פול ווקר: הפרצוף בעל כורחו של זיכיון בשווי מיליארדי דולרים

פול ווקר (Paul Walker) רצה ללמוד ביולוגיה ימית ולהעביר את חייו בקרבת כרישים; במקום זאת הוא בילה אותם בגילום שוטר סמוי שאהב מכוניות, בזיכיון שהכניס בסופו של דבר יותר משני מיליארד דולרים ברחבי העולם. הוא היה באמצע צילומי הסרט השביעי בסדרה כאשר פורשה (Porsche) דוהרת קיפחה את חייו בגיל ארבעים, והתעשייה שסיימה את הסרט סביב היעדרותו נאלצה להמציא טכניקות חדשות של אפקטים חזותיים רק כדי לאפשר לו להיפרד על המסך.

משפחה עובדת בגלנדייל

פול ויליאם ווקר הרביעי (Paul William Walker IV) נולד ב-12 בספטמבר 1973 בגלנדייל, קליפורניה, הבכור מבין חמישה ילדים במשפחה מורמונית ממעמד הפועלים. אביו, פול ויליאם ווקר השלישי, היה קבלן ביוב ואלוף איגרוף פעמיים בטורניר "כפפות הזהב" (Golden Gloves); סבו מצד אביו נהג במכוניות מרוץ של פורד בשנות ה-60. אמו, שריל קראבטרי, עבדה כדוגמנית אופנה והכניסה את בנה התינוק לעבודה מול המצלמה כמעט מיד – הוא הופיע בפרסומת לחיתולי פמפרס (Pampers) בגיל שנתיים. ווקר גדל בשכונת סאנלנד בלוס אנג'לס וסיים את לימודיו בבית הספר "וילג' כריסטיאן" (Village Christian School) בשנת 1991.

משחקן ילד לכוכב אופרת סבון

ווקר העביר את שנות ה-80 במעבר בין פרסומות ותפקידי אורח – בסדרות "צ'ארלס בראש" (Charles in Charge), "מי הבוס?" (Who's the Boss?), ו"מלאך נוגע בשמיים" (Highway to Heaven) – לפני שקיבל את תפקידי הקולנוע הראשונים שלו בסרטים דלי תקציב כמו "מפלצת בארון" (Monster in the Closet) ו-"תמי והטי-רקס" (Tammy and the T-Rex). מ-1993 עד 1996 היה לו תפקיד קבוע כברנדון קולינס באופרת הסבון היומית "צעירים חסרי מנוח" (The Young and the Restless). לאחר מכן הגיעו תפקידי משנה בשורה של סרטי נוער ואנסמבל מסוף שנות ה-90 – "Meet the Deedles", "אקדמיות" (Varsity Blues), "יש לה את זה" (She's All That), "פלזנטוויל" (Pleasantville), ו-"הגולגולות" (The Skulls) – שבנו לו מוניטין אמין, אם כי לא של כוכב ראשי, כשחקן משלים נאה ולא ככוכב קולנוע.

בריאן אוקונור

זה השתנה ב-2001, כאשר ווקר לוהק לצד וין דיזל (Vin Diesel) לתפקיד השוטר הסמוי בריאן אוקונור בסרט "מהיר ועצבני" (The Fast and the Furious), סרט שנבנה סביב מרוצי רחוב לא חוקיים בלוס אנג'לס. ההצלחה המסחרית הבלתי צפויה שלו השיקה זיכיון שיגדיר את שארית הקריירה של ווקר: הוא חזר עבור "2 מהיר 2 עצבני" (2 Fast 2 Furious, 2003), ויתר על הסרט השלישי, ואז חזר ל-"מהיר ועצבני 4" (Fast & Furious, 2009), "מהיר ועצבני 5" (Fast Five, 2011), ו-"מהיר ועצבני 6" (Fast & Furious 6, 2013), כאשר כל סרט היה גדול מקודמו ככל שהסדרה התפתחה מסרט מרוצי רחוב משני לזיכיון שוד ואקשן גלובלי שהכניס בסופו של דבר מעל 2 מיליארד דולר. מחוץ לזיכיון הוא לקח על עצמו עבודות מגוונות יותר – דרמת ההישרדות "שמונה מתחת לאפס" (Eight Below, 2006), שנפתח במקום הראשון בקופות; תפקיד משנה כהאנק הנסן בסרט של קלינט איסטווד "גיבורי הדגל" (Flags of Our Fathers, 2006); וסרט השוד "טייקרס" (Takers, 2010) – אך אף אחד מהם לא תאם את המשיכה המסחרית של בריאן אוקונור, ולדבריו הוא מעולם לא ציפה שזה יקרה.

מכוניות, כרישים וסיוע באסונות

מחוץ למסך, התשוקות של ווקר נעו באותו כיוון כמו תפקידו המפורסם ביותר: הוא התחרה בסדרת המרוצים "רדליין טיים אטאק" (Redline Time Attack) והיה שותף בבעלות על "אולוויז איבולבינג" (Always Evolving), חנות לרכבי ביצועים בוולנסיה, יחד עם חברו הקרוב ושותפו העסקי רוג'ר רודאס (Roger Rodas). הוא החזיק באוסף אישי של כ-30 מכוניות, שחלקו נמכר מאוחר יותר במכירה פומבית תמורת 2.33 מיליון דולר. התעניינות ארוכת שנים באוקיינוס – הביולוגיה הימית שלמד פעם במקום להמשיך בקריירת משחק – הובילה אותו למושב בחבר המנהלים של "קרן בילפיש" (The Billfish Foundation) ולסדרת הנשיונל ג'יאוגרפיק "משלחת העמלץ הלבן" (Expedition Great White, 2010), שבה בילה אחד-עשר ימים בתפיסה וסימון כרישים לבנים מול חופי מקסיקו כדי לעזור לחוקרים ללמוד על נדידתם.

