הגילוי של פולימרים מוליכים שינה מיסודו את מדעי החומרים בכך שאפשר לפלסטיק להוליך חשמל, פריצת דרך שזיכתה את אלן מקדיארמיד (Alan MacDiarmid) בפרס נובל לכימיה בשנת 2000. מחקרו הפך פולימרים סטנדרטיים לרכיבים רב-תכליתיים המשמשים כיום בתאים סולאריים, דיודות פולטות אור וטכנולוגיות תצוגה מתקדמות, תוך טשטוש הגבול שבין מבודדים למתכות מוליכות.
יסודות אקדמיים
מקדיארמיד נולד במסטרטון (Masterton) בשנת 1927 ופיתח עניין מוקדם בכימיה באמצעות לימוד עצמי מספרי לימוד עתיקים. הכשרתו הרשמית החלה באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון (Victoria University of Wellington), שם איזן בין לימודיו לעבודה כעוזר מעבדה. לאחר השלמת תואר שני במדעים בשנת 1951, הוא קיבל מלגת פולברייט לאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון (University of Wisconsin–Madison) וסיים את הדוקטורט הראשון שלו בשנת 1953. לאחר מכן המשיך לדוקטורט שני בקולג' סידני סאסקס (Sidney Sussex College) שבאוניברסיטת קיימברידג' (University of Cambridge), אותו סיים בשנת 1955.
תקופת עבודה ומחקר
מקדיארמיד החל את קריירת ההוראה שלו במשרת סגל זוטר באוניברסיטת סנט אנדרוז (University of St Andrews) בסקוטלנד. זמן קצר לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת פנסילבניה (University of Pennsylvania), שם נשאר במשך 45 שנים, ובסופו של דבר מונה לפרופסור לכימיה על שם בלאנצ'רד (Blanchard Professor of Chemistry) בשנת 1988. בעוד ששני העשורים הראשונים שלו במוסד הוקדשו לכימיה של סיליקון, המוניטין שלו נקשר לצמיתות לפרסום משנת 1977 בנושא פולימרים מוליכים, פרויקט שבוצע לצד הידקי שירקאווה (Hideki Shirakawa) ואלן היגר (Alan Heeger).
יישום תעשייתי ושנים מאוחרות
השלכותיהם המעשיות של פלסטיקים מוליכים מתרחבות לחלונות חכמים, סרטים אנטי-סטטיים ותצוגות של טלפונים ניידים. בשנת 2002 הרחיב מקדיארמיד את המוקד האקדמי שלו על ידי הצטרפות לסגל אוניברסיטת טקסס בדאלאס (University of Texas at Dallas). לאורך הקריירה שלו הוא כתב מעל 600 מאמרים והחזיק ב-20 פטנטים. הוא הלך לעולמו בפברואר 2007 בדרקסל היל (Drexel Hill), פנסילבניה, לאחר נפילה, ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון (Arlington Cemetery).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1927, מסטרטון, ניו זילנד - נפטר: 7 בפברואר 2007, דרקסל היל, פנסילבניה - פרס נובל לכימיה: 2000 - תחומים עיקריים: כימיה אי-אורגנית, פולימרים מוליכים - מעסיקים עיקריים: אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת סנט אנדרוז, אוניברסיטת טקסס בדאלאס - השכלה: אוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, אוניברסיטת קיימברידג' - חברויות: החברה המלכותית, האקדמיה הלאומית למדעים - פרסים בולטים: פרס אוספר (Oesper Award), פרס המאה (Centenary Prize), פרס ג'ון סקוט (John Scott Award), מדליית רתרפורד (Rutherford Medal)
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה החשיבות המרכזית של עבודתו של מקדיארמיד שזיכתה אותו בפרס נובל?
הוא היה שותף לגילוי שניתן לשנות פולימרים מסוימים, הידועים באופן מסורתי כמבודדים חשמליים, כך שיוכלו להוליך חשמל, דבר שסלל את הדרך לפיתוח דיודות מודרניות פולטות אור ואלקטרוניקה גמישה.
### כמה זמן היה מקדיארמיד קשור לאוניברסיטת פנסילבניה?
הוא עבד כחבר סגל באוניברסיטת פנסילבניה במשך 45 שנים, וכיהן כפרופסור מן המניין החל משנת 1964 ובהמשך כפרופסור לכימיה על שם בלאנצ'רד.