שיווה איהודוראי (Shiva Ayyadurai): מילה אחת, ארבעה עשורים של ויכוח
בשנת 1982 רשם מתבגר שניו ג'רזי זכויות יוצרים אמריקאיות על קוד מקור ותיעוד של תוכנית FORTRAN שאותה כתב עבור בית ספר רפואי. התוכנית נקראה EMAIL. "אני אישית מרגיש ש-EMAIL מתוחכמת כמו כל מערכת דואר אלקטרוני בשוק כיום," נכתב בהגשה שלו. ארבעה עשורים לאחר מכן, משפט זה והמילה שהכיל עתידים להוליד תביעות משפטיות, הבהרה מטעם הסמית'סוניאן, התנצלויות בעיתונים ואחד מסכסוכי הקרדיט הוותיקים ביותר בעולם המחשוב.
מבومביי לליווינגסטון
איהודוראי נולד ב-2 בדצמבר 1963 בבומביי, כיום מומבאי, ובילה את ילדותו המוקדמת בכפר מוهاבור (Muhavur), ראג'אפאלאיאם (Rajapalayam), שבטמיל נאדו. משפחתו היגרה לארצות הברית כשהיה בן שבע, והתיישבה בליווינגסטון שבניו ג'רזי, שם למד בבית הספר התיכון ליווינגסטון לצד מושל לעתיד, כריס כריסטי.
הרקע האקדמי שלו משמעותי וכמעט שאינו שנוי במחלוקת. הוא מחזיק בתואר ראשון בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב מ-MIT, תואר שני בלימודים חזותיים ממעבדת המדיה של MIT, תואר שני בהנדסת מכונות ותואר דוקטור משנת 2007 בהנדסה ביולוגית עם התמחות בביולוגיה מערכתית ובמידול מסלולים תאיים מלאים, בהנחיית פורבס דיואי (Forbes Dewey). בשנת 2007 זכה גם במלגת פולברייט לשילוב רפואת סידה (Siddha), הרפואה המסורתית של דרום הודו, עם ביולוגיה מערכתית מודרנית.
EMAIL, 1978–1982
בעת שלמד בתיכון, התנדב איהודוראי באוניברסיטת הרפואה והרפואת שיניים של ניו ג'רזי, שבה עבדה אמו. לסלי מיכלסון (Leslie Michelson), לשעבר חוקר חלקיקים מהמעבדה הלאומית ברוקהייבן, ביקש ממנו לבנות מערכת הודעות אלקטרוניות עבור כמאתיים משתמשים. התוצאה הייתה EMAIL, ובשנת 1982 רשם עליה זכויות יוצרים.
איהודוראי מתאר את מה שבנה כ"ראשון מסוגו — תרגום אלקטרוני משולב במלואו, מונחה מסד נתונים, של מערכת דואר נייר בין-משרדית שמקורה במצב המשרדי הרגיל", המשלב "ממשק משתמש קל לשימוש, מעבד תמלילים, מסד נתונים רלציוני ופרוטוקול תקשורת-גומלין מודולרי". במאמר בנובמבר 2011 במגזין Time Techland שכותרתו "האיש שהמציא את הדוא"ל", הוא טען כי התוכנית שלו מייצגת את לידתו של הדוא"ל "כפי שאנו מכירים אותו כיום", באמצעות שילוב מוסכמות תזכירים מודפסים בצורה אלקטרונית. הוא איין את עבודתם המוקדמת של חוקרי ARPANET כ"הודעות טקסט" ולא כמערכת דואר בין-משרדית אלקטרונית.
