סוהארטו: המאזן הארוך של הגנרל המחייך
בשנת 1966 עמד שיעור האינפלציה באינדונזיה על 660 אחוזים. עד שנת 1969 הוא ירד ל-19 אחוזים. הקריסה הזו בנתון בודד היא הדבר הקרוב ביותר לטיעון הגנה שיהיה אי פעם ל-31 שנות שלטונו של סוהארטו, ומעריציו נשענו עליה במשך חצי מאה. היא ניצבת לצד קבוצת מספרים אחרת מאותן שלוש שנים: בין 500,000 ליותר ממיליון אינדונזים שנהרגו בטיהור האנטי-קומוניסטי שהביא אותו לשלטון, אירוע שה-CIA תיאר מאוחר יותר כאחד ממקרי רצח ההמונים הנוראים ביותר של המאה העשרים. שני הנתונים שייכים לאותו אדם, וכל דין וחשבון הוגן חייב להחזיק בשניהם יחד.
ילדות בכפר
הוא נולד ב-8 ביוני 1921 בקמוסוק (Kemusuk), ליד יוגיאקרטה, למשפחה ג'אוונית מוסלמית בעלת אמצעים צנועים. הוריו התגרשו זמן קצר לאחר לידתו והוא גדל בעיקר אצל הורים מאמצים – חינוך פרובינציאלי חסר זוהר שהפריד אותו בחדות מהאליטה הלאומנית הקוסמופוליטית והמשכילה של סוקרנו (Sukarno) והאטה (Hatta) בהולנד. לא היה לו תואר אירופי, לא גלות בחוץ לארץ, ולא מוניטין כסופר או נואם. מה שהיה לו הוא הצבא.
החייל
הוא התגייס לצבא הודו המזרחית ההולנדית המלכותי ב-1940, עבר למיליציית פטה (PETA) בחסות יפנית ב-1943, והצטרף לצבא אינדונזיה החדש לאחר הכרזת העצמאות ב-1945. הוא בנה את המוניטין שלו במהפכה, כשהוא מוביל פעולות גרילה נגד ההולנדים ומשתתף בכיבוש מחדש של יוגיאקרטה ב-1949. הוא עלה לדרגת מפקד דיוויזיית דיפונגורו (Diponegoro) במרכז ג'אווה, וב-1962 היה אלוף שהוביל את מבצע מנדלה, המערכה שלחצה על הולנד לצאת מגינאה החדשה המערבית. הוא היה מוכשר, סבלני, וחשוב מכך – לא מרהיב. איש בג'קרטה לא ראה בו את האיש המיועד להנהגה.
אוקטובר 1965
בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 1965, גורמים בכוחות המזוינים חטפו והרגו שבעה גנרלים בכירים. סוהארטו, שפיקד על העתודה האסטרטגית, לא היה בין המטרות. בתוך שעות הוא גייס כוחות, הבטיח את ג'קרטה והכריז על עצמו כשולט בצבא. מה שבא בחודשים שלאחר מכן לא היה הפיכה במובן המקובל, אלא העברת סמכות איטית ומחושבת מידי נשיא מכהן. הצבא האשים את המפלגה הקומוניסטית ופתח בטיהור ברחבי ג'אווה, באלי וסומטרה. במרץ 1966 השיג סוהארטו את צו הסופרסמאר (Supersemar) שהעניק לו סמכויות חירום; הנסיבות שבהן חתם עליו סוקרנו נותרו שנויות במחלוקת. האספה הזמנית מינתה אותו לנשיא בפועל ב-12 במרץ 1967 ובחרה בו לכהונה מלאה במרץ 1968.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הסדר החדש
המשטר שהקים כינה את עצמו "הסדר החדש", וההיגיון שלו היה הפוך מזה של סוקרנו. היכן שסוקרנו הציע רטוריקה, פרויקטים יוקרתיים ואי-הזדהות, סוהארטו הציע צמיחה ושקט. הוא מסר את הכלכלה לקבוצת כלכלנים שהוכשרו במערב שכונתה "המאפיה של ברקלי", פתח את המדינה להשקעות זרות, והפנה את אינדונזיה חזרה למערב ולמלווים הבינלאומיים שסוקרנו העליב. צמיחת התמ"ג הריאלי עמדה בממוצע על כחמישה אחוזים בשנה. שיעור העוני ירד מכ-45 אחוזים ב-1970 לכ-11 אחוזים ב-1996. אינדונזיה, יבואנית אורז כרונית, הגיעה לעצמאות באורז עד 1984 – הישג שזיכה אותו בהערצה בינלאומית אמיתית בחוגי הפיתוח.
