פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1963 סימן הכרה מכרעת במחקר על הולכת דחפים עצביים, כשהוא מוקיר את אלן לויד הודג'קין (Alan Lloyd Hodgkin) על תרומותיו היסודיות לביופיזיקה. הודג'קין, שנולד בשנת 1914, התגלה כדמות משמעותית במדעי המוח של המאה ה-20, ושינה מהיסוד את ההבנה המדעית של האופן שבו אותות חשמליים מתפשטים דרך סיבים ביולוגיים תוך שימוש באקסון הענק של הדיונון כמודל הניסויי העיקרי שלו.
תשתית אקדמית
אלן לויד הודג'קין החל את לימודיו בבית הספר דה דאונס (The Downs), בבית הספר המכין של מלוורן ובבית הספר גרשם (Gresham's School). לאחר מכן הבטיח לעצמו מלגה בטריניטי קולג', קיימברידג', שם למד בוטניקה, זואולוגיה וכימיה. במהלך תקופתו בקיימברידג', הוא עסק בלימודים פיזיולוגיים מתקדמים והשתתף במשלחת זואולוגית בשנת 1934 להרי האטלס במרוקו. שנותיו האקדמיות המוקדמות התאפיינו בטבילה קפדנית במדעי הביולוגיה, בתמיכת מלגות מחקר שאפשרו לו להתמקד במכניקה של דחפים עצביים.
המחקר על האקסון הענק של הדיונון
החל משנת 1934, חקר הודג'קין כיצד פעילות חשמלית עוברת בתוך עצב השת של צפרדעים. עבודתו התרחבה משמעותית במהלך תקופה בשנים 1937–1938 במכון רוקפלר בעיר ניו יורק, שם נחשף לאקסון הענק של הדיונון במעבדה לביולוגיה ימית בוודס הול (Woods Hole Marine Biological Laboratory). בשיתוף פעולה עם אנדרו האקסלי (Andrew Huxley) במעבדה הימית בפלימות' בשנת 1939, הצליח הודג'קין להחדיר קנולה לתוך אקסונים ענקיים אלו. טכניקה זו אפשרה רישום של פוטנציאלי פעולה מתוך סיב העצב, ובכך סיפקה את נתוני הניסוי המרכזיים לתגליותיו הבאות בביופיזיקה.
תרומות בזמן המלחמה ותקופת כהונה מאוחרת
במהלך מלחמת העולם השנייה, הפנה הודג'קין את מומחיותו למאמץ המלחמתי הבריטי. בתחילה עבד על רפואת תעופה במוסד המלכותי למטוסים (Royal Aircraft Establishment), תוך התמקדות באספקת חמצן לטייסים ומחלת דקומפרסיה. בשנת 1940 הצטרף לממסד למחקר טלקומוניקציה (Telecommunications Research Establishment) כדי לסייע בפיתוח טכנולוגיית מכ"ם סנטימטרי. לאחר המלחמה חזר לאוניברסיטת קיימברידג', והמשיך בתרומותיו המקצועיות עד מותו בשנת 1998. הוא מילא תפקידי הנהגה יוקרתיים, כיהן כנשיא החברה המלכותית בין השנים 1970 ל-1975 וכראש טריניטי קולג', קיימברידג', בין השנים 1978 ל-1984.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה ומעמד מקצועי
הקריירה המדעית של הודג'קין סומנה באותות כבוד רבים שהכירו בהשפעתו על הפיזיולוגיה והרפואה. בנוסף לפרס נובל בשנת 1963, הוא קיבל את מדליית באלי (Baly Medal) בשנת 1955, את המדליה המלכותית בשנת 1958, את מדליית והרצאת קרוניאן (Croonian Medal and Lecture) בשנת 1957, את מדליית קופלי (Copley Medal) בשנת 1965, ואת הרצאת פרס הסקירה השנתית בשנת 1976. הוא נבחר לעמית בחברה המלכותית ובאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, ושמר על חברות בגופים בינלאומיים שונים, כולל האקדמיה הרוסית למדעים, האקדמיה הלאומית למדעים והאקדמיה הגרמנית למדעים לאופולדינה.
עובדות מהירות
- נולד: 1914, באנברי - נפטר: 1998, קיימברידג' - השכלה: טריניטי קולג', קיימברידג' - פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה: 1963 - נשיא החברה המלכותית: 1970-1975 - ראש טריניטי קולג', קיימברידג': 1978-1984 - תחום עיקרי: פיזיולוגיה וביופיזיקה
שאלות שקוראים שואלים
### מה היה ההישג המדעי העיקרי של אלן לויד הודג'קין?
הוא ידוע בעיקר בזכות מחקרו על דחפים עצביים, ובאופן ספציפי בשימוש באקסון הענק של הדיונון לרישום פוטנציאלי פעולה, עבודה שזיכתה אותו בפרס נובל בשנת 1963.
### האם הודג'קין השתתף במלחמת העולם השנייה?
כן, הוא עבד על רפואת תעופה ועל פיתוח מכ"ם סנטימטרי עבור הממסד למחקר טלקומוניקציה.