אורסולה פון דר ליין

אורסולה פון דר ליין: הרופאה שמנהלת את בריסל

אורסולה פון דר ליין (Ursula von der Leyen) העבירה את הקריירה שלה בהיותה האישה הראשונה בחדרים שנבנו עבור גברים: שרת ההגנה הראשונה של גרמניה, והאישה הראשונה בתפקיד נשיאת הנציבות האירופית. היא הגיעה לשם בדרך שכמעט איש בבריסל אינו מכיר — שבעה ילדים, תואר ברפואה, ושם משפחה, אלברכט (Albrecht), שבעבר היה שייך לראש ממשלת סקסוניה התחתונה.

מרפואה לבונדסטאג

נולדה בבריסל ב-1958, בתם של ארנסט אלברכט (Ernst Albrecht), פקיד בכיר בנציבות האירופית שלימים הפך לראש ממשלת מדינת סקסוניה התחתונה, פון דר ליין גדלה בתוך הפרויקט האירופי עוד לפני שעבדה עבורו. היא למדה כלכלה בלונדון והוכשרה כרופאה, עסקה ברפואה בקליפורניה ולאחר מכן במשך חמש שנים בהנובר, והכירה את בעלה, הייקו פון דר ליין (Heiko von der Leyen), בהיותה סטודנטית. היא הצטרפה למפלגה הנוצרית-דמוקרטית של גרמניה ב-1990 ובילתה את שנות ה-90 בעיקר כאם לשבעה ילדים, לפני שנכנסה לפוליטיקה פעילה ב-2003, כאשר הפכה לשרה לעניינים חברתיים, נשים, משפחה ובריאות בסקסוניה התחתונה.

דמות קבועה בקבינט של מרקל

אנגלה מרקל (Angela Merkel) הפכה אותה לדמות קבועה בממשל הגרמני במשך עשור וחצי. פון דר ליין כיהנה כשרה פדרלית לענייני משפחה מ-2005, לשרת העבודה והעניינים החברתיים מ-2009, ולאחר מכן, מ-2013, כשרת ההגנה של גרמניה — האישה הראשונה שהחזיקה בתפקיד זה. שנותיה במשרד ההגנה היו רצופות קשיים: היא ספגה ביקורת בשל כשלים כרוניים בציוד של הבונדסוור (Bundeswehr) ושערוריית יועצים חיצוניים יקרה שהובילה לחקירה פרלמנטרית. על פי רוב הדיווחים בגרמניה, זו הייתה התקופה הפחות מוצלחת בקריירה שלה, שבאופן כללי הייתה במגמת עלייה מתמדת.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

נשיאת הנציבות

בשנת 2019, כאשר תוכניות הירושה של מרקל היו במבוכה, מנהיגי האיחוד האירופי בחרו בפון דר ליין — מועמדת פשרה שמעטים ציפו לה — לנשיאת הנציבות האירופית, הזרוע הביצועית החזקה של האיחוד. היא הפכה לאישה הראשונה שמחזיקה בתפקיד והציבה מיד סדר יום הבנוי סביב "ההסכם הירוק האירופי", תוכנית להפיכת האיחוד האירופי לנייטרלי מבחינת פליטות פחמן עד שנת 2050. לאחר מכן נאלצה למשול דרך מצבי חירום שאיש לא תכנן: מגפת הקורונה, עליה ענתה הנציבות עם תוכנית רכש חיסונים משותפת של האיחוד האירופי וקרן התאוששות של 750 מיליארד אירו, והפלישה הרוסית בקנה מידה מלא לאוקראינה ב-2022, שדחפה אותה לעמדת תיאום חבילות סנקציות וסיוע צבאי ופיננסי לקייב לצד בירות נאט"ו. בשנת 2024 מנהיגי האיחוד והפרלמנט האירופי בחרו אותה מחדש לכהונה שנייה בת חמש שנים, ועם כניסתה אליה תיארה את כהונתה הראשונה ככזו ש"הפליגה דרך המים הסוערים ביותר שהאיחוד שלנו ידע אי פעם".

