מונופול ההדפסה המשותף שהוענק ב-1575 לוויליאם בירד (William Byrd) ולתומאס טאליס (Thomas Tallis) היווה את המקרה הראשון אי פעם של פטנט מלכותי מסוג זה עבור מוזיקה באנגליה. מיזם זה ביקש להפיק רווחים מיצירתם, אך האוסף השאפתני של שלושים וארבעה מוטטים בלטינית התجלה ככישלון מסחרי, מה שחייב לבסוף פנייה פיננסית ישירה למלכה אליזבת הראשונה לשם סיוע.
תחילת דרכו המקצועית בלינקולן
בירד החל את הקריירה המקצועית שלו ב-1563 עם מינויו כנגן עוגב ומנהל מקהלה בקתדרלת לינקולן. הוא התגורר בכתובת 6 מינסטר יארד והחזיק בתפקיד זה עד 1572. תקופת כהונתו לוותה בחיכוכים מנהליים; בנובמבר 1569 השעו הדקאן והקפיטול את משכורתו בעקבות טענות על התנהגות בלתי הולמת, אולי בקשר לגישתו לנגינת עוגב ליטורגית או לעיבודי מקהלה מורכבים מדי.
שירות בקפלה המלכותית
בעקבות מותו של רוברט פרסונס ב-1572, הבטיח לעצמו בירד מינוي לכל החיים כחבר (Gentleman) בקפלה המלכותית. אף שתפקיד נגן העוגב לא היה משרה רשמית, מיומנותו המוזיקלית אפשרה לו למלא את החובות הללו לעיתים קרובות. במהלך תקופה זו, הוא ניווט בנוף הפוליטי והדתי המשתנה של ממלכת אנגליה, כשהוא יוצר יצירות הן עבור טקסים אנגליקניים ובהמשך חייו עבור טקסים קתוליים פרטיים.
קתוליות ושנותיו המאוחרות
עד שנות ה-70 של המאה ה-16, בירד יישר קו יותר ויותר עם הקהילה הקתולית, מעבר שהשפיע משמעותית על יצירתו. למרות חשיفته המוקדמת להשפעות פרוטסטנטיות — כפי שמעיד עיבוד להימנון מאת מרטין לותר — שנותיו המאוחרות הוגדרו על ידי מחויבותו לאמונתו. בירד הלך לעולמו ב-1623 בסטונדון מאסי ונקבר בחצר הכנסייה של פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1543, לונדון - נפטר: 1623, סטונדון מאסי - עיסוקים: מלחין, נגן עוגב - דת: הכנסייה הקתולית - נישואים: ג'וליאנה בירלי, 1568 - מקום קבורה: חצר הכנסייה של פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש, סטונדון מאסי
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה מערכת היחסים של בירד עם תומאס טאליס?
טאליס היה כנראה מורו של בירד בקפלה המלכותית, והשניים הפכו בהמשך לשותפים עסקיים במונופול להדפסת מוזיקה.
### האם בירד שירת אך ורק את הכנסייה האנגליקנית?
לא, אף שיצר מוזיקה עבור טקסים אנגליקניים, הוא חיבר יצירות משמעותיות עבור הטקס הקתולי לאחר שעבר לנטיות קתוליות בשנות ה-70 של המאה ה-16.