זטי אח'תר עזיז (Zeti Akhtar Aziz): הנגידה שלא התכופפה בפני איש

בשבועותיה האחרונים כנגידת הבנק המרכזי של מלזיה (Bank Negara Malaysia), כאשר השערורייה הפוליטית הגדולה ביותר במדינה מזה דור נותרה בלתי פתורה, הותירה זטי אח'תר עזיז ליורשה הנחיה בוטה במקום נאום פרידה: שום פוליטיקאי לעולם לא צריך לאייש את תפקידה, והבנק המרכזי לעולם לא חייב להיכנע ל"התפתחויות פוליטיות". זו הייתה שורת הסיום של כהונה בת שש-עשרה שנים ששרדה כבר את המשבר הפיננסי באסיה בשנים 1997-1998, והיא עמדה לעמוד למבחן מול המשבר היחיד שהיא לא יכלה לראות את סופו במלואו — שערוריית 1MDB של מיליארדי הדולרים.

מוורטון לקואלה לומפור

זטי השלימה תואר ראשון באוניברסיטת מאלאיה (University of Malaya) לפני שסיימה תואר שני ודוקטורט בכלכלה בבית הספר וורטון (Wharton School) של אוניברסיטת פנסילבניה, שם עבודת הדוקטורט שלה פרצה דרך בנושא תזרימי הון והשלכות המדיניות שלהם — הכשרה שתתגלה כרלוונטית באופן ישיר עשורים לאחר מכן, כאשר מלזיה נאלצה להחליט, בעיצומה של קריסת מטבע אזורית, האם לשלוט בעצמה בתזרימי ההון. היא הצטרפה לבנק נגארה מלזיה (Bank Negara Malaysia), הבנק המרכזי של המדינה, בשנת 1985, וטיפסה בתפקידים בכירים במדיניות מוניטרית, מדיניות פיננסית וניהול רזרבות במשך יותר מעשור לפני שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר.

טבילה באש המשבר

זטי מונתה לנגידה בפועל בשנת 1998, בשיאו של המשבר הפיננסי באסיה, כאשר ספקולציות במטבע ובריחת הון קרעו לגזרים את כלכלות דרום-מזרח אסיה. תגובתה של מלזיה — פיקוח על הון ושער חליפין קבוע, אסטרטגיה שכלכלנים מערביים רבים מתחו עליה ביקורת באותה עת — יושמה במשמרת שלה וכיום מצוטטת לעתים קרובות יותר ככזו שהשיבה את היציבות הפיננסית מהר יותר מהגישות מוכוונות השוק שנקטו שכנותיה של מלזיה. היא מונתה רשמית לנגידה במאי 2000 וכהונתה הוארכה בחמש שנים נוספות בשנת 2006, הבעת אמון נדירה עבור כל בנקאי מרכזי באשר הוא, ובוודאי עבור מי שפועלת בתוך מערכת פוליטית בעלת מפלגה דומיננטית.

בונת הבנקאות האסלאמית

מעבר לניהול משברים, מורשתה המוסדית המגדירה של זטי היא עלייתה של מלזיה כמרכז עולמי לבנקאות אסלאמית. היא עמדה בראש ועדת ההקמה של המועצה לשירותים פיננסיים אסלאמיים (Islamic Financial Services Board) ובשנת 2002 הובילה את השקת הסוקוק (Sukuk) האסלאמי העולמי המלזי — נייר הערך הראשון בעולם התואם את השריעה, מכשיר פיננסי שפתח סוג נכסים חדש לחלוטין עבור משקיעים בינלאומיים. היא גם סייעה להקים את המרכז הבינלאומי לחינוך במימון אסלאמי (International Centre for Education in Islamic Finance) ודחפה להקמת המרכז הפיננסי האסלאמי הבינלאומי של מלזיה, תוך מיצובה של קואלה לומפור כמתחרה לשווקי הבנקאות האסלאמית במפרץ ובלונדון. המגזין יורומאני (Euromoney) הכתיר אותה לנגידת הבנק המרכזי של השנה ב-2005 על עבודתה ברפורמה בשערי חליפין, שוקי הון ומערכת הבנקאות, ומגזין הבנקאות המרכזית (Central Banking) העניק לה מאוחר יותר פרס מפעל חיים, וזקף לזכותה את הפיכת הרשות המוניטרית האזורית למוסד מכובד ברמה הבינלאומית.

