שנקר בלאסוברמניאן: הרעיון ששורטט בגינת פאב בקיימברידג'
ב-26 באוגוסט 1997 כתב כימאי בקיימברידג' שורה ביומנו באותו ערב: "הרעיון של סולקסה!" מוקדם יותר באותו יום הוא ועמית ישבו בגינת הבירה של פאב הפנטון ארמס (Panton Arms), ליד בניין הכימיה של האוניברסיטה, ושרטטו דרך לקרוא DNA. עשרים ותשע שנים מאוחר יותר, ב-1 באוקטובר 2026, קיבל סר שנקר בלאסוברמניאן את פרס וולף בכימיה על כך.
נולד במדראס, גדל באנגליה
שנקר בלאסוברמניאן נולד ב-30 בספטמבר 1966 במדראס, כיום צ'נאי, ועבר לממלכה המאוחדת עם הוריו ב-1967. הוא למד מדעי הטבע במכללת פיצוויליאם (Fitzwilliam College), קיימברידג', בין השנים 1985 ל-1988, ונשאר לדוקטורט בהנחיית כריס אבל, שם עבד על אנזים בשם כוריסמט סינתאז. לאחר מכן הגיעה מלגת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה סטייט עם סטיבן בנקוביץ'. ב-1994 חזר לקיימברידג' כדי להקים קבוצה משלו, ועלה ממרצה ב-1998 לקתדרת הרשל סמית' לכימיה רפואית ב-2008. הוא עמית של טריניטי קולג' ומוביל קבוצה בכיר במכון לחקר הסרטן של קיימברידג' בבריטניה.
הפאב, השרטוט, החברה
התוכנית שהוא ודייוויד קלנרמן שרטטו באותו אחר צהריים של אוגוסט הייתה להעתיק מולקולות DNA בודדות בעזרת פולימראז, תוך הוספת אבני בניין מסומנות פלואורסצנטית אחת בכל פעם, כאשר כל אחת נושאת חוסם זמני כך שניתן להוסיף רק אות אחת לכל מחזור. מצלמה הייתה מצלמת את הצבע לאחר כל שלב והרצף היה נקרא מאליו, אות אחר אות, על פני מיליוני שברים בבת אחת.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בנובמבר 1997 הם הציגו את הרעיון לחברת הון הסיכון אבינגוורת' (Abingworth). חברת סולקסה (Solexa) הוקמה ב-1998 וחיה בתוך מחלקת הכימיה עד 2001. ב-2004 היא רכשה את טכנולוגיית אשכולות ה-DNA של החברה השוויצרית מנטיה (Manteia), ואיתה פטנטים של פסקל מאייר. ב-2006 נשלח ה-Genome Analyzer, שקרא כמיליארד אותיות לכל הרצה. ב-2007 רכשה אילומינה (Illumina) את סולקסה תמורת כ-600 מיליון דולר; המקורות חלוקים לגבי הנתון המדויק. ריצוף גנום אנושי, שעלה יותר ממיליארד דולר בפרויקט הגנום האנושי, עולה כיום פחות מאלף דולר ולוקח פחות מיום.
במבט לאחור, הוא אמר שההשפעה חרגה הרבה מעבר לדמיונו ועדיין נמצאת בחיתוליה.
פרסים
הוא זכה במדליית קורדיי-מורגן ב-2002, הפך לעמית החברה המלכותית ב-2012, קיבל תואר אבירות ב-2017, קיבל את המדליה המלכותית ב-2018, את פרס הטכנולוגיה המילניום ב-2020, את פרס פריצת הדרך במדעי החיים ב-2022 ואת פרס גיירדנר ופרס נובו נורדיסק ב-2024. הוא הצטרף לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ב-2023 וקיבל את פרס חוראנה ב-2025 ואת פרס נסיכת אסטוריאס ב-2026.
מדוע שנקר בלאסוברמניאן מכונה גאון
הוא כימאי שמסתכל על מולקולה שהביסה אחרים, כמו ה-DNA הקשור בעל ארבעת הגדילים הנקרא G-quadruplex, ושואל מה היא עושה בתא. אבל הסיבה שהעולם מכיר את שמו פשוטה יותר. הוא וחבר הקדישו אחר צהריים אחד לשולחן פאב וצמצמו את קריאת קוד החיים למשהו כל כך זול ומהיר שהוא משמש כיום לאבחון ילדים עם מחלות נדירות. מעט רעיונות עוברים כל כך מהר ממפית לבית חולים.