נוסחת קליין-נישינה (Klein-Nishina formula), שגובשה בשנת 1928, סיפקה תיאור מתמטי קריטי לפיזור אי-קוהרנטי. עבודה זו ציינה את דרכו של הפיזיקאי אשר ביסס את המחקר הגרעיני המודרני ביפן. מעבר לתרומה זו לפיזיקה עיונית, הוא ניהל תשתיות מעבדה, הנהיג את יוזמות האנרגיה האטומית הלאומיות בעת מלחמה, וחנך שני חתני פרס נובל לעתיד במהלך אמצע המאה העשרים.
יסודות אקדמיים ומחקר אירופאי
יושיו נישינה (Yoshio Nishina), שנולד בשנת 1890 בסאטושו (Satosho), סיים את לימודיו כמהנדס חשמל באוניברסיטת טוקיו (University of Tokyo) בשנת 1918, שם קיבל שעון כסף על סיום לימודיו בראש מחלקתו. הוא החל את דרכו כאיש סגל במכון למחקר פיזיקלי וכימי, הידוע כ-RIKEN, תחת הנטארו נאגאוקה (Hantaro Nagaoka). עד שנת 1921, הוא יצא למסע מחקר במוסדות אירופאיים, בהם מעבדת קוונדיש (Cavendish Laboratory) ואוניברסיטת גטינגן (University of Göttingen). במהלך תקופתו באוניברסיטת קופנהגן (University of Copenhagen), הוא יצר קשר מקצועי מתמשך עם נילס בוהר (Niels Bohr), מה שהוביל לבסוף לשיתוף הפעולה שלו עם אוסקר קליין (Oskar Klein) בתורת הפיזור.
מעבדת נישינה ומנהיגות מדעית
בשובו ליפן בשנת 1929, הוא ביקש לקדם את חקר מכניקת הקוונטים. בשנת 1931, הוא ייסד את מעבדת נישינה ב-RIKEN. הוא שימש כזרז לשיתוף פעולה בינלאומי על ידי הזמנת מלומדים כגון הייזנברג (Heisenberg), דיראק (Dirac) ובוהר ליפן. בשנת 1931, הוא העביר הרצאות על תורת דיראק בקיוטו, דבר שקל על היכרותו עם הידקי יוקאווה (Hideki Yukawa) וסיניצ'ירו טומונאגה (Sin-Itiro Tomonaga). עבודתו הניסיונית כללה פיתוח מאיצי חלקיקים ובניית ציקלוטרונים ב-RIKEN. מחקריו על קרניים קוסמיות הובילו לגילוי עצמאי של המואון. בנוסף, הוא גילה את האיזוטופ אורניום-237 וערך מחקרים על תופעות ביקוע סימטרי בשנים 1939 ו-1940.
אחריות בעת מלחמה והתאוששות שלאחר המלחמה
במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא שימש כמנהיג תוכנית נשק הגרעין היפנית. ב-7 באוגוסט 1945, הוא עמד בראש משלחת מדעית להירושימה כדי לקבוע את אופי הפיצוץ, ואישר כי מדובר בהתקן אטום עד למחרת. בעקבות המלחמה, כוחות הכיבוש של ארצות הברית פירקו את הציקלוטרונים שלו ב-22 בנובמבר 1945. למרות שיועד תחילה לטיהור, הוא זכה לתמיכה מצד הפיזיקאי האמריקאי הארי ק. קלי (Harry C. Kelly), אשר דגל בהישארותו בשל מעמדו הבינלאומי. בסופו של דבר הוא נעשה לראש ארגון מחדש של RIKEN, שם התמקד בהשגת איזוטופים רדיואקטיביים למחקר שאינו צבאי ובשימור המנדט המדעי של המוסד.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1890, סאטושו (Satosho) - נפטר: 1951, טוקיו (Tokyo) - השכלה: אוניברסיטת טוקיו (University of Tokyo) - פרסים: פרס אסאהי (1944), עיטור התרבות (1946) - תלמידים בולטים: הידקי יוקאווה (Hideki Yukawa), סיניצ'ירו טומונאגה (Sin-Itiro Tomonaga) - מקום קבורה: בית העלמין טאמה (Tama Cemetery) - שיתוף פעולה מרכזי: נוסחת קליין-נישינה (Klein-Nishina formula) - חברות: האקדמיה של יפן (Japan Academy)
שאלות קוראים נפוצות
### מה הייתה המשמעות של נוסחת קליין-נישינה?
היא סיפקה הסבר תיאורטי לפזור אי-קוהרנטי או קומפטון, שפותח לצד אוסקר קליין (Oskar Klein) בשנת 1928.
### האם נישינה השתתף בפרויקט פצצת האטום היפנית?
כן, הוא היה ראש תוכנית נשק הגרעין היפנית במהלך מלחמת העולם השנייה.
### מה קרה לציוד המחקר שלו לאחר המלחמה?
הציקלוטרונים שלו פורקו על ידי כוחות הכיבוש של ארצות הברית ב-22 בנובמבר 1945, והרכיבים הושמדו במפרץ טוקיו.