דוב הברונזה של ברלין, דמות העומדת על רגליה האחוריות עם זרועות מורמות, נותר עבודתה המוכרת ביותר של רנה סינטניס (Renée Sintenis). מעבר לעיצוב זה, המשמש כפרס הקולנוע המרכזי של פסטיבל הברלינאלה, היא פיתחה קריירה פורייה שיצרה פסלי חיות בפורמט קטן, עירום נשי ופסלוני ספורט לאורך המאה העשרים.
התפתחות מוקדמת והכשרה
רנה סינטניס, שנולדה בשנת 1888 בגלץ (Kłodzko), עברה עם משפחתה לברלין בשנת 1905. היא למדה פיסול דקורטיבי במוזיאון לאמנויות יישומיות בשנת 1907, תחת הנחייתם של וילהלם האוורקאמפ (Wilhelm Haverkamp) ולאו פון קניג (Leo von König). לאחר שעזבה את לימודיה בטרם עת, ביססה את הקריירה שלה בברלין ואימצה את השם רנה. היכרותה עם הפסל גאורג קולבה (Georg Kolbe) בשנת 1910, עבורו שימשה כמודל, התבררה כנקודת מפנה בדרכה האמנותית.
סגנון אמנותי והכרה
סינטניס דחתה במכוון את המונומנטליות לטובת פיסול בפורמט קטן. עבודתה כללה דיוקנאות עצמיים בטרה-קוטה, תחריטים וראשי דיוקן אקספרסיביים של דמויות כגון אנדרה ז'יד (André Gide) ויואכים רינגלנאץ (Joachim Ringelnatz). פסלי החיות שלה, שכללו חמורים, כלבים, סוסים ואיילים, זכו לפופולריות בזכות הניידות והנגישות שלהם. בשנת 1928, לימודי האתלטיקה שלה, ובמיוחד היצירה 'כדורגלן' (Footballeur), זיכו אותה במדליית ארד בתחרות האמנות של המשחקים האולימפיים.
קשרים מקצועיים ואתגרים
היא הייתה חברה ב'זצסיון הברלינאי' (Berlin Secession) ובאיגוד האמנים הגרמנים. הקריירה שלה שגשגה במסגרת חוג האמנות של פלכטהיים (Flechtheim) במהלך שנות ה-20, עם עבודות שהוצגו בגלריית טייט (Tate Gallery), במוזיאון לאמנות מודרנית (Museum of Modern Art) ובנשיונל-גלרי (Nationalgalerie) בברלין. בשנת 1931 מונתה לאקדמיה לאמנויות של ברלין. עם זאת, עליית הרייך השלישי הביאה עמה הגבלות משמעותיות, כולל הרחקתה מהאקדמיה ב-1934 בשל מוצאה היהודי והאיסור על יציקת ברונזה משנת 1941.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →נישואין וחיים מאוחרים
בשנת 1917 נישאה לצייר ואמן הגופנים אמיל רודולף וייס (Emil Rudolf Weiß), ששימש עבורה גם כמנטור וגם כשותף ליצירה. פרויקטם המשותף הבולט ביותר היה מהדורת '22 שירים' של סאפפו, שכללה את התחריטים שלה ואת עיצובי הגופנים שלו. לאחר מותו של וייס בשנת 1942, המשיכה סינטניס בעבודתה בברלין ובפרונאו (Frohnau). כיבודיה לאחר המלחמה כללו את העיטור 'פור לה מריט' (Pour le Mérite) למדעים ולאמנויות בשנת 1952 ואת צלב המפקד של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בשנת 1953. היא נפטרה בשנת 1965 ונקברה בבית הקברות ולדפרידהוף דאהלם (Waldfriedhof Dahlem).
עובדות מהירות
- נולדה: 1888, גלץ - נפטרה: 1965, ברלין - מדליה אולימפית: ארד (1928) - חברות בולטת: הזצסיון הברלינאי - בן זוג: אמיל רודולף וייס - אתר קבורה: ולדפרידהוף דאהלם - מדיום עיקרי: פיסול בפורמט קטן - הכרה: צלב המפקד של מסדר ההצטיינות (1953)
שאלות שקוראים שואלים
### במה התפרסמה רנה סינטניס בעיקר?
היא מוכרת בזכות פסלי החיות הקטנים שלה ופסל הדוב הברלינאי, המשמש כעיצוב לפרס 'דוב הזהב' לקולנוע.
### האם סינטניס קיבלה פרסים מרכזיים על עבודתה?
כן, היא זכתה במדליית ארד אולימפית בשנת 1928, בפרס האמנות של ברלין בשנת 1948, בעיטור 'פור לה מריט' בשנת 1952 ובצלב המפקד של מסדר ההצטיינות בשנת 1953.