נדיה קומנץ'

נדיה קומנץ' (Nadia Comăneci)

משחקים אולימפיים

מונטריאול 1976 קרב-רב

מונטריאול 1976 מקבילים מדורגים

מונטריאול 1976 קורה

מוסקבה 1980 קורה

מוסקבה 1980 תרגיל קרקע

מונטריאול 1976 קבוצתי

מוסקבה 1980 קבוצתי

מוסקבה 1980 קרב-רב

מונטריאול 1976 תרגיל קרקע

אליפויות עולם

שטרסבורג 1978 קורה

פורט וורת' 1979 קבוצתי

שטרסבורג 1978 קבוצתי

שטרסבורג 1978 קפיצות

גמר גביע העולם

טוקיו 1979 קפיצות

טוקיו 1979 תרגיל קרקע

טוקיו 1979 קורה

אליפויות אירופה

שיין 1975 קרב-רב

שיין 1975 מקבילים מדורגים

שיין 1975 קורה

שיין 1975 קפיצות

פראג 1977 קרב-רב

פראג 1977 מקבילים מדורגים

קופנהגן 1979 קרב-רב

קופנהגן 1979 קפיצות

קופנהגן 1979 תרגיל קרקע

שיין 1975 תרגיל קרקע

פראג 1977 קפיצות

קופנהגן 1979 קורה

אוניברסיאדת הקיץ

בוקרשט 1981 קבוצתי

בוקרשט 1981 קרב-רב

בוקרשט 1981 מקבילים מדורגים

בוקרשט 1981 קפיצות

בוקרשט 1981 תרגיל קרקע

נדיה אלנה קומנץ'-קונר (Nadia Elena Comăneci Conner) (לבית קומנץ'; נולדה ב-12 בנובמבר 1961) היא מתעמלת רומנייה בדימוס. היא זכתה בחמש מדליות זהב אולימפיות, כולן בתחרויות אישיות. בשנת 1976, בגיל 14, הייתה קומנץ' למתעמלת הראשונה שקיבלה ציון מושלם של 10.0 במשחקים האולימפיים. באותם משחקים (אולימפיאדת מונטריאול 1976), היא קיבלה שישה ציוני 10 מושלמים נוספים בדרך לזכייה בשלוש מדליות זהב. באולימפיאדת מוסקבה 1980, זכתה קומנץ' בשתי מדליות זהב נוספות והשיגה שני ציוני 10 מושלמים נוספים. במהלך הקריירה שלה, זכתה קומנץ' בתשע מדליות אולימפיות ובארבע מדליות באליפויות העולם בהתעמלות מכשירים.

קומנץ', אחת המתעמלות המפורסמות בעולם, זכתה לשבחים על אמנותה וחינניותה, שהביאו לפופולריות עולמית חסרת תקדים לענף באמצע שנות ה-70. היא כונתה "המתעמלת האייקונית ביותר של המאה ה-20" על ידי העיתון אל פאיס (El País), וקומנץ' נבחרה לאחת מספורטאי המאה ה-20 על ידי האקדמיה העולמית לספורט לוריוס (Laureus). בשנת 2024, בחר בה איגוד עיתונאי הספורט הבינלאומי (AIPS) למתעמלת הטובה ביותר ב-100 השנים האחרונות ולספורטאית השנייה בטיבה מכלל ענפי הספורט.

קומנץ' מתגוררת בארצות הברית מאז 1989, אז ערקה מרומניה הקומוניסטית דאז, לפני המהפכה שם בדצמבר של אותה שנה. קומנץ' עבדה מאוחר יותר עם המתעמל האולימפי האמריקאי ברט קונר (Bart Conner) ונישאה לו; חתונתם נערכה בבוקרשט לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי ושודרה בשידור חי ברומניה.

