בין השנים 1960 עד 1995, שימש נורמן פודהורץ (Norman Podhoretz) כעורך הראשי של המגזין קומנטרי (Commentary), והתווה את מסלולו של המגזין לאורך עשורים של שינויים פוליטיים וחברתיים בארצות הברית. הוא נולד בבראונסוויל בשנת 1930, התבלט כדמות בולטת בעיתונות, ולימים הפך לקול מכונן בתנועה הנאו-שמרנית ולתורם משמעותי לשיח האינטלקטואלי האמריקאי.
השכלה והתפתחות מוקדמת
פודהורץ גדל בברוקלין ולמד בבית הספר התיכון לבנים (Boys High School) לפני שהחל את לימודיו באוניברסיטת קולומביה (Columbia University) במסגרת מלגת פוליצר. הוא סיים את לימודיו בשנת 1950 עם תואר בספרות אנגלית, בהדרכת ליונל טרילינג (Lionel Trilling). במקביל, השלים תואר בספרות עברית בבית המדרש לרבנים באמריקה (Jewish Theological Seminary of America). דרכו האקדמית נמשכה בקלייר קולג' (Clare College) שבאוניברסיטת קיימברידג', שם קיבל תואר ראשון נוסף בהצטיינות יתרה ותואר שני, לאחר שזכה במלגת קלט (Kellett Fellowship) ובמלגת פולברייט (Fulbright Scholarship).
תקופת כהונתו כעורך בקומנטרי
פודהורץ החל את תפקידו כמנהיג המגזין קומנטרי בשנת 1960, כשהחליף את אליוט א. כהן (Elliot E. Cohen). במהלך שלושים וחמש השנים שלאחר מכן, הוא עבר מהזדהות ראשונית עם מחשבה ליברלית לעמדה נאו-שמרנית מובהקת ככל שהתקדמו שנות ה-60. לאחר פרישתו בשנת 1995, המשיך לשמור על קשר עם המגזין כעורך כללי (editor-at-large). מאמרו מ-1963, 'בעיית הכושים שלי—ושלנו' ('My Negro Problem—And Ours'), נותר יצירה בולטת בכתביו, שבה הרהר על חוויותיו בברוקלין והציע חברה עיוורת צבעים.
קידום מדיניות וקריירה מאוחרת
במהלך הקריירה שלו, החזיק פודהורץ בתפקידים כיועץ לסוכנות המידע של ארצות הברית בין 1981 ל-1987 וכעמית בכיר במכון הדסון (Hudson Institute) בין 1995 ל-2003. הוא שמר על עניין פעיל במדיניות חוץ, ובפרט בנוגע למזרח התיכון. הוא היה תומך קולני בפעולה צבאית נגד עיראק עוד לפני הפלישה ב-2003, ומאוחר יותר תמך בתקיפות נגד מתקני גרעין איראניים, כשהוא ממסגר עימותים אלו כחלק ממאבק עולמי רחב יותר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרסים וחיים אישיים
ג'ורג' ו. בוש העניק לפודהורץ את מדליית החירות הנשיאותית בשנת 2004, כהוקרה על תרומתו כעורך וכעמית. הוא קיבל גם את פרס פרנסיס בוייר (Francis Boyer Award) ב-2002 ואת פרס שומר ציון (Guardian of Zion Award) ב-2007. פודהורץ היה נשוי לסופרת מידג' דקטר (Midge Decter) משנת 1956 ועד למותה בשנת 2022. הוא נפטר במנהטן ב-16 בדצמבר 2025, בגיל 95.
עובדות מהירות
- לידה: 1930, בראונסוויל - פטירה: 2025, מנהטן - השכלה: אוניברסיטת קולומביה, בית המדרש לרבנים באמריקה, קלייר קולג' - כהונה עריכתית: 1960-1995 (קומנטרי) - פרסים: מדליית החירות הנשיאותית (2004), פרס פרנסיס בוייר (2002) - שירות צבאי: צבא ארצות הברית (1953-1955) - בת זוג: מידג' דקטר (1956-2022)
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היה נושא ספרו של פודהורץ משנת 2009?
### מה הייתה השקפתו של פודהורץ על תוכנית הגרעין האיראנית?
הוא תמך בשימוש בכוח צבאי נגד איראן, בטענה שהפצצת מתקנים הייתה הכרחית כדי למנוע מהמדינה להשיג נשק גרעיני.