תיאודור באלו

פרס רומא (Prix de Rome) בשנת 1840 הוענק לתיאודור באלו (Théodore Ballu) בעקבות תכנונו לארמון עבור בית הלורדים (Chambre des Pairs). הישג זה הזניק קריירה שהתאפיינה בבנייה נרחבת של מבני ציבור ומבני דת ברחבי פריז, מה שהפך אותו לדמות מפתח בנוף האדריכלי של בירת צרפת במאה ה-19.

השכלה מוקדמת והשפעה איטלקית

באלו, שנולד בשנת 1817 ברובע החמישי לשעבר של פריז, קיבל את הכשרתו הפורמלית בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות (Beaux-Arts de Paris). לאחר זכייתו בפרס רומא בשנת 1840, הוא התגורר בוילה מדיצ'י (Villa Médicis) ברומא מינואר 1841 ועד דצמבר 1845. תקופת שהותו באיטליה כללה מחקר מעמיק של חורבות עתיקות, בדגש על פומפיי, וכן פרויקטים ממוקדים שעסקו במקדש הארכתאיון (Érechthéion) במהלך השנים 1844 ו-1845.

אדריכלות דתית ואתרי פריז

עם שובו לצרפת, החל באלו לעבוד כעוזרו של פרנץ כריסטיאן גו (Franz Christian Gau) בבניית בזיליקת סנט-קלוטילד (Basilique Sainte-Clotilde), ובסופו של דבר קיבל אחריות מלאה על הפרויקט לאחר מותו של גו בשנת 1853. בשנת 1860, מומחיותו בחללים ליטורגיים הובילה למינויו כאדריכל הראשי של מבני הדת בפריז. תוצרי עבודתו מתקופה זו כללו את כנסיית השילוש הקדוש (Église de la Trinité), שנבנתה בין השנים 1861 ו-1867, וכן את מקדש רוח הקודש (Saint-Esprit) ברחוב רוקיפין (Rue Roquépine). הוא פיקח גם על כנסיות סן-אמברואז (Saint-Ambroise) וסן-ז'וזף (Saint-Joseph), לצד כנסיית סן-דני (Saint-Denis) בארגנטיי (Argenteuil).

פרויקטים אזרחיים ושיקום

מעבר לתיק העבודות הדתי שלו, באלו מילא תפקיד מרכזי בשיקום הפיזי של פריז. הוא ניהל את שיקום מגדל סן-ז'אק (Saint-Jacques) בין השנים 1854 ל-1858 וביצע את השחזור המשמעותי של בית העירייה (Hôtel de Ville) לאחר ששריפה כילתה את המבנה המקורי. בין השנים 1858 ו-1863, הוא תכנן את מגדל הפעמונים של כנסיית סן-ז'רמן-ל'אוקסרואה (Saint-Germain-l’Auxerrois), תוך ניווט בשינויים העירוניים המורכבים שהתרחשו בתקופת אוסמן (Haussmann).

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

עיטורים ושנים אחרונות

תרומותיו של באלו לאדריכלות הצרפתית זיכו אותו בחברות באקדמיה לאמנויות יפות (Académie des beaux-arts). בשנת 1874, הוא מונה למפקח כללי של מבני הדיוקסיה. בשנת 1882, הגיע לדרגת מפקד בלגיון הכבוד (Légion d'honneur). לאחר מותו בפריז בשנת 1885, הוא נקבר בבית הקברות פר לשז (Père Lachaise).

עובדות מהירות

- נולד: 1817, הרובע החמישי לשעבר של פריז - נפטר: 1885, פריז - השכלה: בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות - פרס רומא: 1840 - עיטור מרכזי: מפקד לגיון הכבוד - תפקיד מפתח: מפקח כללי של מבני הדיוקסיה - מקום קבורה: בית הקברות פר לשז

שאלות נפוצות של קוראים

### אילו כנסיות פריזאיות מרכזיות תכנן תיאודור באלו?

הוא תכנן את כנסיית השילוש הקדוש, את מקדש רוח הקודש, את כנסיית סן-אמברואז, את סן-ז'וזף ואת כנסיית סן-דני בארגנטיי.

### באילו תפקידים רשמיים החזיק במהלך הקריירה המאוחרת שלו?

הוא כיהן כאדריכל הראשי של מבני הדת בפריז ומונה למפקח הכללי של מבני הדיוקסיה בשנת 1874.