לאחר רעידת האדמה בהאיטי ב-2010, ווקר היה ממקימי עמותת הסיוע באסונות "ריץ' אאוט וורלדווייד" (Reach Out Worldwide) יחד עם רודאס, ונסע באופן אישי לאזורים שנפגעו כדי לעזור בתיאום הסיוע. על פי דיווחים רבים בתעשייה, הוא היה אהוב בצורה יוצאת דופן בהוליווד – מוערך על ידי מנהלים, שותפים למשחק וצוותים לאורך קריירה שנבנתה יותר על אישיות נוחה ואהובה מאשר על הופעות דרמטיות קריטיות.

התאונה

ב-30 בנובמבר 2013, ווקר ורודאס עזבו אירוע צדקה של "ריץ' אאוט וורלדווייד" בסנטה קלריטה, קליפורניה. רודאס נהג במכונית הפורשה קאררה GT (Porsche Carrera GT) האדומה שלו משנת 2005 במהירות משוערת של 80 עד 90 מייל לשעה באזור המוגבל ל-45 מייל לשעה כאשר איבד שליטה; המכונית פגעה בעמוד תאורה ובעצים ועלתה באש באופן מיידי. רודאס נהרג במקום וווקר נהרג בתוך שניות; חוקרים לא מצאו מעורבות של סמים או אלכוהול וייחסו את התאונה למהירות מופרזת וצמיגים ישנים ולא לכשל מכני או מרוץ. ווקר היה בן ארבעים והשלים בערך מחצית מהסצנות שלו ל-"מהיר ועצבני 7" (Furious 7).

חברת "ווטה דיגיטל" (Weta Digital), בית האפקטים החזותיים שהקים פיטר ג'קסון, השקיעה חודשים בהשלמת הופעתו באמצעות כ-350 צילומי אפקטים – כ-90 מהם נבנו מצילומי ארכיון של ווקר שהוארו מחדש דיגיטלית לסצנות חדשות, וכ-260 השתמשו באחיו כלב וקודי ככפילי גוף עם פניו מורכבות מעליהם. סצנת הסיום של הסרט המוגמר שימשה בו-זמנית כפרידה מהדמות בריאן אוקונור וכפרידה מווקר עצמו.

מדוע פול מכונה גאון

מעט מאוד בתיעוד של ווקר מצביע על גאונות במובן הקונבנציונלי והאינטלקטואלי של המילה, ויהיה זה לא ישר לטעון אחרת: הוא לא כתב, ביים או עיצב מחדש את מלאכתו, ומבקרים ראו בו בדרך כלל שחקן ראשי מוכשר ואהוב ולא שחקן וירטואוז – ביקורות על עבודתו שלאחר הזיכיון מציינות שאף אחת מהן לא תאמה להצלחה המסחרית של "מהיר ועצבני", ושהוא מעולם לא הפך לכוכב מיינסטרים עבור קהלים מבוגרים יותר. מה שהיה לו, על פי עדותם של האנשים שעבדו איתו, היה נוכחות מסך כנה בצורה יוצאת דופן והגינות מחוץ למצלמה שתורגמו לנאמנות אמיתית מצד קהלים ועמיתים כאחד – העמידות של בריאן אוקונור כדמות אהובה חייבת לא פחות לכריזמה הקלה והלא מאולצת של ווקר מאשר לכל תסריט.

אם "גאונות" חלה על ווקר בכלל, היא קרובה יותר למובן הפופולרי והמשוחרר של המילה המשמשת למי שמצא את התפקיד המדויק עבור איכויותיו הטבעיות – פיזיות, כנות, והתלהבות אותנטית למכוניות שהקהל יכול היה להרגיש שאינה משחק – ואיכלס אותו בצורה כה מלאה לאורך שבעה סרטים עד שזיכיון שנבנה להיות בידור קיץ מתכלה הפך, בין השאר בזכות נוכחותו, למשהו שהקהל הרגיש כלפיו חיבה אמיתית. זהו טיעון שנבנה על כריזמה והתאמה, לא על מלאכה במובן הטכני, והערכה כנה היא שהכישרון הגדול ביותר של ווקר היה פשוט להיות אהוב.

מורשת

בתו של ווקר, מדו ריין ווקר, הקימה את "קרן פול ווקר" (Paul Walker Foundation) ביום שבו היה אמור להיות יום הולדתו ה-42 כדי להמשיך את עבודתו בשימור האוקיינוס, ואחיו קודי המשיך את מעורבותו ב-"ריץ' אאוט וורלדווייד". זיכיון "מהיר ועצבני" המשיך לכבד את בריאן אוקונור באמצעות מחוות והופעות ארכיון בסרטים מאוחרים יותר, וווקר קיבל מועמדות לאחר מותו לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד ב-2022 – הכרה, שהגיעה כמעט עשור לאחר מותו, לקריירה שצמחה מעבר לציפיות הצנועות איתן התחילה.