שיין וורן (Shane Warne): הכדור שהחייה אמנות גוססת
כדור-לג נחשב למיומנות דועכת כאשר שיין וורן (Shane Warne) עלה אל משבצת החובט באולד טראפורד ב-1993 כדי לזרוק את הכדור הראשון שלו בסדרת האפרס (Ashes) נגד אנגליה. הכדור ריחף באוויר, הונח רחוק מחוץ לוויקט ה-leg של החובט מייק גאטינג (Mike Gatting), והסתובב חזרה בחדות מספקת כדי לפגוע בחלק העליון של ויקט ה-off – כדור בלתי סביר עד כדי כך שעד היום הוא מכונה, ללא עוררין רב, "כדור המאה". וורן בילה את ארבע עשרה השנים הבאות בהוכחה שזה לא היה מזל עיוור.
ילדות בפרברי מלבורן
שיין קית' וורן (Shane Keith Warne) נולד ב-13 בספטמבר 1969 באפר פרנטרי גולי (Upper Ferntree Gully), פרבר של מלבורן (Melbourne), לאם גרמנית-פולנית ואב אוסטרלי; הוא נולד עם הטרוכרומיה מלאה, עין אחת כחולה ועין אחת ירוקה. הוא למד בתיכון המפטון (Hampton High School) בטרם מלגת ספורט הובילה אותו דרך מנטון גראמר (Mentone Grammar), וכנער הוא פיצל את שאיפותיו בין קריקט לבין פוטבול כלל-אוסטרלי, ושיחק בקבוצת המילואים של מועדון ה-AFL סנט קילדה (St Kilda) טרם שוחרר ב-1988 ופנה באופן מלא לקריקט.
תקופת חניכות איטית ולא נוצצת
דבר בנסיקתו של וורן לא היה מיידי. הוא בילה תקופות במשחק קריקט מועדונים באנגליה – עונה עם מועדון הקריקט אימפריאל (Imperial Cricket Club) בבריסטול (Bristol), לאחר מכן באקרינגטון (Accrington) בליגת לנקשייר (Lancashire League), שם פקידים מקומיים סירבו להעסיקו מחדש מכיוון שתפוקת החבטה שלו אכזבה אותם. הוא הודח מהאקדמיה לקריקט של אוסטרליה פעם אחת עקב סכסוך ניהולי טרם נקרא בחזרה ב-1992, שם ספינר הטסט לשעבר טרי ז'נר (Terry Jenner) עיצב מחדש את הטכניקה והמשמעת שלו. הופעת הבכורה שלו בטסט בינואר 1992 נגד הודו הייתה קרובה לאסון: נתונים של וויקט 1 תמורת 150 ריצות גרמו להדחתו מהסגל. זה היה בסיס צנוע, שנרכש בעמל רב, למה שבא לאחר מכן.
כדור המאה ומה שבא בעקבותיו
פריצת הדרך של וורן הגיעה באמצע 1992 נגד סרי לנקה, כאשר לקח את שלושת הוויקטים האחרונים של אינינגס מבלי לתת אפילו ריצה אחת, מה שהניע את קפטן סרי לנקה ארג'ונה רנאטונגה (Arjuna Ranatunga) להעיר ש"בואו של בולר עם ממוצע טסט של יותר מ-300 חטף מאיתנו את הניצחון". מסירת הכדור לגאטינג בשנה שלאחר מכן הפכה את ההבטחה הזו לתופעה: וורן סיים את האפרס של 1993 עם 34 וויקטים בממוצע של 25.79, ואז קבע שיא ספין-באולינג של 72 וויקטים בטסט בשנה קלנדרית אחת. ההספד המאוחר של ויזדן (Wisden) זיכה אותו בקרדיט על כך ש"חימש ספין-פרק כף יד" ומוסיף "ברק וזוהר" למשמעת שרבים הניחו שהיא בדעיכה סופית, ברגע שבו באולינג מהיר שלט בדמיונו של ענף הספורט.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →סטטיסטיקה שהגדירה מחדש את התפקיד
עד שפרש, וורן לקח 708 וויקטים בטסט לאורך 145 משחקים – הכי הרבה בהיסטוריה בזמן פרישתו, שמאוחר יותר נעקפו רק על ידי מוטיה מורורית'רן (Muttiah Muralidaran) – עם ממוצע באולינג של 25.41, 37 הישגים של חמישה וויקטים במשחק, ו-125 תפיסות, יותר מכל בולר מומחה אחר. 195 הוויקטים שלו נגד אנגליה נותרו המספר הרב ביותר שבולר כלשהו לקח אי פעם נגד יריבה בודדת בהיסטוריה של האפרס. הוא היה הבולר הראשון שהגיע ל-700 וויקטים בטסט, ועשה זאת ב-MCG מול 89,155 איש שהעניקו לו תשואות עמידה, שני משחקי טסט לפני שקריירה שלו הסתיימה באותו מגרש בסידני שבו החלה חמש עשרה שנים קודם לכן. מעבר למספרים, ההספד של ויזדן הצביע על אינטליגנציית הקריקט שלו, וציין כי הוא קרא את הרגלי החובטים היריבים בדיוק יוצא דופן – לפי הדיווחים, זיהה פגיעות בשדה של הרשל גיבס (Herschelle Gibbs) מדרום אפריקה לפני חצי הגמר הגורלי בגביע העולם ב-1999 שאוסטרליה המשיכה לזכות בו.
