ניקולאס הארטסוקר

ניקולאס הארטסוקר היה מתמטיקאי ופיזיקאי הולנדי שהמציא את המיקרוסקופ הפשוט בעל בורג הכיוונון בסביבות 1694.

ביוגרפיה

הוא היה בנם של אנה ואן דר מיי וכריסטיאן הארטסוקר (1626–1683), כומר רמונסטנטי במוורדרכט שליד גאודה. אביו לקח את המשפחה לאלקמאר ב-1661 ולבסוף לרוטרדם ב-1669. ניקולאס החל להתפרנס כיצרן עדשות ברוטרדם, והודרך באופטיקה על ידי אנטוני ואן לוונהוק. בשנת 1674, הוא וסטודנט עמית, בסיוע ואן לוונהוק, היו הראשונים לצפות בזרע, מצב שיוביל מאוחר יותר לסכסוך עדיפות בין הארטסוקר ללוונהוק על גילוי הזרעונים.

בשנת 1677 פגש הארטסוקר את כריסטיאן הויגנס והדריך אותו בייצור עדשות. ביוני 1678 ליווה הארטסוקר את הויגנס בתפקיד עוזר בנסיעה לפריז, שם עשו רושם רב עם המיקרוסקופים שלהם. עם זאת, הויגנס לא הזכיר את הארטסוקר אפילו פעם אחת בפרסום מאוחר יותר בצרפת, מה שהוביל לנתק בין השניים.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

איור של הומונקולוס בזרע, שצויר על ידי הארטסוקר ב-1695. הארטסוקר חזר לרוטרדם, שם עדיין חיו הוריו ושם נשא לאישה את אליזבת וטקוקן באוקטובר 1680. עסקי ייצור המכשירים וסחר היין שלו נכשלו, ולאחר מות אביו באוגוסט 1683, הוא עבר עם משפחתו ב-1684 לפריז, שם ייצר מכשירים למצפה הכוכבים של פריז ולאקדמיה. הארטסוקר הגה גם פתרונות לכיוון טלסקופים אוויריים גדולים מאוד שפורסמו במקור על ידי הויגנס. הוא נשאר שם עד 1698.

נהוג לומר שבשנת 1694, בעת שצפה בזרע אנושי דרך מיקרוסקופ, הארטסוקר האמין שהוא רואה אנשים זעירים בתוך הזרע, אותם כינה הומונקולוס או אנימלקולות. עם זאת, הוא רק הניח את קיומם כחלק מתאוריית הזרע של ההפריה ומעולם לא טען שראה אותם. ה"חיבור על דיופטריקה" מ-1694, שבו מופיעה השערה זו, היה ספר שזכה לשבחים רבים, ואף התמודד עם כמה תפיסות מוטעות של התקופה. לדוגמה, הארטסוקר דוחה את העמדה העכשווית, למשל של רוברט הוק, שבעזרת טלסקופים שוברי אור ניתן יהיה בקרוב לראות יצורים בגודל אדם על הירח, אם אכן קיימים כאלה.

עקרונות הפיזיקה, 1696. בסוף המאה, הארטסוקר הפך למפורסם למדי. בשנת 1699 הוא נבחר לחבר באקדמיה הצרפתית למדעים וב-1704 לאקדמיה הפרוסית למדעים, בשני המקרים כאחד החברים הזרים הראשונים. הצאר פטר פגש אותו באמסטרדם והציע לו את הקתדרה למתמטיקה בסנט פטרסבורג. הארטסוקר לא קיבל את ההצעה, אך הצאר מימן עבורו מצפה כוכבים באמסטרדם. מאוחר יותר, ב-1704, קיבל הארטסוקר את הצעתו של יוהאן וילהלם, הנסיך הבוחר מהפאלטנאט, להיות "המתמטיקאי הראשון ופרופסור כבוד לפילוסופיה" באוניברסיטת היידלברג. את שנותיו האחרונות בילה באוטרכט.

עבודות עיקריות

- Essai de dioptrique, פריז, 1694. - Principes de la physique, פריז, 1696. - Conjectures physiques, אמסטרדם, 1706. - Suite des conjectures physiques, אמסטרדם, 1708. - Eclaircissements sur les conjectures physiques, אמסטרדם, 1710.