שלוש דוגמניות שלבשו העתקים של שמלת פיט מונדריאן של איב סן לורן צעדו בוונציה במהלך הביאנלה של 1993 כחלק מתערוכה של סילבי פלורי (Sylvie Fleury). האמנית השוויצרית, שנולדה בז'נבה ב-24 ביוני 1961, משתמשת בפיסול, צילום ומיצבים כדי לבחון את תרבות הצריכה, צריכה מגדרית, והקשרים הפטישיסטיים בין מוצרים מסחריים להיסטוריה של האמנות.
התפתחות מוקדמת והשכלה
לאחר סיום לימודיה הראשוניים בשווייץ, נסעה פלורי לחו"ל כדי לעבוד כאו-פר. היא החלה להיות מעורבת בחוג סטודנטים באוניברסיטת ניו יורק (NYU) שיצרו סרטי אמנות קצרים, לפני שנרשמה לבית הספר לצילום Germain בשנת 1981. במהלך תקופה זו, היא צברה ניסיון מקצועי כשעבדה יום אחד בלבד כעוזרת לצלם האופנה ריצ'רד אבדון (Richard Avedon). בעקבות חוויות אלו, היא בילתה זמן בהודו, שם למדה ריקוד בהרטנאטיום (Bharatanatyam).
תחילת דרכה האמנותית בז'נבה
עם שובה לז'נבה, עבדה עבור הצלב האדום. בסופו של דבר היא אימצה את שם העט סילדה בראון (Silda Brown) כדי לאסוף פריטים המסומנים בצלב אדום. היא גם השתמשה במתקן תרגול כדי להפוך את דירתה למרפאת שיניים. בשנת 1990, הצטרפה למעגל המקצועי של אמן המיצג השוויצרי ג'ון ארמלדר (John Armleder). השניים עברו מאוחר יותר לווילה מאג'יקה (Villa Magica), בית עירוני עתיק הממוקם בפאתי ז'נבה.
אבני דרך בקריירה
פלורי הציגה לראשונה בגלריה ריבולטה (Rivolta) בלוזאן בשנת 1990 לצד אוליבייה מוסה (Olivier Moset) וג'ון ארמלדר. השתתפותה לאחר מכן בתערוכה של אריק טרונסי (Eric Troncy) בשנת 1991, No Man's Time בווילה ארסון (Villa Arson) בניס שבצרפת, סימנה את פריצתה לסצנה הבינלאומית. מאז היא הופיעה בפרסומים בולטים, כולל בכתב העת Parkett #58 לצד ג'ייסון רודס (Jason Rhoades) וג'יימס רוזנקוויסט (James Rosenquist), ועבודותיה נמצאות באוספי המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA), מרכז ZKM לאמנות ומדיה בקרלסרוהה, ומוזיאון המודרנה בזלצבורג.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מיזמים שיתופיים
בשנת 2004 הקימו פלורי, ג'ון ארמלדר וסטפן ארמלדר (Stéphane Armleder) את חברת התקליטים הווילה מאג'יקה רקורדס (Villa Magica Records) שבסיסה בז'נבה. הישות הוציאה לאור תקליטים ודיסקים שונים של אמנים, כולל פלורי, ג'ון ארמלדר, רוקנשאוב (Rockenschaub) וג'ון בי. רמבו (John B. Rambo), שהוא שם בדוי של סטפן ארמלדר. לאורך הקריירה שלה, מבקרים סיווגו את עבודתה כפוסט-אפרופריאיישניסטית, המתמקדת בצומת שבין רגשות סנטימנטליים לאיכויות האסתטיות של מוצרי צריכה. היא זכתה בפרס החברה לאמנויות של ז'נבה (Prix de la Société des arts de Genève) בשנת 2015.
עובדות מהירות
- תאריך לידה: 24 ביוני 1961, ז'נבה - אזרחות: שווייץ - עיסוקים: אמנית, פסלת, צלמת, אמנית טקסטיל, אמנית מיצג, אמנית וידאו - פרס מרכזי: פרס החברה לאמנויות של ז'נבה (2015) - חברת תקליטים: Villa Magica Records - שפה: צרפתית
שאלות שקוראים שואלים
### מהו המוקד של עבודתה האמנותית של סילבי פלורי?
עבודתה עוסקת בתרבות הצריכה, צריכה מגדרית, והקשר שבין היסטוריה של האמנות למוצרי צריכה פטישיסטיים.
### האם סילבי פלורי הקליטה מוזיקה אי פעם?
כן, באמצעות Villa Magica Records, חברת התקליטים שהייתה שותפה להקמתה בשנת 2004, אשר הוציאה לאור דיסקים ותקליטים המציגים את עבודתה.