אלן נאן מיי: המרגל האטומי הראשון שבריטניה שלחה לכלא
לפני קלאוס פוקס (Klaus Fuchs), היה אלן נאן מיי (Alan Nunn May). בעת שעבד בפרויקט האטומי האנגלו-קנדי במהלך מלחמת העולם השנייה, העביר פיזיקאי גרעיני זה, שהוכשר בקיימברידג', למודיעין הצבאי הסובייטי דגימות קטנות של אורניום-233 ואורניום-235, יחד עם דוחות סודיים על כורים, ניסוי טריניטי (Trinity) והייצור האמריקאי של חומרי פצצה. בספטמבר 1945 יצא פקיד צופן סובייטי מהשגרירות באוטווה עם מסמכים שחשפו אותו. ב-1 במאי 1946 עמד נאן מיי בבית המשפט אולד ביילי (Old Bailey), לאחר שהודה באשמה, ונידון לעשר שנות עבודת פרך. הוא היה האדם הראשון שהורשע בהעברת סודות אטומיים לברית המועצות. עד סוף ימיו התעקש שפעל נכון.
בן של יצקן פליז שסיים בהצטיינות
נאן מיי נולד ב-2 במאי 1911 בקינגס נורטון, ברמינגהאם, בן ליצקן פליז. הוא למד בבית הספר קינג אדוארד וב-1930 זכה במלגה לטריניטי הול, קיימברידג'. שם לימד אותו פטריק בלקט (Patrick Blackett) פיזיקה, והוא סיים בהצטיינות. הוא נשאר בקיימברידג' לדוקטורט; ארנסט רתרפורד (Ernest Rutherford), פרופסור קבנדיש, היה בין בוחניו. בסוף שנות ה-30 הוא לימד פיזיקה בקינגס קולג' לונדון.
הפוליטיקה של המעבדה
קיימברידג' כיוונה אותו לקומוניזם. בשנות ה-30 הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של בריטניה הגדולה, היה פעיל באגודת עובדי המדע וערך נסיעות למוסקבה. הצהרותיו המאוחרות יותר מיסגרו הכל סביב מטרה אחת: תבוסת גרמניה הנאצית ויפן.
מכ"ם, בריסטול ופרויקט הפצצה
כשהמלחמה פרצה ב-1939 הוא הוצב לעבודת מכ"ם סודית בסאפוק. באוקטובר ההוא העביר קינגס קולג' את מחלקת הפיזיקה שלו לבריסטול, והוא המשיך שם במחקריו. ב-1942 גייס אותו ג'יימס צ'דוויק (James Chadwick) לצוות בקיימברידג', שכלל את לו קווארסקי (Lew Kowarski), שחקר כור מים כבדים עבור 'טיוב אלויז' (Tube Alloys), פרויקט פצצת האטום הבריטי. מאפריל עד נובמבר 1942 הוא עבד במעבדת קבנדיש במקביל לאנגלברט ברודה (Engelbert Broda), פיזיקאי קומוניסטי אוסטרי.
לפי עדותו המאוחרת, מעשה הריגול הראשון שלו התרחש לאחר שקרא דוח אמריקאי סודי על נשק רדיולוגי גרמני אפשרי. הוא העביר אותו לרוסים.
מונטריאול: הדגימות
בינואר 1943 הצטרף נאן מיי למעבדת מונטריאול, הצוות האנגלו-קנדי שבנה כור מים כבדים בצ'וק ריבר, אונטריו. עבודתו הובילה אותו גם למעבדת ארגון בשיקגו, חלק מהפרויקט האמריקאי. בקנדה פנה אליו סגן אנגלוב (Angelov) מה-GRU, המודיעין הצבאי הסובייטי, שניהל רשת תחת פיקודו של קולונל ניקולאי זבוטין (Nikolai Zabotin), הנספח הצבאי באוטווה. שם הקוד שלו היה אלק (ALEK).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוא נתן לאנגלוב דגימות קטנות של אורניום-233 ואורניום-235. הוא השאיל מסמכי מחקר מספריית המעבדה, שרבים מהם היו אמריקאים, כדי שניתן יהיה להעתיקם. הוא העביר מידע טכני על כורים אטומיים, ניסוי טריניטי והכמויות של חומר גרעיני שיוצרו באוק רידג' והנפורד.
הפקיד שיצא
ב-5 בספטמבר 1945 ערק איגור גוזנקו (Igor Gouzenko), פקיד צופן בשגרירות הסובייטית באוטווה, עם מסמכים שחשפו את הרשת של זבוטין ונקבו בשמו של נאן מיי. הצבתו הקנדית של הפיזיקאי הסתיימה באותו חודש, והוא חזר למשרת ההוראה שלו בלונדון. ה-MI5 הניח לו להמשיך ועקב אחריו בתקווה שיוביל אותם לסוכנים אחרים. הוא מעולם לא עשה זאת. הוא נעצר במרץ 1946.