המנגנון הפוליטי היה מכוון באותה מידה. גולקאר (Golkar), הכלי האלקטורלי של המדינה, ניצח בכל מערכת בחירות. דוקטרינת הדוויפונגסי (dwifungsi) העניקה לכוחות המזוינים תפקיד קבוע במנהל האזרחי. חינוך אידיאולוגי לפאנצ'אסילה (Pancasila) הפך לחובה. העיתונות פעלה תחת רישוי. הפוליטיקה הסטודנטיאלית הוגבלה בצו ב-1978. והמדינה הרגה: קמפיין פטרוס (Petrus) של הוצאות להורג ללא משפט של פושעים לכאורה בין 1983 ל-1985; טבח טאנג'ונג פריוק (Tanjung Priok) ב-1984, שבו נהרגו עד מאה מפגינים מוסלמים; רדיפה מתמשכת של אינדונזים ממוצא סיני באמצעות התבוללות כפויה; והחשוב מכל, הפלישה למזרח טימור ב-1975 והכיבוש בן עשרים ושלוש השנים שלה, עם הערכות מוות הנעות בין מינימום של כ-90,800 למקסימום של כ-213,600.
העסק המשפחתי
שחיתות תחת "הסדר החדש" לא הייתה מקרית; היא הייתה החוקה. ילדיו של סוהארטו קיבלו מונופולים על כבישי אגרה, מכוניות ומסחר בסחורות. עד 1997 דירג פורבס את סוהארטו כאדם הרביעי בעושרו בעולם עם נכסים בשווי של כ-16 מיליארד דולר, לעומת משכורת נשיאותית סמלית. ארגון השקיפות הבינלאומית העריך מאוחר יותר שהמשפחה מעלה בין 15 מיליארד ל-35 מיליארד דולר; מגזין טיים העריך את העושר המשפחתי המצטבר במשך שלושה עשורים ב-73.24 מיליארד דולר. הנתונים משתנים כי הנהלת החשבונות עוצבה כך שתהיה כזו.
קריסה
המשבר הפיננסי באסיה ב-1997 מצא את אינדונזיה חסרת הגנה מבנית. הרופיה קרסה, התמ"ג התכווץ ב-13.7 אחוזים, והעסקה שעמדה בלב "הסדר החדש" – שגשוג תמורת שתיקה – התבטלה. מהומות שטפו את ג'קרטה במאי 1998. ב-21 במאי 1998, לאחר שלושים ואחת שנים, התפטר סוהארטו. הוא מת בג'קרטה ב-27 בינואר 2008, בגיל 86, וזכה להלוויה צבאית ממלכתית; תיקי השחיתות נגדו מעולם לא נפתרו בבית המשפט.
מדוע סוהארטו מכונה גאון
את המילה, כשהיא מיושמת כאן, יש לצמצם כמעט עד לאפס לפני שניתן להשתמש בה בכלל. מה שהיה לסוהארטו הוא סבלנות פוליטית טקטית בדרגה גבוהה ביותר: היכולת לקרוא סיטואציה כאוטית, להמתין, ולתפוס את השלטון מבלי להיראות כמי שמשתלט עליו. בין אוקטובר 1965 למרץ 1967 הוא הדיח נשיא לכל החיים שהיה האב המייסד של האומה, ועשה זאת בצעדים משפטיים הדרגתיים, בלי להכריז ולו פעם אחת על הפיכה. זו מיומנות נדירה וקרה. הכישרון האמיתי השני שלו היה האצלת סמכויות – ההכרה, יוצאת דופן אצל גנרל, שהוא אינו מבין בכלכלה וצריך למסור אותה לאנשים שמבינים. תוכנית הייצוב של "המאפיה של ברקלי", המהפכה הירוקה באורז ושלושה עשורים של צמיחה מצטברת הם התוצאה, והם הרימו עשרות מיליוני אינדונזים מעוני.
אבל זה אינו אינטלקט, ואסור להלביש אותו ככזה. זהו כישרון לכוח, והוא הופעל על בסיס של רצח המונים. הוא נכנס לתפקידו מעל גופותיהם של לפחות חצי מיליון בני אדם; ההרג בשנים 1965–1966 הוא התנאי המוקדם לכל מה שבא בעקבותיו, לא הקדמה מצערת לו. צמיחה נרכשה באמצעות צנזורה, מדינה מיליטריסטית וכיבוש של מזרח טימור שהרג בהיקף שעדיין נספר. ופסק הדין הסופי על הכלכלה הוא שהמשפחה בזזה אותה – מיליארדים שנלקחו בזמן שהמודל שזוקפים לזכותו לא הצליח לשרוד משבר מטבע יחיד. שליט שעוזב את תפקידו כאחד האנשים העשירים ביותר בעולם, במדינה שהרגע התכווצה בכמעט 14 אחוזים, לא היה מנהל טוב. הוא היה מנהל מוצלח.
מה נותר
הוויכוח של אינדונזיה על סוהארטו לא הסתיים. כמה אינדונזים זוכרים אורז זול, מחירים יציבים וכבישים שנבנו, ואומרים זאת בפומבי. אחרים זוכרים את 1965, את טאנג'ונג פריוק, את מזרח טימור ואת המונופולים המשפחתיים. הוא היה חבר מייסד של ASEAN ב-1967 ודמות קבועה באסיה של המלחמה הקרה. הוא היה גם, על פי שיפוטם הפשוט של רוב ההיסטוריונים מחוץ לאינדונזיה, דיקטטור צבאי. שני המשפטים נכונים, והמדינה בילתה כל שנה מאז 1998 בהחלטה את איזה מהם היא רוצה ללמד.