שרה רמירז: הקול שגנב את הגביע
ב-17 במרץ 2005, בתיאטרון סם ס. שוברט (Sam S. Shubert Theatre), עלה מחזמר שהורכב משאריות הסרט "מונטי פייתון והגביע הקדוש" (Monty Python and the Holy Grail), בכיכובם של טים קארי כמלך ארתור, דיוויד הייד פירס כסר רובין והאנק עזריה כסר לנסלוט. ההצגה נגנבה על ידי מי שגילמה גוף מים. בתפקיד גבירת האגם, שרה רמירז (Sara Ramírez) שרה קטע במערכה השנייה בשם "קינת הדיווה" (The Diva's Lament), שבו הדמות מתלוננת ישירות בפני הקהל על כך שתפקידה הצטמצם וקריירת המשחק שלה נעצרה. בן ברנטלי מה"ניו יורק טיימס" כינה את רמירז "זוללת תפאורה ערבה לחיך"; אנטרטיינמנט ויקלי כינה אותם "גונבי ההצגה". שלושה חודשים לאחר מכן רמירז זכו בפרס טוני, וההפקה שכתבה את המילים כדי שהגבירה תוכל להתלונן שפרסי הטוני שלה לא ירחיקו אותה ממרכז בטי פורד.
ממזאטלן לטיירהסנטה
שרה אלנה רמירז ורגאס נולדה ב-31 באוגוסט 1975 במזאטלן, סינלואה, על חוף האוקיינוס השקט של מקסיקו. כשהיו בני שמונה, הוריהם התגרשו ואמם לקחה אותם לארצות הברית, שם התיישבו בטיירהסנטה, רובע בסן דייגו. האם הייתה זו שזיהתה את הקול ורשמה את ילדה לבית הספר לאמנויות הבמה והיצירה של סן דייגו, שם אודישן חשף כלי נגינה שיזכה בסופו של דבר לאמון בביצוע קטע מפתח בברודוויי ומאוחר יותר בפרק מוזיקלי שלם בסדרת דרמה ברשת טלוויזיה. רמירז הופיעו במהלך התיכון במחזות "אל תוך היער" (Into the Woods), "הלו, דולי!" (Hello, Dolly!) ו"אנני" (Annie), וגדלו כשהם דוברים ספרדית ואנגלית באופן שוטף.
ג'וליארד וההתמחות הארוכה
רמירז המשיכו לבית הספר ג'וליארד (Juilliard School) וסיימו עם תואר ראשון באמנויות יפות, תוך שהם מתאמנים במשחק ובקול ולא מתמחים באחד מהם בלבד. ההכשרה הכפולה הזו היא המפתח לכל מה שבא לאחר מכן: מבצעים שיכלו לשאת סצנה קומית ואז, ללא שינוי הילוך נראה לעין, לשיר.
תקופת ההתמחות לא הייתה קצרה. בעודם לומדים בג'וליארד, במאי ליהוק בחר ברמירז למחזמר של פול סיימון משנת 1998 בברודוויי, "הקייפמן" (The Capeman), בתפקיד וזינאק. המופע זכה לביקורות קטלניות, אך הוא העלה את רמירז על במת ברודוויי עוד לפני סיום הלימודים. באותה שנה הגיע הופעת הבכורה על המסך ב"יש לך הודעה" (You've Got Mail), כמה שניות בתור רוז, קופאית בזאבר'ס המחויבת באופן מיליטנטי לתור המזומן בלבד. לאחר מכן הגיעו שנים של עבודת משחק מאומצת: "The Gershwins' Fascinating Rhythm", "A Class Act", "נערות החלומות" (Dreamgirls) ו"מונולוגים מהוואגינה" (The Vagina Monologues) לצד טובה פלדשו וסוזן ברטיש, עם הופעות אורח ב"NYPD Blue", "חוק וסדר: מדור מיוחד" (Law & Order: SVU), "משמרת שלישית" (Third Watch) ו"ספין סיטי" (Spin City) שמילאו את הפערים. היה גם קרדיט מוזר יותר: ב-1999 רמירז דיבבו את לאמי, הגיטריסטית החרדתית במרכז משחק הקצב של פלייסטיישן "Um Jammer Lammy".
