ויליאם גולדינג: המורה שידע את הגרוע מכל
שבעה מוציאים לאור כבר דחו את כתב היד כשהגיע לידי הוצאת פאבר אנד פאבר (Faber and Faber) בספטמבר 1953. הקורא בהוצאה, ג'אן פרקינס, כתב עליו חוות דעת בת ארבע מילים: "זבל ומשעמם. חסר טעם". עורך בשם צ'ארלס מונטית' דלה אותו משם, ביקש תיקונים, ופרסם אותו שנה לאחר מכן בשם בעל זבוב (Lord of the Flies). מחברו היה מורה בן 43 מסולסברי, שבילה שש שנים בים וראה את מה שבני אדם עוללו שם. עשרים ותשע שנים לאחר אותו דו"ח קורא, העניקה לו האקדמיה השוודית את פרס נובל לספרות.
קורנוול, מרלבורו, אוקספורד
ויליאם ג'רלד גולדינג נולד ב-19 בספטמבר 1911 בביתה של סבתו מצד אמו בניוקי, קורנוול. אביו, אלק, לימד מדעים בבית הספר לדקדוק של מרלבורו, שם התחנכו ויליאם ואחיו הבכור ג'וזף; אמו, מילדרד קרנו, הייתה סופרג'יסטית מקורנוול שמילאה את הבית בפולקלור. השילוב מדויק: אב רציונליסט ואם שסיפרה סיפורים על דברים עתיקים ואפלים יותר, וזהו פחות או יותר הטיעון של כל ספר שכתב.
הוא החל ללמוד בקולג' ברייזנוז (Brasenose College) שבאוקספורד ב-1930 מדעי הטבע אצל הכימאי תומאס טיילור, ולאחר מכן עבר לאחר שנתיים לספרות אנגלית ואנגלו-סקסונית. הוא סיים בתואר מדרגה שנייה ב-1934 ופרסם קובץ שירים בהוצאת מקמילן באותה שנה. הוא לימד במייקל הול, בית ספר בשיטת שטיינר, החל מ-1935, בבית הספר לדקדוק של מיידסטון מ-1938, ומאפריל 1940 בבית הספר של הבישופ וורדסוורת' בסולסברי. הוא נשא לאישה את הכימאית האנליטית אן ברוקפילד ב-30 בספטמבר 1939; נולדו להם שני ילדים, דייוויד וג'ודית.
שש שנים בים
הוא הצטרף לצי המלכותי ב-18 בדצמבר 1940, וכפי שמתאר זאת הדיווח של קרן נובל עצמה, בילה שש שנים בים. הוא שירת על משחתת במרדף אחר הביסמרק (Bismarck) וראה את אוניית המערכה הגרמנית מושמדת. הוא פיקד על נחתת ביום ה-D ובהמשך על ספינת רקטות כסגן. בוולכרן בסתיו 1944 הוא השתתף במתקפה שבה הוטבעו עשר מתוך עשרים ושבע ספינות שיצאו לקרב. הוא חזר לכיתה ב-1945 עם שכנוע מוצק ולא אופנתי שהיכולת לזוועות אינה תכונה של מדינות או מערכות מסוימות, אלא של המין האנושי, ושהציוויליזציה אינה אלא שכבת צבע דקה.
זרים מבית
הוא החל לכתוב את כתב היד ב-1951 בעת שלימד בבית הספר של הבישופ וורדסוורת', תחת הכותרת זרים מבית (Strangers from Within). הספר, שפורסם כבעל זבוב בספטמבר 1954, לוקח את האי של סיפורי ההרפתקאות הוויקטוריאניים לבנים – הז'אנר של אי האלמוגים (The Coral Island) ורובינזון קרוזו – ונותן לו להתדרדר לציד, טרור ורצח בתוך שבועות. פיטר ברוק עיבד אותו לסרט ב-1963. הספר מעולם לא אזל מהדפוס, והוא אחד הרומנים הבודדים מתקופת שלאחר המלחמה שרוב דוברי האנגלית נחשפים אליהם לפני גיל שמונה-עשרה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הרומנים שאחרי האי
מה שבא לאחר מכן היה נועז יותר מבחינה פורמלית מהספר שהפך אותו למפורסם. היורשים (The Inheritors, 1955) מסופר מנקודת מבטה של להקת ניאנדרטלים שעדינותם מושמדת על ידי הגעתם של האנשים האינטליגנטיים והאלימים יותר שיהפכו להיות אנחנו – רומן שנכתב כמעט כולו בתוך תודעה שחסרים לה המושגים כדי לתאר את מה שקורה לה. פינצ'ר מרטין (Pincher Martin, 1956) מתרחש ברגעים האחרונים של מלח טובע. נפילה חופשית (Free Fall, 1959) עוסק בחופש ובבחירה במחנה שבויים בזמן מלחמה. הצריח (The Spire, 1964) עוקב אחר הקמת צריח קתדרלה על יסודות לא מספקים, שנתפס בדרך כלל כסולסברי, והוא המחקר המתמשך ביותר שלו על היוהרה המוסתרת בתוך חזון. הפירמידה (The Pyramid, 1967) חוזר לעיירה הדומה למרלבורו; אל העקרב (The Scorpion God, 1971) מאגד שלוש נובלות המשתרעות ממצרים העתיקה ועד רומא.
