הסרט "אני מסוקרנת (צהוב)" הפך להפצה בשפה זרה המצליחה ביותר בארצות הברית במשך 23 שנים, בעיקר בשל בחינתו הפרובוקטיבית של המעמד החברתי השוודי והתוכן המיני המפורש שבו. ההפקה משנת 1967, בבימויו של וילגוט שֶׁמן (Vilgot Sjöman), קראה תיגר על תקני צנזורה בינלאומיים ושינתה עמדות גלובליות כלפי הצגת מיניות אנושית על מסך הקולנוע.
חיים מוקדמים והשכלה
שֶׁמן נולד ב-1924 בסטוקהולם למשפחה ממעמד הפועלים, ובתחילה התפרנס כפקיד בחברת דגנים. הוא עבר את בחינות הבגרות (studentexamen) שלו בשנת 1945 לפני שלמד באוניברסיטת סטוקהולם. תחומי העניין הספרותיים שלו קדמו לקריירה הקולנועית שלו; הוא כתב את "המורה", רומן שפורסם בשנת 1955 ועובד מאוחר יותר לסרט "התנגדות" (Defiance). בשנת 1956 נסע לארצות הברית על מלגה כדי ללמוד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שם צבר ניסיון מעשי כעוזר לבמאי ג'ורג' סיטון בסרט "הגאה והחילוני" (The Proud and Profane).
הופעת בכורה בבימוי והשפעתו של ברגמן
עם חזרתו לשוודיה, כתב שֶׁמן מחקר על הוליווד שכותרתו "בהוליווד" בשנת 1961. פרויקט הבימוי הראשון שלו, "המאהבת" (The Mistress), יצא ב-1962, וכיכבו בו השחקנים השוודים הבולטים ביבי אנדרסון ומקס פון סידוב. הוא העמיק את מלאכתו בסיוע לאינגמר ברגמן בסרט "אור חורפי" (Winter Light) מ-1963. בתקופה זו הוא גיבש התמקדות בדמויות מורכבות רגשית המתמודדות עם מוסר וטאבו, מאפיינים שיגדירו את עבודתו המאוחרת.
המחלוקת המסקרנת
שֶׁמן השתמש בגישת "קולנוע אמת" (cinéma vérité) עבור יצירותיו המפורסמות ביותר, "אני מסוקרנת (צהוב)" וסרט ההמשך שלו מ-1968, "אני מסוקרנת (כחול)". השמות התייחסו לצבעי דגל שוודיה. סרטים אלו בחנו היררכיות חברתיות שוודיות דרך עיניה של סטודנטית צעירה לסוציולוגיה. האופי המפורש של הסצנות המיניות עורר התנגדות עזה; המכס האמריקאי החרים עותקים של הסרט ב-1968, מה שהוביל למאבק משפטי שהגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון. עם זאת, החשיפה שנוצרה הניעה את הסרט להצלחה מסחרית אדירה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →קריירה מאוחרת ופעילות משפטית
לאורך שנות ה-70 המשיך שֶׁמן לביים, כולל הסרט "חופן של אהבה" (A Handful of Love) מ-1974, שזכה בפרסי הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר בטקס פרסי גולדבאגה ה-10. הפרויקט האחרון שלו ב-1995 היה סרט ביוגרפי על אלפרד נובל. בשנותיו המאוחרות הוא עסק באתגר משפטי בולט בנוגע ליושרה אמנותית, בטענה נגד הכללת הפסקות פרסומות בשידורי טלוויזיה של סרטים ללא הסכמת הבמאי. מאמץ זה הוביל לפסיקה חיובית עבור עמדתו והביא לקבלתו את פרס אינגמר ברגמן בשנת 2002.
עובדות מהירות
- נולד: 1924, סטוקהולם - נפטר: 2006, סטוקהולם - השכלה: אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס; אוניברסיטת סטוקהולם - פרס מפתח: פרס אינגמר ברגמן (2002) - סרט אחרון: אלפרד (1995) - מקום קבורה: בית הקברות גלרווארבס (Galärvarvs) - אזרחות: שוודיה
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה החשיבות של "אני מסוקרנת (צהוב)"?
הוא קרא תיגר על חוקי צנזורה עולמיים בנוגע לעירום על המסך ונותר הסרט הזר המצליח ביותר בארצות הברית במשך למעלה משני עשורים.
### מה הייתה התוצאה של המקרה המשפטי של שֶׁמן נגד TV4?
בית משפט לערעורים פסק כי הגוף המשדר פגע ביושרה האמנותית של הבמאים על ידי הכנסת הפסקות פרסומות ללא הסכמה.