המחלוקת
היסטוריונים וחלוצי מחשוב דוחים את טענת ההמצאה, וההתנגדות היא כרונולוגית. ריי טומלינסון (Ray Tomlinson) שלח את הודעת הטקסט הרשתית הראשונה בין מחשבים המחוברים ל-ARPANET בשנת 1971, כולל כותרות. דייוויד קרוקר (David Crocker), חלוץ דוא"ל ב-ARPANET, אמר ל"וושינגטון פוסט" כי "הדיווחים זקפו בטעות לזכות מחבר [EMAIL], בן 14 בסוף שנות ה-70, את תואר 'ממציא' הדוא"ל, זמן רב לאחר שהוא הפך לשירות מבוסס ב-ARPANET". מארק וובר (Marc Weber), אוצר במוזיאון היסטוריית המחשבים, אמר שעד ש1978 "כמעט כל התכונות שאנו מכירים כיום הופיעו במערכת זו או אחרת במהלך תריסר השנים הקודמות". ההיסטוריון תומאס הייג (Thomas Haigh) תיעד שעד 1980 "דואר אלקטרוני היה בשימוש ב-MIT במשך 15 שנים".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בפברואר 2012 הודיע המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית כי איהודוראי תרם חומרים הקשורים ל-EMAIL, וסיקור מוקדם פירש זאת כאישור רשמי. הסמית'סוניאן הבהיר כי "החלפת הודעות דרך מערכות מחשב, מה שרוב האנשים מכנים 'דוא"ל', קודמת לעבודתו של איהודוראי", והבדין בין התמקדות המערכת שלו ב"תקשורת בין מסופי מחשב מקושרים במצב משרדי רגיל" לבין המערכות המרושתות שהיסטוריונים חקרו בעיקר. ה"וושינגטון פוסט" חזר בו מסיקורו שלו, והודה כי "התייחס בטעות לו. א. שיווה איהודוראי כממציא ההודעות האלקטרוניות" וכי שדות ה-bcc, cc, אל ומאת התקיימו בעבר.
שתי העמדות נשענות, בסופו של דבר, על הגדרת מילה — ושופט פדרלי אמר זאת במפורש. כאשר איהודוראי תבע את מייסד Techdirt מייק מَسניק (Mike Masnick) בסכום של 15 מיליון דולר בינואר 2017, השפוט פ. דניס סיילור (F. Dennis Saylor) דחה את תביעות לשון הרע בספטמבר 2017 בטענה ש"מכיוון שלגדרה אין תשובה יחידה ונכונה מבחינה אובייקטיבית, הטענה אינה ניתנת להוכחה כאמת או כשקר". הצדדים הגיעו לפשרה במאי 2019, ומאמריו של Techdirt נשארו מקוונים לצד קישור להכחשה של איהודוראי. תביעה קודמת בסך 35 מיליון דולר נגד Gawker Media והסופר סם בידל (Sam Biddle) יושבה על ידי החברה הפושטת רגל בסך 750,000 דולר בנובמבר 2016. איהודוראי אמר ש"ההיסטוריה תשתקף שפשרה זו היא ניצחון לאמת"; בידל עמד מאחורי הדיווח שלו, וההיסטוריון של האינטרנט קייטי האפנר (Katie Hafner) כינה את התוצאה "גם ביזארית וגם מזעזעת".
אחרי EMAIL
בשנת 1994 הוא ייסד את Millennium Cybernetics, שתוכנת ניהול הדוא"ל שלה — תחילה Xiva ולאחר מכן EchoMail — מיינה דואר תאגידי נכנס עבור מענה אוטומטי או ניתוב. עד שנת 2001 כללו לקוחותיה את Kmart, אמריקן אקספרס ויותר משלושים סנאטורים אמריקאים. מינוי בשנת 2009 במועצת המחקר המדעי והתעשייתי של הודו הסתיים כאשר הוא הפיץ טיוטה בלתי מורשית שביקרה את ההנהלה; מנכ"ל המועצה אמר שההצעה בוטלה עקב דרישות פיצוי, בעוד המייסד והמנהל פושפא ברגאווה (Pushpa Bhargava) הגן עליו.