עשר שנים של עבודת פרך
הוא הודה באשמה בהפרת חוק הסודות הרשמיים. ב-1 במאי 1946 באולד ביילי הוא נידון לעשר שנות עבודת פרך. המקרה שלו היה ההוכחה הציבורית הראשונה לכך שברית המועצות השיגה סודות אטומיים של בעלות הברית באמצעות ריגול, ארבע שנים לפני שפוקס הודה. הוא סירב לנקוב בשמות עמיתיו. הוא אמר שפעל משום שזה היה 'תרומה שיכולתי לתרום לבטיחות האנושות'.
במרץ 1949 תדרך אותו ויליאם סקארדון (William Skardon) מה-MI5, החוקר שישבור את פוקס בחורף הבא, בכלא וייקפילד. נאן מיי אמר רק שגויס שעות לפני שעזב את אנגליה לקנדה, על ידי מישהו שכעת אינו בהישג יד. מסמכים בריטיים שפורסמו עשורים לאחר מכן קבעו שהמגייס היה ברודה, שעזב את המדינה עד 1949.
ללא חרטה
נאן מיי שוחרר בסוף 1952, לאחר שש שנים וחצי. יותר מ-30 כתבים חיכו לו מחוץ לכלא וייקפילד. הצהרה מוקלדת שפורסמה למחרת הייתה בוטה: 'אני עצמי חושב שפעלתי נכון'. הוא כתב שהוא דאג להבטחת הניצחון על גרמניה הנאצית ויפן, ושרצה לעשות עבודה מדעית שימושית בהקדם האפשרי.
ב-1953 הוא נשא לאישה את הילדה ברודה (Hilde Broda), רופאה אוסטרית ואשתו לשעבר של אנגלברט ברודה; נולד להם בן. הוא מצא עבודה בחברה למכשירים מדעיים בקיימברידג'.
אקרה: קריירה שנייה
ב-1961 עבר נאן מיי לאוניברסיטת גאנה, שם הפך לפרופסור לפיזיקה. הילדה המשיכה בקריירה הרפואית שלה באקרה. הוא בנה תוכנית מחקר בפיזיקה של מצב מוצק והקים מוזיאון מדע. הוא נשאר שבע-עשרה שנה, פרש ב-1978 וחזר לקיימברידג'.
החשבון האחרון
שלושה שבועות לפני מותו הוא הכתיב הצהרה אחרונה, זהו גילוי על האופן שבו הפכתי למרגל רוסי (This Is a Disclosure of How I Became a Russian Spy). בה הוא אישר שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית. היא פורסמה לאחר מותו. אלן נאן מיי מת בקיימברידג' ב-12 בינואר 2003, בגיל 91.
על המסך ובדפוס
- חדר הענן (The Cloud Chamber) (2003), רומן, הוצאת Sceptre, מאת קלייר ג'ורג' (Clare George); נאן מיי מופיע כדמות, החבר הכי טוב של הפיזיקאי הבדיוני במרכז הסיפור. - נשורת: חשיפת מרגל אטומי (Fallout: Exposing an Atomic Spy) (2026), ספר עיון, הוצאת Pen and Sword, מאת דייוויד טרמיין (David Tremain); הוא בוחן את התיק נגד נאן מיי ואת חייו כמרגל מורשע ללא חרטה.
מדוע אלן נאן מיי נקרא גאון
כי היכולת הייתה אמיתית. הצטיינות בפיזיקה בקיימברידג', דוקטורט שנבחן על ידי ארנסט רתרפורד ומקום שנבחר בקפידה בתוכנית הכורים של בעלות הברית מציינים מדען בעל כישרון אמיתי. מאוחר יותר הוא בנה מחקרי פיזיקה ומוזיאון מדע באוניברסיטת גאנה. הוא לא היה תיאורטיקן משנה עולם בקנה המידה של פוקס; כוחו היה בפיזיקה גרעינית ניסויית. זו הסיבה שהוא מופיע ב-Geniuses.club.
לא זו הסיבה שהוא זכור. בזמן המלחמה, בריטניה, קנדה וארצות הברית סמכו עליו עם כמה מהמדעים השמורים ביותר במלחמה, והוא העביר אותם לשירות מודיעין זר. אז הוא בילה את חמישים ושבע השנים הנותרות בחייו כשהוא מתעקש שצדק. כישרונו הפך את הבגידה לאפשרית. הוא לא הפך אותה למוצדקת, והפשע, ולא הפיזיקה, הוא הסיבה ששמו שורד.