הקשר היסטורי והשפעה ספרותית
יונוס אמרה (Yunus Emre) חי באנטוליה במחצית השנייה של המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14, תקופה של פלישות מונגוליות, התמוטטות פוליטית ותסיסה רוחנית בעקבות תבוסת הסלג'וקים. בעוד שהמעמדות המשכילים של תקופתו כתבו בערבית ובפרסית, שפות הדת והחצר, יונוס אמרה עשה מעשה מהפכני ושקט: הוא כתב שירה מיסטית בטורקית אנטולית פשוטה, שפת הדיבור של תושבי הכפרים, ובכך הפך לדמות מייסדת של הספרות הטורקית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים ופולקלור
מעט מאוד ידוע בוודאות על חייו; המסורת גורסת כי הוא היה דרוויש עני שנדד באנטוליה, ואגדות קושרות אותו למורה הסופי טאפדוק אמרה (Tapduk Emre), שבלודג' שלו הוא לפי הדיווחים שירת במשך עשורים — באחד הסיפורים האהובים, על ידי הובלת עצים ישרים לחלוטין מההר, שכן דבר עקום לא אמור להיכנס לדלת של המאסטר. יותר מתריסר ערים ברחבי טורקיה טוענות לקברו, עדות למידה שבה העם הטורקי אימץ אותו כדמות שלו.
יצירות ופילוסופיה
שיריו, המקובצים ב"דיוואן" (Dîvân) שלו ובספר הדידקטי "ריסאלתו א-נוסיה" (Risâletü'n-Nushiyye, ספר העצה, מתוארך ל-1307), מזקקים את המסירות הסופית לפסוקים בעלי פשטות ממיסה: אהבת האל המתבטאת דרך אהבת כל יצור נברא. השורות המפורסמות ביותר שלו — 'Gelin tanış olalım / İşi kolay kılalım / Sevelim sevilelim / Dünya kimseye kalmaz' (בואו נכיר זה את זה; נהפוך את העבודה לקלה; נאהב ונאהב; העולם לא נשאר לאיש) — מוכרות כמעט לכל דובר טורקית. פסוקיו נכנסו לפולחן העממי כ"אילהי" (ilâhis), מזמורים שעדיין מושרים בטורקיה כיום.
מורשת תרבותית
השפעתו על השפה והתרבות הטורקית כה בסיסית, עד שאונסק"ו ציין את שנת 1991, יום השנה ה-750 המשוער להולדתו, כשנת יונוס אמרה הבינלאומית, ומוסדות התרבות הממלכתיים של טורקיה בחו"ל נושאים את שמו. שבע מאות שנה לאחר מכן, הדרוויש הנודד שבחר בלשון העם על פני לשון המלומדים נותר הקול האהוב ביותר בשירה הטורקית.