חיים מוקדמים

נדיה אלנה קומנץ' נולדה ב-12 בנובמבר 1961, באונשט (Onești), עיירה קטנה בהרי הקרפטים, במחוז בקאו, רומניה, באזור ההיסטורי של מולדובה המערבית. היא נולדה לגאורגה (Gheorghe) (2012–1936) ושטפאניה (Ștefania) קומנץ', ויש לה אח צעיר בשם אדריאן. הוריה נפרדו בשנות ה-70 ואביה עבר מאוחר יותר לבוקרשט, עיר הבירה. נדיה ואדריאן גודלו בכנסייה האורתודוקסית הרומנית. בראיון בשנת 2011, סיפרה אמה כי רשמה את קומנץ' לחוגי התעמלות מכיוון שהייתה כילדה מלאת אנרגיה ופעילה עד כדי כך שהיה קשה להשתלט עליה. לאחר שנים של תחרות ספורטיבית ברמה הגבוהה ביותר, סיימה קומנץ' את לימודיה באוניברסיטה הפוליטכנית של בוקרשט עם תואר בחינוך ספורטיבי, שהסמיך אותה לאמן התעמלות.

קריירת התעמלות

### קריירת התעמלות מוקדמת

נדיה החלה בהתעמלות בגן הילדים עם קבוצה מקומית שנקראה פלאקארה (Flacără, "הלהבה"), עם המאמנים דאנקן ומונטאנו. בגיל שש, היא נבחרה ללמוד בבית הספר הניסיוני להתעמלות של בלה קארוי (Béla Károlyi), לאחר שקארוי הבחין בה ובחברה מבצעות גלגלונים בחצר בית הספר. קארוי חיפש מתעמלות שיוכל לאמן מגיל צעיר. כשנגמרה ההפסקה, הבנות נכנסו במהירות פנימה וקארוי עבר בכיתות בניסיון למצוא אותן; בסופו של דבר הוא זיהה את קומנץ'. הילדה השנייה, ויוריקה דומיטרו (Viorica Dumitru), התפתחה לכיוון אחר והפכה לאחת הבלרינות המובילות ברומניה.

עד 1968, כשהייתה בת שבע, החלה קומנץ' להתאמן עם קארוי. היא הייתה אחת התלמידות הראשונות בבית הספר להתעמלות שהקימו אונשט קארוי ואשתו, מרטה. כתושבת העיירה, קומנץ' יכלה לגור בבית במשך שנים רבות; רוב התלמידים האחרים התגוררו בפנימיית בית הספר.

בשנת 1970, החלה קומנץ' להתחרות כחברה בקבוצת עיר הולדתה, ובגיל תשע הפכה למתעמלת הצעירה ביותר אי פעם שזכתה באליפות רומניה. בשנה שלאחר מכן, היא השתתפה בתחרות הבינלאומית הראשונה שלה, מפגש ג'וניור כפול בין רומניה ליוגוסלביה, שם זכתה בתואר הקרב-רב הראשון שלה ותרמה למדליית הזהב הקבוצתית. במהלך השנים הבאות, התחרתה קומנץ' כג'וניור בתחרויות לאומיות רבות ברומניה ובמפגשים כפולים עם מדינות כמו הונגריה, איטליה ופולין. בגיל 11 בשנת 1973, היא זכתה בזהב בקרב-רב, וכן בתארי הקפיצות והמקבילים מדורגים, בטורניר הידידות לנוער (דרוז'בה), תחרות בינלאומית חשובה למתעמלות צעירות.

ההצלחה הבינלאומית הגדולה הראשונה של קומנץ' הגיעה בגיל 13, כאשר כמעט ניצחה בכל התחרויות באליפות אירופה בהתעמלות מכשירים לנשים ב-1975 בשיין, נורווגיה. קומנץ' זכתה בקרב-רב ובמדליות זהב בכל מכשיר מלבד תרגיל הקרקע, שבו סיימה במקום השני. היא המשיכה ליהנות מהצלחה באותה שנה, כשזכתה בקרב-רב בתחרות 'Champions All' והגיעה למקום הראשון בקרב-רב, קפיצות, קורה ומקבילים באליפות רומניה. באירוע המבחן הקדם-אולימפי במונטריאול, זכתה קומנץ' בזהב בקרב-רב ובקורה, וכן במדליות כסף בקפיצות, קרקע ומקבילים. המתעמלת הסובייטית המיומנת נלי קים זכתה בזהב במכשירים אלו והייתה אחת היריבות הגדולות ביותר של קומנץ' בחמש השנים הבאות.