בשנת 2015 הוא פרסם מאמר בביולוגיה מערכתית החזה רמות פורמלדהיד גבוהות יותר ורמות גלוטתיון נמוכות יותר בפולי סויה מהונדסים גנטית. הרשות האורפאית לבטיחות מזון מצאה כי "מסקנות המחבר אינן נתמכות", תוך ציון מודל בלתי מאומת והיעדר מדידות בפועל; מדען הצמחים קווין פולטה (Kevin Folta) אמר כי "לא פורסמה מעולם ראיה" להבדל כזה.
פוליטיקה ותביעות ציבוריות
הוא התמודד לסנאט האמריקאי במסצ'וסטס בשנת 2018, וגרף 3.39% כמועמד עצמאי, בקמפיין שסומן על ידי שיוכים לימין הקיצוני. הוא הפסיד בפרייマריז הרפובליקניים ב-2020, ואז טען להשמדתם של למעלה ממיליון קולות; רויטרס וסוכנות הידיעות אסושיייטד פְּרِس כינו את הטענות שקריות, גורמים רשמיים במדינה האשימו אותו בהפצת מידע כוזב, וטוויטר השעתה אותו בפברואר 2021. הוא זוהה רבות כפעיל נגד חיסונים, וטענו שנגיף ה-COVID-19 פוּטנט על ידי מכון פירברייט (Pirbright Institute) — הפטנט נוגע לנגיף קורונה של עופות — דגל במינונים גבוהים של ויטמינים, וכינה את אנתוני פאוצ'י "שתול של המדינה העמוקה". מאז הגיש מועמדות לקמפיינים נוספים, כולל מירוץ לנשיאות ב-2024 שאליו לא היה זכאי מבחינה חוקתית, בהיותו לא אזרח מלידה.
מדוע שיווה מכונה גאון
המקרה הוא אמיתי דו-צדדי ויש להחזיק בו כך. מצד אחד: מתבגר, שעדיין למד בתיכון, בנה מערכת דואר אלקטרוני משולבת מתפקדת עבור מאה משתמשים ב-FORTRAN ותיעד אותה היטב מספיק כדי לרשום עליה זכויות יוצרים — הישג הנדסי אמיתי של בן ארבע-עשרה יוצא דופן, יהיה אשר יהיה הראשון שבהם או לא. מעל לכך יושבים ארבעה תארים מ-MIT, דוקטורט בהנדסה ביולוגית, מלגת פולברייט וחברה שתוכנתה שירתה תאגידים מרכזיים. היכולת האינטלקטואלית אינה החלק השנוי במחלוקת.
מה ששנוי במחלוקת הוא כל מה שנבנה מעליו. שום היסטוריון, מוסד או בית משפט לא איששו את טענת ההמצאה; הסמית'סוניאן וה"וושינגטון פוסט" חזרו בו במפורש מהרושם שעשו זאת. מאמר ה-GMO שלו נדחה על ידי הרגולטור הרלוונטי. טענות המגפה והבחירות שלו דורגו כשקריות על ידי בודקי עובדות. ושום רשות עצמאית ברשומה הציבורית אינה מתארת אותו כגאון; המסגור היה ברובו פרי יוזמתו שלו.
הקריאה הישרה היא שיכולותיו של איהודוראי אמיתיות וכי טענותיו לגבי חשיבותן הקדימו בעקביות את מה שאחרים מוכנים לאשר. פסיקתו של השפוט סיילור היא הסיכום ההוגן ביותר הקיים: בשאלה המרכזית, להגדרה "אין תשובה אחת ונכונה מבחינה אובייקטיבית".
מורשת
איהודוראי ייזכר פחות בשל תוכנית ויותר בשל שאלה על האופן שבו פועל קרדיט טכנולוגי — מי הבעלים של מילה, האם המצאת משהו באופן עצמאי נחשבת, ומה קורה כאשר חשבונו של אדם אחד מתנגש עם היסטוריה מוסדית. שאלה זו מעולם fuה לא הוסדרה באופן נקי. סביבה התקבצה קריירה שנייה של תביעות משפטיות, קמפיינים ותביעות רפואיות ובחירות שנויות במחלוקת שגורמי המומחיות הרלוונטיים דחו. שתי הרשומות שייכות לאותו אדם.