בשנת 1971, ביסס רוז'ה קאיואה (Roger Caillois) את מעמדו בקרב האליטה האינטלקטואלית הצרפתית עם בחירתו לאקדמיה הצרפתית. הקריירה שלו השתרעה על פני עשורים ודיסציפלינות רבות, תוך שהוא מגשר על הפער בין סוציולוגיה לביקורת ספרות, ושומר על מחויבות ארוכת שנים לחקר הקודש, עולם המינרלים ומכניקת הפנאי האנושי.
הכשרה אקדמית וחוגים אינטלקטואליים
קאיואה נולד בריימס ב-1913, ועבר לפריז בגיל 16 כדי להשלים את השכלתו. הוא למד בתיכון לואי-לה-גראן (Lycée Louis-le-Grand) לפני שסיים את לימודיו כנורמליאן בבית הספר הנורמלי הגבוה (École Normale Supérieure) בשנת 1933. מחקריו הבאים בבית הספר הפרקטי ללימודים גבוהים (École pratique des hautes études) הפגישו אותו עם ז'ורז' דימזיל (Georges Dumézil) ואלכסנדר קוז'ב (Alexandre Kojève). בתקופה זו הוא נקשר לדמויות כמו אנדרה ברטון (André Breton), ז'אק לאקאן (Jacques Lacan) וז'ורז' באטאיי (Georges Bataille), שאיתו ייסד את הקולג' לסוציולוגיה כדי לבחון את החיים הקהילתיים והפולחן.
גלות בזמן מלחמה ודיפלומטיה תרבותית
בשנת 1939 נסע קאיואה לארגנטינה בהזמנת ויקטוריה אוקמפו (Victoria Ocampo). פרוץ מלחמת העולם השנייה האריך את שהותו שם, תקופה שבה פעל רבות נגד התפשטות הנאציזם. הוא תרם לכתבי העת 'סור' (Sur) ו'לֶה וולונטֶר' (Les Volontaires) ושימש כעורך של 'לטר פרנסז' (Lettres françaises). עם חזרתו לפריז ב-1945, יזם את סדרת הספרים 'לה קרואה די סיד' (La Croix du Sud) עבור המוציא לאור גסטון גלימאר (Gaston Gallimard), אשר הציגה לקוראים הצרפתים סופרים מאמריקה הלטינית, בהם חורחה לואיס בורחס (Jorge Luis Borges), פבלו נרודה (Pablo Neruda), מיגל אנחל אסטוריאס (Miguel Ángel Asturias) ואלחואו קרפנטייר (Alejo Carpentier).
עבודה מוסדית ומחקר אנליטי
קאיואה החל כהונה של 25 שנים באונסק"ו (UNESCO) בשנת 1948, מה שהעניק לו הזדמנות לנסוע ברחבי העולם תוך ביצוע מחקרים עצמאיים. בשנת 1952 ייסד את כתב העת הרבעוני הבין-תחומי 'דיוגנס' (Diogenes). לאורך הקריירה שלו חיבר יצירות רבות, בהן הספר 'האדם, המשחק והמשחקים' (Man, Play and Games) מ-1958, שסיווג את המשחק לארבעה סוגים מובחנים: אגון (תחרות), אלאה (מזל), מימיקרי (חיקוי) ואילינקס (סחרחורת).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות אחרונות ומורשת
בשנותיו האחרונות זכה קאיואה להכרה משמעותית על פועלו המחקרי. בשנת 1978, השנה שבה נפטר בלה קרמלן-ביסטרט (Le Kremlin-Bicêtre), הוענקו לו הפרס האירופי למסות על שם שארל וייון (Prix Européen de l'Essai Charles Veillon), הפרס הלאומי הגדול לספרות ופרס מרסל פרוסט על ספרו 'נהר אלפיאוס' (Le fleuve Alphée). הוא אף עוטר בתואר קצין בלגיון הכבוד. הוא קבור בבית הקברות מונפרנאס.
עובדות מהירות
- לידה: 1913, ריימס - פטירה: 1978, לה קרמלן-ביסטרט - השכלה: בית הספר הנורמלי הגבוה (École Normale Supérieure) - תפקידים אקדמיים מרכזיים: מושב 3 באקדמיה הצרפתית (1971-1978) - יצירה בולטת: האדם, המשחק והמשחקים - כתב עת שייסד: דיוגנס (1952) - שליטה בשפות: צרפתית וספרדית - מקום קבורה: בית הקברות מונפרנאס
שאלות נפוצות של קוראים
### באילו קטגוריות של משחקים זיהה רוז'ה קאיואה?
הוא זיהה ארבע קטגוריות: אגון (תחרות), אלאה (מזל), מימיקרי (חיקוי או משחק תפקידים) ואילינקס (סחרחורת).
### מה הייתה החשיבות של סדרת הספרים 'לה קרואה די סיד'?
זו הייתה סדרת ספרים שייסד קאיואה בהוצאת גלימאר כדי להציג סופרים עכשוויים מאמריקה הלטינית לקהל הצרפתי.