תאחגט אבאטאר טולסי: עילוי, פרופסור, תובע
בגיל תשע סיים תאחגט אבאטאר טולסי את לימודי התיכון. בגיל אחת עשרה – תואר ראשון. בגיל שתים עשרה – תואר שני. בגיל שלושים ואחת, מובטל, ערער על פיטוריו משنان מהמכונים הטכנולוגיים היוקרתיים בהודו בפני נשיא המדינה. מעטים הם המסלולים הממחישים באופן כה חד עד כמה המילה "עילוי" יושבת בצורה קשה לצד המילה "קריירה" – וכמה שונה ניתן לקרוא את אותו סט עובדות, בהתאם למי שקורא אותן.
התארים המהירים ביותר בהודו
תאחגט אבאטאר טולסי נולד ב-9 בספטמבר 1987 בביהר, וכבר בראשית שנות נעוריו הפך לאחד מילדי הפלא המוכרים ביותר בהודו. הוא השים את לימודי התיכון שלו בגיל תשע, זכה בתואר ראשון ממכללת המדעים של פאטנה בגיל אחת עשרה, ובתואר שני מאוניברסיטת פאטנה בגיל שתים עשרה – מסלול שהקנה לו כינויים כמו "סופרטיין" ו"עילוי פיזיקה", סיקור במגזין TIME כאחד הילדים המוכשרים ביותר באסיה, הופעות בכתב העת Science ובתוכנית "My Brilliant Brain" של נשיונל ג'יאוגרפיק, ומקום ברשימה הקצרה של המחלקה למדע וטכנולוגיה בממשלת הודו להשתתף בכינוס חתני פרס נובל בגרמניה ב-2001.
כבוד אחרון זה הפך, כמעט מיד, לנקודת מחלוקת ולא לחגיגה טהורה. על פי דיווח ביקורתי בן התקופה, תלמידים אחרים וכמה מדענים שנכחו בכנס האשימו את טולסי כי הוא "גאון מזויף שממלמל זרגון שאינו מבין לחלוטין" – החשיפה הפומבית הראשונה של ספקנות שתלווה אותו לאורך כל הקריירה שלו. אותה ביקורת ציינה כי השגת תואר שני מאוניברסיטת פאטנה בגיל שתים עשרה אינה מעידה כשלעצמה על יכולת שכלית יוצאת דופן, והצביעה על כך שטלסי מעולם לא ניגש לבחינת הכניסה למכונים הטכנולוגיים של הודו – המתוארת על ידי מבקר כ"אשליה המשכנעת ביותר של אינטליגנציה בארצנו" – למרות הילה הגאונות שכבר נקשרה לשמו.
דוקטורת, באיטיות
טולסי המשיך למכון למדעים של הודו בבנגלור, שם סיים דוקטורט באוגוסט 2009 בגיל 21, עם תזה לתואר שלישי בנושא "הכללות של אלגוריתם החיפוש הקוונטי". אפילו כאן, הדיווחים חלוקים בחדות בטונם. רטרוספקטיבות מסוימות מתייחסות לדוקטורט עד גיל 21 כאישור ליכולתו הפנומנלית. הדיווח הביקורתי מציין במקום זאת שלקח שש שנים להשלים את התזה, היא התפרסה על פני 33 עמודים בלבד, וש"אף אחד מהממליצים שלו ב-IISc אפילו לא רומז לגאונות" בהערכותיהם – הבחנה חדה לפיה האנשים הקרובים ביותר לעבודת הדוקטורט שלו, שהיו בעמדה לשפוט אותה בצורה הישירה ביותר, לא תיארו אותה בעצמם במונחים שהתקשורת כבר התקבעה עליהם.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עלייה מהירה ב-IIT בומביי
יהיו אשר יהיו חילוקי הדעות לגבי הצטיינותו האקדמית, עלייתו המקצועית של טולסי הייתה מהירה באופן בלתי מעורער: ביולי 2010, בגיל 22, הוצעה לו משרת חוזה כמרצה עמית ב-IIT בומביי, אחת מהאוניברסיטאות הטכנולוגיות הסלקטיביות ביותר בהודו, והוא הפך לעובד קבוע בשנת 2012 ואישר את תקופת הניסיון שלו בשנת 2013. נראה, לרגע קט, שנרטיב העילוי והתיעוד המקצועי התכנסו.
אז התפוררה הקריירה שלו במכון. החל בערך ב-2013, טולסי לקח חופשה רפואית ממושכת – שעל פי הדיווחים נמשכה כארבע שנים – כדי לטפל במצב אסתמה אלרגית שהוחמר על ידי האקלים של מומביי, כשהוא מחלים במדינת הולדת ביחר. ביולי 2019, IIT בומביי הפסיקה רשמית את העסקתו עקב ההיעדרות הממושכת. טולסי ערער על הפיטורים בפני נשיא הודו, ראם נאת' קובינד, בתוקף תפקידו כמבקר המכון; הערעור נדחה באוגוסט 2021.