ספאמלוט
המחזמר "ספאמלוט" (Spamalot) של אריק איידל וג'ון דו פרז, בבימויו של מייק ניקולס ובכוריאוגרפיה של קייסי ניקולאו, רץ ב-1,575 הופעות וירד בינואר 2009. הוא אסף ארבע-עשרה מועמדויות לפרס טוני וזכה בשלושה, כולל המחזמר הטוב ביותר. רמירז זכו בפרס השחקנית הטובה ביותר במחזמר, בתוספת פרס ליגת הדרמה על ביצוע מכובד ופרס מעגל המבקרים החיצוניים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →התפקיד דרש שילוב נדיר: גבירת האגם היא פרודיה על דיווה, כך שהבדיחה עובדת רק אם השירה אכן מפוארת באופן לא אירוני. מבקר אחד ניסח זאת בדיוק רב – העוצמה הייתה "רצינית לחלוטין ומגוחכת לחלוטין ומדויקת מוזיקלית לחלוטין". מבצע שקורץ היה הורס את הקטע. רמירז שיחקו את זה ברצינות ונתנו לחומר לעשות את הצחוק. נאום הזכייה בטוני הודה ל"אלוהים הטוב, קלריטין וכל הרופאים שלי".
קאלי טורס
מנהלי ABC שראו את "ספאמלוט" הציעו לרמירז תפקיד בכל תוכנית ברשת. רמירז בחרו ב"האנטומיה של גריי" כי הם כבר צפו בה. שונדה ריימס בנתה דמות סביב המבצעת שפגשה, וד"ר קאלי טורס הגיעה בעונה השנייה כמושא אהבה לג'ורג' אומאלי, כשהיא מקבלת מעמד של כוכבת בעונה השלישית.
רמירז נשארו אחת-עשרה עונות ו-239 פרקים, מה שהפך את קאלי טורס לאחת הדמויות הלהט"ביות הוותיקות ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית. הביסקסואליות לא הייתה בתכנון המקורי; רמירז התנדבו לכך, והרשת שמרה על זה, מה שהפיק את אחד מתפקידי הלהט"ב הקבועים הראשונים בפריים-טיים. השירה חזרה גם היא: ביצוע א-קפלה ל"לילה שקט" בפרק השישי של העונה השישית "Holidaze", ושירה מובילה לאורך הפרק המוזיקלי של 2011 "Song Beneath the Song", שהמבקר מרקוס ג'יימס דיקסון כינה "גונב ההצגה" ו"קורע לב". רמירז חלקו זכייה באנסמבל בפרס גילדת שחקני המסך ב-2007 וקיבלו מועמדויות בטקסי ה-ALMA ופרסי NAACP Image.
העזיבה הגיעה במאי 2016. ריימס השיבה על כך: "ד"ר קאלי טורס נכנסה לחיינו כשהיא רוקדת בתחתונים שלה לפני כמעט עשור... הביצוע של שרה רמירז נתן לי השראה כמו גם למיליוני מעריצים."
מוזיקה, והתפקידים שאחרי
מיני-אלבום בעל שם עצמי הופיע במרץ 2011 דרך Atrevida Records, עם ארבעה שירים כולל גרסת כיסוי ל-"The Story" של ברנדי קרלייל, כששניים מהם נכתבו במשותף על ידי רמירז עם המפיק רוב ג'יילס. הוא הגיע למקום ה-37 במצעד ה-Billboard 200 ולמקום ה-9 במצעד האלבומים העצמאיים. רמירז גם דיבבו את המלכה מירנדה לאורך שש שנים בסדרה "הנסיכה סופיה" (Sofia the First) של דיסני ג'וניור.