פרשת פייזרגייט (Pfizergate)

הטיפול שלה בעסקאות חיסוני הקורונה הוליד את המחלוקת המכוננת של נשיאותה. בשנת 2021 דיווח הניו יורק טיימס כי פון דר ליין החליפה הודעות טקסט אישיות עם מנכ"ל פייזר אלברט בורלא (Albert Bourla) בזמן ניהול משא ומתן על חוזה בשווי של עד 35 מיליארד אירו עבור מאות מיליוני מנות חיסון — לאחר מכן סירבה הנציבות לשחרר את ההודעות, בטענה שהיא אינה מחויבת לשמור הודעות שאינן מסמכים רשמיים. המחלוקת, שזכתה לכינוי "פייזרגייט", הגיעה לבית הדין הכללי של האיחוד האירופי, אשר פסק במאי 2025 כי הנציבות הפרה את חוק השקיפות של הגוש בכך שלא הצדיקה כראוי את מניעת ההודעות או הסבירה מדוע לא שמרה או תיעדה אותן. הפרק הפך למקרה בוחן סטנדרטי, המצוטט על ידי פעילי שקיפות ועיתונאים ברחבי אירופה, לשאלה עד כמה רחב שיקול הדעת שיכול נשיא הנציבות להפעיל מעבר לכל עקבות נייר רשמיים — וכמה מהססת הנציבות שלה הייתה לוותר על שיקול דעת זה.

סגנון של כוח

קולגות ומבקרים מתכנסים סביב תיאור דומה של האופן שבו היא מנהלת את הנציבות: ריכוזית, פועלת במהירות, ושולטת באופן אישי במסר, באופן שמשך האשמות — מחברי פרלמנט אירופיים, מממשלות לאומיות, ומנציבים שלה לעיתים — שהיא ריכזה כוח בלשכתה על חשבון קבלת החלטות קולקטיבית. תומכיה טוענים בתגובה כי אותו אינסטינקט למהירות הוא שאפשר לאיחוד האירופי לפעול במהירות בנושא חיסונים, סנקציות וסיוע לאוקראינה, כאשר בניית קונצנזוס בין 27 מדינות הייתה לוקחת חודשים. פורבס דירג אותה פעמיים כאישה החזקה בעולם.

מדוע אורסולה מכונה גאונה

המילה "גאונה" יושבת בצורה מביכה על פון דר ליין, וכמעט אף אחד שמסקר את בריסל לא משתמש בה עבורה, כולל המקורות שנסקרו כאן. מה שזוקפים לזכותה באופן עקבי יותר — על פי פרופילים בעיתונות הגרמנית והאירופית — הוא משהו צר יותר: יכולת יוצאת דופן להחזיק משברים עצומים ומהירי-התרחשות (מגפה, מלחמה, מעבר אקלימי) בראשה בבת אחת ולהכריח בירוקרטיה מקוטעת של 27 מדינות לנוע על כולם בו-זמנית, לעיתים קרובות על ידי ריכוז החלטות במשרדה שלה במקום לחכות לקונצנזוס. זהו כישרון אדמיניסטרטיבי אמיתי ונדיר, הקרוב יותר לפיקחות פוליטית וארגונית מאשר למקוריות אינטלקטואלית — היא לא חיברה דוקטרינה או תיאוריה הנושאת את שמה. הטיעון הנגדי הכן הוא מהותי: שנות משרד ההגנה חשפו כשלים ניהוליים אמיתיים, "פייזרגייט" מרמזת על אותו אינסטינקט מרכזי שהופך לחוסר אחריות, ובית משפט קבע כעת רשמית שהנציבות שלה הפרה את חוק השקיפות. לקרוא לה גאונה זה להחמיא למערך מיומנויות שמתואר טוב יותר כניהול פוליטי עילית תחת לחץ, ולא כבריקות רואת נולד.

מורשת בתהליך

הנציבות של פון דר ליין כבר עיצבה מחדש את האופן שבו האיחוד האירופי מתנהג במשבר — רכישת חיסונים משותפת, הלוואות משותפות עבור קרנות התאוששות, חימוש משותף של אוקראינה — צעדים שהיו בלתי נתפסים בבריסל עשור קודם לכן. כנשיאה, היא מחזיקה גם בסמכות רשמית להחליט כיצד הנציבות מאורגנת וכיצד מופצים תיקי המדיניות בין הנציבים, מה שנותן לה שליטה מבנית רבה יותר על הרשות המבצעת של האיחוד מרוב קודמיה, והיא מייצגת את האיחוד בפסגות ה-G7 וה-G20 ובמגעים עם וושינגטון, בייג'ינג וקייב. כהונתה השנייה, שנמשכת עד 2029, נפתחה בצל פסיקת "פייזרגייט" ועל רקע חיכוך גובר עם פרלמנט אירופי שמוכן יותר ויותר לאתגר את האחיזה של לשכתה בקבלת ההחלטות. השאלה אם ההיסטוריה תזכור אותה בעיקר בזכות החדשנות המוסדית של כהונתה הראשונה או בזכות חוסר השקיפות שהתלווה אליה, תהיה תלויה באופן שבו מקרים כמו "פייזרגייט", ופוליטיקת הקואליציות של כהונתה השנייה, יתפתחו בשנים הבאות.