות בגיל חמש. הוריה – אביה פרופסור לבלשנות, אמה מוזיקאית – הכירו ביכולותיה וסיפקו תמיכה וחינוך, אך שמרו בעקביות על כך שמתנותיה צמחו מבפנים ולא נכפו מבחוץ. היא החלה להלחין בצורה שיטתית מגיל צעיר מאוד, כשהיא יוצרת מנגינות בראשה במהלך מה שהיא מכנה "עולמה הדמיוני של טרנסילבניה" – ממלכה אליה היא נסוגה לקבלת השראה מוזיקלית.
יצירות ואופֵּרה מוקדמת
בגיל שש, עלמה הלחינה סונאטה לפסנתר. בגיל שמונה, היא כתבה את האופֵּרה הראשונה שלה – יצירה קצרה המבוססת על סיפור שכתבה בעצמה. בגיל עשר, היא השלימה את סינדרלה, אופֵּרה באורך מלא עם ליברית (שנכתבה בחלקה על ידי עצמה) שהוצגה בבכורה בווינה בדצמבר 2016 ושודרה בינלאומית. האופֵּרה זכתה לתשומת לב ביקורתית אמיתית – לא לשבחים מתנשאים שניתנים לעתים קרובות לילדי פלא, אלא לעיסוק רציני באיכות הרעיונות המוזיקליים. בגיל שתים עשרה היא הלחינה סימפוניה, יצירות תזמורתיות קצרות נוספות, יצירות פסנתר, יצירות כינור ושירים. היא ביצעה את יצירותיה שלה כסולנית לצד תזמורות מקצועיות באירופה ובארצות הברית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →קריירת הופעות והכרה תקשורתית
קריירת ההופעות של עלמה התפתחה לצד הלחנתה. היא נתנה הופעות קונצ'רטו גם בכינור וגם בפסנתר עם תזמורות מקצועיות, כשהיא מבצעת יצירות מאת מוצרט ואחרים וכן יצירות משלה. סרט תיעודי משנת 2015 על עבודתה הביא אותה לתשומת לב בינלאומית רחבה. היא הופיעה בתוכניות טלוויזיה שונות באירופה ובארצות הברית, נתנה הרצאת TEDx, וזכתה לפרופילים בעיתונים מרכזיים. בכורת ה-סינדרלה שלה בווינה ב-2016 זכתה לנוכחות של העיתונות הבינלאומית והועברה בסטרימינג לקהל גלובלי. המלחין והמנצח זובין מהטה, שנכח בהופעה של יצירתה, תיאר אותה כתופעה שאין דומה לה בכל קריירה ארוכה שלו.
שאלת הקומפוזיציה הטונאלית בעולם פוסט-טונאלי
עלמה מלחינה בסגנון טונאלי בגלוי, המכוון למלודיה, המזכיר מלחינים רומנטיים מאוחרים וקלאסיים מוקדמים – בחירה אסתטית מכוונת המציבה אותה בעימות עם המסורת השלטת של מוזיקת אמנות של המאה ה-20, שעברה באופן נחרץ לעבר א-טונאליות, סריאליזם וצורות שונות של מוזיקה ניסיונית. היא דיברה בגלוי על כך שהיא מוצאת את המוזיקה הא-טונאלית העכשווית כבלתי מעניינת ומעדיפה לכתוב מנגינות שאנשים יכולים לזכור ולשיר. עמדה זו יצרה תגובות מעריצות וביקורתיות כאחד מצד עולם המוזיקה. כישרונה למלודיה הוא אמיתי ויוצא דופן; האם הוא יתפתח לקול קומפוזיציוני ייחודי, או האם הוא מייצג שעתוק מוקדם ומושלם של סגנונות מוקדמים יותר, היא השאלה המרכזית שקריירתה מציבה.
כישרון שעדיין מתפתח
עלמה דויטשר נמצאת עדיין בשלבים המוקדמים של חייה וקריירה שלה. ההיסטוריה של ילדי פלא במוזיקה היא מזהירה וגם מזהירה: רבים מהם בערו בבהירות בגיל צעיר ולאחר מכן התקשו להתפתח כאמנים בוגרים בעלי מקוריות מתמשכת. מעטים – מוצרט בצורה המפורסמת ביותר – הגשימו ועברו את הבטחת הילדות שלהם. המקרה של עלמה פתוח לחלוטין. מה שאינו פתוח הוא ההערכה של מתנותיה המוקדמות: הן יוצאות דופן, מתועדות, ומאומתות באופן עצמאי על ידי מוזיקאים רציניים. יהיה אשר יהיה מה שקריירתה תניב בסופו של דבר, היא כבר הוכיחה שיצירתיות מוזיקלית יוצאת דופן יכולה להופיע בגיל המאפשר את כל ההנחות הרגילות לגבי האופן שבו מוחות מתפתחים.