הטלוויזיה שאחרי "האנטומיה של גריי" פנתה לכיוון פוליטי מובהק. מ-2017 עד 2019 רמירז גילמו את קאט סנדובל, יועצת מדיניות א-בינארית וביסקסואלית של מזכירת המדינה בגילומה של טאה ליאוני, בסדרה "מזכירת המדינה" (Madam Secretary) של CBS. לאחר מכן, ב-2021, הגיע צ'ה דיאז – הפודקאסטרית הא-בינארית של החידוש ל"סקס והעיר הגדולה" בשם "פשוט ככה..." (And Just Like That...) – דמות שנדחתה באופן כה מקיף עד שקווין פאלון מה-"Daily Beast" כינה אותם "הדמות הגרועה ביותר בטלוויזיה". זהו ההיפוך החד ביותר בקריירה של רמירז, וראוי לומר זאת בבירור: הכתיבה עוררה את הזעם, אך המבצע/ת עטו אותו.
למה שרה מכונה גאון
המילה, המיושמת על רמירז, היא מילה של מלאכת יד ולא מילה אינטלקטואלית, וכך יש לומר אותה. פרס הטוני, פרס ליגת הדרמה ופרס מעגל המבקרים החיצוניים הם שיפוטים מוסדיים לגבי ביצוע, לא לגבי אינטלקט. מה שהביצוע הזה מורכב ממנו קל באופן יוצא דופן לציין. הכלי של רמירז הוא קול גדול, מאומן בקונסרבטוריון, המסוגל לביצוע בלדות ולשירה קומית עוצמתית כאחד, והמיומנות הייחודית היא הסירוב לאותת. ב"ספאמלוט" הקומדיה של גבירת האגם תלויה לחלוטין בכך שהזמרת מתייחסת לדמות אבסורדית ברצינות טכנית מוחלטת; התיאור "זוללת תפאורה ערבה לחיך" של ברנטלי והתיאור של המבקר "רציני לחלוטין ומגוחך לחלוטין ומדויק מוזיקלית לחלוטין" מתארים את אותו תעלול – החזקת שני רגיסטרים בו-זמנית מבלי לתת לאף אחד מהם לקרוס. במאים מקבלים מזה משהו ספציפי: מייק ניקולס קיבל פרודיה שעדיין יכלה לעצור מופע, שונדה ריימס קיבלה מבצעת שהיא יכולה למסור לה גם רומנטיקה בבית חולים וגם פרק מוזיקלי שלם.
טיעון הנגד אמיתי. רמירז מעולם לא כתבו, ביימו או בנו גוף עבודה מובנה; הריצה ב"האנטומיה של גריי" נשענה על דמות שריימס בנתה, וההחלטה היצירתית המשמעותית ביותר שיוחסה לרמירז – הפיכת קאלי טורס לביסקסואלית – הייתה הסברה בתוך תוכנית של מישהו אחר ולא המצאה. הקריירה המוזיקלית הייתה צנועה. ו-"פשוט ככה..." הוכיחה שאותו מבצע, כשניתן לו חומר חלש, אינו יכול להציל אותו. גאונות היא המסגרת הלא נכונה. טכניקה מרשימה ומגוונת בצורה יוצאת דופן בשירות הכתיבה של אנשים אחרים היא המסגרת הנכונה.
מורשת
רמירז יצאו מהארון כקווירים וביסקסואלים באוקטובר 2016 בפסגת ה-40 To None של קרן True Colors, והכריזו על זהות א-בינארית באינסטגרם באוגוסט 2020, ומאוחר יותר אימצו כינויי גוף של הם/אתם (they/them). הם יושבים בחבר המנהלים של True Colors United ושל ה-Task Force וקיבלו את פרס Ally for Equality של קרן הקמפיין לזכויות אדם ב-2015. מורשת המשחק ומורשת האקטיביזם מתכנסות לנקודה אחת. זמר/ת יליד/ת מקסיקו, בוגר/ת ג'וליארד, שכנע/ה דרמה של רשת טלוויזיה לתת למנתחת אורתופדית לטינית להיות ביסקסואלית בגלוי בפריים-טיים במשך עשור – ועשה/תה אותה טובה מספיק כדי שאחת-עשרה עונות של צופים יתחברו אליה.