בנייה מחדש, באיטיות
השנים שחלפו השאירו את טולסי ללא משרה אקדמית, כשהוא גר תקופה מסוימת עם אחיו בפאטנה ועל פי הדיווחים עוסק בלימודי משפט עצמאיים במטרה לערער על פיטוריו דרך בית המשפט הגבוה בדלהי ולבקש החזרה או העברה ל-IIT אחר. מזלו החל להשתנות בסוף 2024 ותחילת 2025: הוא נבחר כמרצה עמית באוניברסיטת פאטליפוטרה ב-30 בספטמבר 2024, ולאחר מכן הצטרף למכללת הנשים גאנגה דווי בפאטנה כמרצה עמית ב-28 בינואר 2025 – חזרה לחיים האקדמיים, אם כי במוסד בולט הרבה פחות מזה שפעם העסיק אותו בגיל 22.
מדוע תאחגט נקרא גאון
בניגוד לרוב הערכים בכל אוסף של "גאונים", המקרה של תאחגט אבאטאר טולסי שנוי במחלוקת אמיתית ברשומות המקוריות עצמן, ודין אמת חייב להציג את שני הצדדים במקום לאמץ אחד מהם. המקרה של התווית נשען על קבוצה אמיתית ומדויקת של עובדות מתועדות: השלמת תוכניות תואר מרובות שנים רגילות בגיל שבו רוב הילדים נמצאים בבית ספר יסודי, תשומת לב תקשורתית לאומית ובינלאומית ממושכת כעילוי במשך יותר משני עשורים, ותזת דוקטורט על נושא טכני אמיתי במחשוב קוונטי – הכללת אלגוריתם החיפוש הקוונטי, תחום משנה אמיתי של מדעי המחשב העיוניים, ולא זרגון ריק.
המקרה נגד התווית, שנעשה על ידי בני דורם ומבקרים ולא על ידי זרים עוינים, הוא ספציפי באותה מידה ומתועד באותה מידה: האשמות מצד תלמידים ומדענים אחרים בכנס חתני פרס נובל ב-2001 כי השליטה שלו בחומר לא תאמה את המוניטין שלו; התצפית לפיה תואר שני מאוניברסיטת הודו אזורית בגיל שתים עשרה אינו מעיד אוטומטית על יכולת יוצאת דופן, במיוחד בהתחשב בכך שמעולם לא התמודד מול בחינת הכניסה התחרותית בהרבה ל-IIT; תזת דוקטורט שלקחה שש שנים והתפרסה על פני 33 עמודים בלבד; והפרט החד שבו הממליצים שלו עצמם לדוקטורט, שהיו בעמדה הטובה ביותר לשפוט את כישרונו ישירות, לא העלו בעצמם את המילה גאון. מסלולו המקצועי הבא – עלייה מהירה לפרופסורה ב-IIT ואחריה פיטורים, ערעור נשיאותי שלא צלח, ושנים ללא משרה אקדמית לפני חזרה צנועה יותר להוראה – עולה בקנה אחד, בקריאה הביקורתית, עם קריירה הבנויה במידה רבה על נרטיב תקשורתי מוקדם ולא על גוף של תוצאות מחקר שיבססו באופן עצמאי מעמד יוצא דופן בפיזיקה או במדעי המחשב.
שתי הקריאות נשענות על עובדות מתועדות ולא על השערות, ושתיהן מופיעות ברשומות הציבוריות. מה שניתן לומר ללא עוררין הוא שטלסי השלים אבני דרך אקדמיות אמיתיות בגיל צעיר באופן יוצא דופן וחווה לאחר מכן משבר מקצועי חמור; מה שנותר שנוי במחלוקת אמיתית הוא האם היכולת הבסיסית הייתה אי פעם יוצאת דופן כפי שהרמז "הגאון" מרמז, או שמא הייתה, כפי שטענו מבקריו, סיפור שהוגבר מעבר למה שהראיות תמכו בו.
מורשת
סיפורו של תאחגט אבאטאר טולסי שורד פחות כפסק דין סופי מאשר כוויכוח חי על האופן שבו חברות מחליטות מי נחשב לגאון – ועל מהירות שבה תווית זו, מרגע שניתנת לילד, יכולה להפוך לחוב שמבוגר צפוי להמשיך להחזיר. שני עשורים לאחר כנס חתני פרס נובל שפילג לראשונה את דעת הקהל עליו, אותו פיצול נותר בעינו: הערצה למסלול אקדמי יוצא דופן באמת, מול ספק לא פתור לגבי השאלה האם התוכן תאם אי פעם את הסיפור שנבנה סביבו.