אלכוהול, יונג ויומן החלומות
בין 1971 ל-1979 הוא לא פרסם רומנים. הוא היה אלכוהוליסט במשך רוב חייו הבוגרים, וסוף שנות ה-60 הביאו לקריסה יצירתית שממנה יצא חלקית באמצעות קריאה צמודה בקרל יונג (Carl Jung) ובאמצעות יומן חלומות שניהל מ-1971 ועד מותו, שהגיע להיקף של כ-2.4 מיליון מילים. מאז שעבר לגור בבוורצ'אלק שבווילטשייר ב-1958, הוא התיידד עם המדען ג'יימס לאבלוק (James Lovelock) ואף העניק שם להשערתו של לאבלוק, המציעה את גאיה (Gaia), ההאנשה היוונית של כדור הארץ.
כשג'ון קארי (John Carey) קיבל גישה חופשית למסמכים אלו עבור הביוגרפיה שלו משנת 2009, ויליאם גולדינג: האיש שכתב את בעל זבוב, הם הניבו וידוי שהכביד לצמיתות על המוניטין שלו: שכנער הוא ניסה לאנוס נערה שאותה לימד לנגן בפסנתר, וכי מאוחר יותר אפיין אותה כמי שרצתה מין אלים. זהו קטע דוחה, והוא גם, בחוסר נוחות, עקבי עם סופר שכל נושא כתיבתו היה הדבר שנמצא מתחת לצבע.
בוקר, נובל ותואר אבירות
הרומן חשכה נראית (Darkness Visible, 1979) סיים את השתיקה וזכה בפרס ג'יימס טייט בלאק ממוריאל. טקסי מעבר (Rites of Passage) זכה בפרס בוקר בשנת 1980 והפך לכרך הראשון בטרילוגיה ימית שהושלמה על ידי Close Quarters (1987) ו-Fire Down Below (1989) ואוגדה כ-To the Ends of the Earth. אנשי הנייר (The Paper Men, 1984) היא קומדיה מרירה על סופר ועל הביוגרף שעוקב אחריו. הוא קיבל תואר מפקד מסדר האימפריה הבריטית (CBE) ב-1966 וקיבל תואר אבירות ב-1988.
פרס נובל הגיע בשנת 1983, "על הרומנים שלו, אשר בבהירות אמנות הסיפור הריאליסטית ובגיוון וביוניברסליות של המיתוס, מאירים את המצב האנושי בעולם של ימינו". הפרס לא התקבל בברכה בכל מקום; ה-מילון אוקספורד לביוגרפיה לאומית מתעד זאת כבחירה בלתי צפויה ואף שנויה במחלוקת, והיו חילוקי דעות גלויים בחוגים ספרותיים בשאלה האם מחברו של ספר לימוד בבתי ספר ראוי להיכלל בחברה זו.
מדוע ויליאם נחשב לגאון
קל באופן יוצא דופן להצהיר על טענתו של גולדינג, שכן ועדת נובל הצהירה עליה בעצמה: אמנות סיפור ריאליסטית המותכת עם הגיוון והאוניברסליות של המיתוס. האיכות היצירתית הספציפית היא היכולת לבנות סיפור הפועל בו-זמנית כרצף אירועים פשוט ומדוקדק וכמשל על המין האנושי – ועושה זאת מבלי שהמשל יבלוט ויחריב את הסיפור. בעל זבוב עובד כרומן הרפתקאות על ילדים על אי; הצריח עובד כדרמת בנייה; היורשים עובד כסיפור הישרדות. כל אחד מהם הוא גם טיעון שלם על הטבע האנושי. ההישג הטכני שמתחת לכך נדיר עוד יותר: הוא בנה שוב ושוב רומנים בתוך תודעות שאינן מסוגלות להבין את מצבן שלהן – ניאנדרטל ללא מושג הרשע, אדם טובע שאינו יודע שהוא מת – והפך אותם למובנים לקורא מבחוץ. עיתון הטיימס דירג אותו במקום השלישי מבין חמישים הסופרים הבריטים הגדולים ביותר מאז 1945.
לטענת הנגד יש שיניים. פרס נובל היה שנוי במחלוקת בזמנו כבחירה בלתי צפויה, והביקורת החוזרת ונשנית היא שהרומנים שלו מהונדסים יותר מאשר נגלים: התזה נקבעת לפני שהדמויות מגיעות, הילדים על האי הם כלים, והאיכות הסכמטית שהופכת את הספרים לכה קלים להוראה היא בדיוק מה שגורם לחלק מהקוראים לשפוט אותם כקטנים. השתיקה בת שמונה השנים בשנות ה-70, האלכוהוליזם והספקות המתועדים שלו עצמו מעידים על כך שלא תמיד היה בטוח שהמכונה תתניע שוב. הגילוי בביוגרפיה של קארי עומד לצד כל זה, והדבר ההגון לומר הוא שזה לא פוסל את הרומנים וגם לא ניתן להניח זאת בצד בשקט כאשר שוקלים את דמותו של האיש. מה ששורד כל ניכוי הוא שגולדינג לקח שכנוע פרטי שנוצר במים מול וולכרן ומצא, בגיל 43, צורה מדויקת מספיק כדי לגרום למאה שלמה לקרוא אותה.
מורשת
גולדינג פרש מהוראה ב-1962 וכתב במשך שלושים שנה נוספות. הוא מת מאי-ספיקת לב ב-19 ביוני 1993 בפראנורוורת'ל שבקורנוול, בגיל שמונים ואחת, ונקבר בכנסיית השילוש הקדוש בבוורצ'אלק. הספר הלשון הכפולה (The Double Tongue), המתרחש בדלפי העתיקה, יצא לאחר מותו ב-1995. שמו קשור להשערה על כוכב הלכת החי שלא הוא הגה, ולרומן על ילדים שרוב העולם דובר האנגלית קרא. בין שני אלה הם מתארים את שני חלקי מוחו, שמעולם לא הפסיקו להתווכח זה עם זה.