שלמה מינץ: הילד בן האחת עשרה שאייזק שטרן העלה לבמה
כאשר שלמה מינץ עלה לנגן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בגיל אחת עשרה, ההזמנה הגיעה מאייזק שטרן בעצמו – הכנן אשר, יותר מכל דמות אחרת במאה העשרים, ראה בכך את שליחותו למצוא ולטפח כישרונות צעירים בישראל. מינץ לא אכזב. הילד הפך לאחד הכננים המוערכים ביותר בדורו, מוזיקאי שהקלטותיו ליצירות מאת באך ופגניני נחשבות עד היום לנקודת ייחוס, ושקריירה שלו התרחבה במהלך העשורים לניצוח, נגינה בוויולה והכשרת הדורות הבאים של נגנים.
עילוי בתל אביב
שלמה מינץ נולד ב-30 בנובמבר 1957 במוסקבה, ועלה עם משפחתו לישראל בהיותו תינוק. הוא גדל בתל אביב ולמד אצל המורה המפורסמת אילונה פהיר, שתלמידיה כללו מספר יוצא דופן של נגני המיתר הטובים ביותר במדינה. התקדמותו הייתה מהירה כל כך עד שבראשית נעוריו הוא כבר הופיע עם התזמורת המובילה של המדינה – הפילהרמונית הישראלית – תחת שרביטו של זובין מהטה, שיהפוך لعמית לכל החיים.
כמו דור עילויֵי המיתר הישראלי שסביבו, מינץ נישא קדימה על ידי רשת החסות שבנו שטרן והקרן אמריקה-ישראל. הוא נסע לניו יורק ללמוד בבית הספר ג'וליארד אצל המורה האגדית דורותי דליי, ושיכלל את הטכניקה שתאפשר לו להתמודד עם הרפרטואר התובעני ביותר במוזיקה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →קרנגי, באך ופגניני
מינץ ערך את הופעת הבכורה שלו באולם קרנגי הול בהיותו נער, וביסס במהре קריירה בינלאומית. הוא נודע מעל לכל הודות לשתי סדרות יצירות המבחנות את גבולות היכולת של הכנן: הסונטות והפארטיטות לסולו מאת יוהאן סבסטיאן באך, הדורשות שליטה מוחלטת ותבונה מבנית, והקפריצ'ים מאת ניקולו פגניני, הדורשים ויריטואוזיות מוחלטת. הקלטותיו לשתי הסדרות, שבוצעו בשיא יכולתו, נותרות אמת מידה שעל פיה נמדדים נגנים צעירים עד עצם היום הזה.
צלילו – רחב, חם ומלא שירה – הציב אותו באופן איתן בשושלת הכננים הדגולים ממוצא ישראלי ורוסי-יהודי, והוא הופיע כסולן עם כמעט כל תזמורת מרכזית בעולם לאורך קריירה שנפרשה על פני יותר מחצי מאה.
יותר מסולן
מינץ סירב להצטמצם לנגינה בכינור בלבד. הוא אימץ את הוויולה ברצינות, הקליט והופיע עליה ברמה הגבוהה ביותר, ובנה קריירה מקבילה כמנצח. בשנותיו המאוחרות הוא הפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בעולם התחרויות וההוראה, כשהוא משמש כמנהל אמנותי ויושב ראש חבר שופטים בתחרויות כינור בינלאומיות מרכזיות ומדריך דור חדש של נגנים באמצעות כתות אמן ברחבי העולם.
מדוע זה חשוב
מינץ שייך לקבוצה החריגה של עילויֵי מיתר ישראליים – לצד פרלמן, צוקרמן ושחם – שאותה הפיקה מדינה זעירה וצעירה בתוך פרק זמן של עשורים אחדים, תופעה בעלת מקבילות מעטות בהיסטוריה המוזיקלית. חשיבותו טמונה בכך שהוא מייצג את המודל במלואו: התגלה כילד, קודם על ידי שטרן, התחנך אצל המורים הגדולים, וחזר לעולם לא כברק חולף של ראשית דרכו אלא כאמן רציני ועמיד.
הוא חשוב גם משום שהחזיר חוב לחברה. באמצעות הקדשת עשרויותיו האחרונות להוראה ולתחרויות המגלות את הדור הבא, מינץ סייע להבטיח שהצינור שהפיק אותו לא ייסגור את שעריו מאחוריו. הילד בן האחת עשרה שאייזק שטרן העלה לבמה גדל כדי להקדיש את חייו להעלות מוזיקאים צעירים אחרים על במות משלהם.