פנקס החשבונות של מודרניסטית

שש-עשרה שנותיה של זטי כנגידה הניבו רשימה ארוכה של שינויים מבניים שאינם משויכים בדרך כלל לתדמית הזהירה הרגילה של הבנקאות המרכזית. היא פיקחה על כרי תריסר דברי חקיקה חדשים בתחום הפיננסי, חיזקה את דרישות ההון של הבנקים תוך איחוד המגזר באמצעות מיזוגים, ובנתה את תשתית דירוג האשראי והערבויות של מלזיה. היא פיתחה את שוקי האג"ח והכסף של המדינה למה שהפך לגדול ביותר בדרום-מזרח אסיה, ובשנת 2005 העבירה את מלזיה מהצמדת המטבע מתקופת המשבר למשטר שער חליפין צף ברגע שהתנאים אפשרו זאת. היא גם דחפה להכלה פיננסית על ידי דרישה מבנקים זרים שנכנסו למלזיה לפתוח סניפים באזורים כפריים לצד סניפים עירוניים, ובכך הרחיבה את הגישה לבנקאות מעבר לערים העשירות של המדינה. ברמה האזורית, היא עמדה בראש קבוצת הממשל של בנקים מרכזיים בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), הייתה חברה מייסדת במועצה המייעצת האסייתית של ה-BIS, וכיהנה כיו"ר-משותפת הראשונה של הקבוצה המייעצת האזורית לאסיה של מועצת היציבות הפיננסית — תפקידים שהפכו אותה לאחד הקולות האסייתיים הבכירים ביותר בארכיטקטורה של הרגולציה הפיננסית העולמית לאחר משבר 2008. הכלכלה המלזית יצאה מהמשבר ההוא ללא פגע יחסי, תוצאה שבנקאים מרכזיים במקומות אחרים הצביעו עליה כהוכחה לרפורמות שדחפה. ג'וזף יאם, ראש הרשות המוניטרית של הונג קונג לשעבר, זקף לזכותה את הפיכת בנק נגארה ל"בנק מרכזי מדרגה ראשונה", בעוד ראווי מנון מהרשות המוניטרית של סינגפור כינה אותה "אחת מנגידות הבנקים המרכזיים המשפיעות ביותר באסיה ב-25 השנים האחרונות".

חשבון הנפש של פרשת 1MDB

שנותיה האחרונות של זטי בתפקיד עלו בקנה אחד עם חשיפת שערוריית 1MDB, שבה קרן ההשקעות הממלכתית 1Malaysia Development Berhad הפכה למרכזן של טענות על מעילה מאסיבית שהגיעה עד למשרדו של ראש הממשלה נג'יב רזאק. בנק נגארה, תחת הנהגתה של זטי, היה בין המוסדות המלזיים התקיפים יותר בטיפול בנושא: הוא המליץ על הגשת כתבי אישום פליליים נגד 1MDB. המלצות אלו נדחו על ידי תובע כללי שמונה זה עתה, וזטי הודיעה כי תפרוש באפריל 2016 לאחר שש-עשרה שנים בתפקיד הנגידה. אנליסטים באותה עת חששו שעזיבתה תפגע במומנטום של החקירה, ובעלה שלה עמד מאוחר יותר תחת בדיקה בנוגע לחשבון בנק בסינגפור, מה שגרר אותה אישית להשלכות הארוכות של השערורייה גם לאחר שעזבה את התפקיד; מאוחר יותר היא הופיעה כעדה במשפט הפלילי של נג'יב רזאק.

עצמאות כדוקטרינה

מה שזורם לאורך נקודות השיא והיציאה הקשה של כהונתה של זטי הוא התעקשות עקבית על עצמאות הבנק המרכזי מפני התערבות פוליטית — לא כעיקרון מופשט אלא ככלל תפעולי שהייתה מוכנה להצהיר עליו בפומבי בדרכה החוצה. המסר האחרון שלה, לפיו תפקיד הנגיד לעולם לא צריך לעבור לפוליטיקאי ושהמוסד חייב להתנגד לעיצובו מחדש על ידי לחץ פוליטי לטווח קצר, שיקף קריירה שהוקדשה לניסיון לבודד את המדיניות המוניטרית והפיננסית מרשתות החסות הדומיננטיות בחלק גדול מהחיים הציבוריים במלזיה.

מדוע זטי מכונה גאונה

המוניטין של זטי נשען על מיומנות ספציפית וניתנת להוכחה: שליטה טכנית במדיניות מוניטרית בשילוב עם משמעת מוסדית לשמור על עצמאות הבנק המרכזי מול לחץ פוליטי מתמשך, לאורך שלושה ראשי ממשלה ושני משברים לאומיים אמיתיים. מחקר הדוקטורט שלה על תזרימי הון לא היה תרגיל אקדמי שהניחה בצד עם כניסתה לממשלה — הוא הודיע ישירות על ההחלטה המלזית השנויה במחלוקת מ-1998 להטיל פיקוח על ההון, החלטה שפעלה בניגוד לאורתודוקסיה הרווחת של קרן המטבע הבינלאומית וכיום נשפטת באופן נרחב, גם על ידי מבקרים לשעבר, כצעד שהצליח. התואר "נגידת הבנק המרכזי של השנה" של יורומאני ופרס מפעל חיים ממגזין הבנקאות המרכזית משקפים קונצנזוס בתעשייה שהיא הייתה בין הרשויות המוניטריות בעלות היכולת הטכנית הרבה ביותר בדורה. אך גם לטיעון הנגד הכן יש משקל: מורשתה אינה ללא רבב. המלצתה להעמיד לדין את 1MDB נדחתה, השערורייה גרורותיה התפשטו לאחר עזיבתה, ועסקיה הפיננסיים של בעלה עוררו בדיקה שהקשתה על כל נרטיב פשוט של רפורמטורית בלתי ניתנת לערעור. הגאונות שלה, כפי שהיא, הייתה מנהלתית ודוקטרינרית — בניית מוסדות והגנה על עצמאותם — ולא הברקה בודדת של תובנה.

מורשת

זטי אח'תר עזיז הותירה את בנק נגארה מלזיה כמוסד חזק ואמין יותר מבחינה טכנית ממה שירשה, והיא העניקה למלזיה תביעה מתמשכת למנהיגות בבנקאות אסלאמית עולמית שנמשכת זמן רב לאחר עזיבתה. מילותיה הפומביות האחרונות כנגידה — שאף פוליטיקאי לא צריך לרשת אותה — נקראות, במבט לאחור, פחות כטקס ויותר כאזהרה על הלחצים המדויקים איתם יתמודדו יורשיה.