תיאטרון, הקנטות, ולעולם לא ממש קפטן
הבאולינג של וורן בא עטוף בראוותנות – ערעורים מוגזמים, הקנטות כלפי חובטים, הקנטות כלפי שופטים, ופסיכולוגיה תחרותית שהוא תיאר בבחינות כנות: "חלק מאמנות הבאולינג בספין הוא לגרום לחובט לחשוב שמשהו מיוחד קורה אפילו כשזה לא קורה". אותה הפכפככות ככל הנראה עלתה לו בקפטנים האוסטרלית שהוא רצה בגלוי; שערולת הודעות טקסט פרובוקטיביות לאחות גרמה לדירקטוריון לשלול ממנו את תפקיד סגן הקפטן ב-2000, ובדיקה חיובית ב-2003 לחומר משתן אסור – שעליו האשים כדור נוזלים שניתן לו על ידי אמו – הביאה להשעיה בת שנה שסיימה למעשה כל סיכוי שנותר להנהגת ארצו, תפקיד שעבר במקום זאת לריקי פונטינג (Ricky Ponting). הוא גם חשף קבלת כסף מסוכם הימורים עבור מידע על מגרש ומזג אוויר ב-1994, ונפגש בנפרד, יחד עם שני חברי סקוד, כדי להטות משחק על ידי קפטן פקיסטן – הצעה שהאוסטרלים סירבו לה.
מערכה שנייה ארוכה לאחר הפרישה
לאחר פרישתו בינואר 2007, וורן עבר בצורה חלקה לפרשנות עבור ערוץ 9 (Nine Network), סקיי ספורטס (Sky Sports), ופוקס קריקט (Fox Cricket), ושימש כקפטן של ראג'סטאן רויאלס (Rajasthan Royals) לניצחון בעונת הבכורה של ליגת הפרימየር ההודית ב-2008, והמשיך כקפטן הזיכיון במשך חמש שנים. הוא נשאר דמות קבועה בקריקט הטלוויזיוני ברחבי העולם עד למותו, לצד גיחות לגולף (חבטה אחת באוגוסטה נאסיונל ב-2018) ופילנתרופיה דרך קרן שיין וורן (Shane Warne Foundation), שהוקמה ב-2004 עבור ילדים חולים קשה טרם נסגרה ב-2017.
מדוע שיין מכונה גאון
כותבי ספורט השתמשו במילה "גאון" עבור וורן באופן ספציפי ושוב ושוב – קפטן אנגליה לשעבר נאסר חוסיין (Nasser Hussain) כינה אותו "גאון" בהספדים לאחר מותו – והתווית נסמכת על אנומליה טכנית אמיתית: ספין-באולינג הוא בין המיומנויות הקשות והפחות אמינות בקריקט, ודורש פעולת פרק כף יד מדויקת מספיק כדי לסובב את הכדור בחדות תוך כדי הפלתו למטרה, ווורן עשה זאת בעקביות שהענף מעולם לא ראה באותו נפח. זהו גאון של מלאכה פיזית וקריאה טקטית ולא של אינטלקט מופשט – שילוב של שליטה ביומכניקה, משוכללת לאורך השנים הלא-נוצצות בקריקט מועדונים שרוב האוהדים מעולם לא ראו, וזיכרון יוצא דופן לחולשות אישיות של חובטים יריבים. המורכבות הכנה היא שהקריירה של וורן נושאת כוכביות אמיתיות: השעיית סמים, שערוריית תשלום לסוכם הימורים, ופנייה להטיית משחק שהוא דחה אך צפה ועלתה ממנה מחלוקת בכל זאת, שמהם היסטוריונים אינם מתייחסים כמפחיתים את מיומנותו אך שכן מסבכים כל נרגיטיב גיבורים פשוט. מה שאינו שנוי במחלוקת הוא היקף הישגו הטכני: החייאה, כמעט באופן עצמאי, של צורה של באולינג שהענף כמעט ויתר עליה.
מורשת
וורן מת מהתקף לב ב-4 במרץ 2002 בגיל חמישים ושתיים, בזמן חופשה בתאילנד. האזכרה הממלכתית שלו במגרש הקריקט של מלבורן משכה כ-55,000 איש ושודרה ליותר מ-1.5 מיליון אוסטרלים, ולאחר מכן יציע גרייט סאות'רן (Great Southern Stand) של המגרש שונה שמו ליציע שיין וורן (Shane Warne Stand). הוא מונה לאחר מותו כקצין במסדר אוסטרליה והוכנס כאגדת היכל התהילה של הספורט האוסטרלי – הכרה בבולר שויזדן כבר כינה, בשנת 2000, לאחד מחמשת שחקני הקריקט של המאה, הבולר המומחה היחיד ברשימה.