### 1976

הגביע האמריקאי

במרץ 1976, התחרתה קומנץ' במהדורה הראשונה של הגביע האמריקאי במדיסון סקוור גארדן במנהטן. היא קיבלה ציוני 10 נדירים, שסימנו ביצוע מושלם ללא כל ניכויים, על הקפיצה שלה בשלב המוקדמות ועל תרגיל הקרקע שלה בגמר תחרות הקרב-רב, שבה ניצחה. במהלך תחרות זו פגשה קומנץ' לראשונה את המתעמל האמריקאי ברט קונר. בעוד שהוא זכר את המפגש הזה, ציינה קומנץ' בזיכרונותיה שהיה עליה להזכיר זאת מאוחר יותר בחייה. היא הייתה בת 14 וקונר חגג את יום הולדתו ה-18. שניהם זכו בגביע כסף וצולמו יחד. כמה חודשים לאחר מכן, הם השתתפו באולימפיאדת מונטריאול 1976 שקומנץ' שלטה בה, בעוד קונר היה דמות שולית. קונר אמר מאוחר יותר: "אף אחד לא הכיר אותי, ו[קומנץ'] בוודאי לא שמה לב אליי."

אולימפיאדת מונטריאול 1976

ב-18 ביולי 1976, עשתה קומנץ' היסטוריה באולימפיאדת מונטריאול. במהלך חלק החובה הקבוצתי של התחרות, הוענק לה ציון ה-10 המושלם הראשון בהתעמלות אולימפית על תרגילה במקבילים מדורגים. חברת אומגה (Omega SA), יצרנית לוח התוצאות האולימפי הרשמי, הובלה להאמין שמתחרות אינן יכולות לקבל ציון 10 מושלם, ולא תכנתה את לוח התוצאות להצגת ציון זה. הציון המושלם של קומנץ' הופיע לפיכך כ-"1.00", הדרך היחידה שבה השופטים יכלו לציין שהיא קיבלה 10.

במהלך שארית משחקי מונטריאול, זכתה קומנץ' בשישה "10" נוספים. היא זכתה במדליות זהב בקרב-רב אישי, בקורה ובמקבילים מדורגים. קומנץ' זכתה גם בארד בתרגיל הקרקע ובכסף כחלק מהקבוצה בקרב-רב. המתעמלת הסובייטית נלי קים הייתה יריבתה העיקרית במהלך אולימפיאדת מונטריאול; קים הפכה למתעמלת השנייה שקיבלה ציון 10 מושלם, במקרה שלה על ביצועיה בקפיצות. קומנץ' השתלטה על תשומת הלב התקשורתית מהמתעמלת אולגה קורבוט, שהייתה אהובת משחקי מינכן 1972.

קומנץ' הייתה המתעמלת הרומנייה הראשונה שזכתה בתואר הקרב-רב האולימפי. היא גם מחזיקה בשיא כאלופת הקרב-רב האולימפית הצעירה ביותר בהתעמלות בהיותה בת 14. מאז העלה הענף את דרישות גיל הכשירות כך שמתעמלות חייבות להיות לפחות בנות 16 באותה שנה קלנדרית של האולימפיאדה כדי להתחרות. כאשר התחרתה קומנץ' ב-1976, מתעמלות היו צריכות להיות בנות 14 בלבד ביום הראשון של התחרות. אלא אם כן יופחת גיל הכשירות, לא ניתן לשבור את השיא שלה.

קומנץ' דורגה כאישיות הספורט הבינלאומית של השנה של ה-BBC לשנת 1976 ו"ספורטאית השנה" של ה-Associated Press לשנת 1976. כשחזרה לרומניה, הוענקה לה מדליית הזהב "מגל ופטיש" על הצלחתה, וקומנץ' הוכתרה כגיבורת העמל הסוציאליסטי. היא הייתה הרומנייה הצעירה ביותר שזכתה להכרה כזו במהלך ממשלו של ניקולאה צ'אושסקו.

"הנושא של נדיה" ("Nadia's Theme")

"הנושא של נדיה" מתייחס ליצירה אינסטרומנטלית שנקשרה לקומנץ' זמן קצר לאחר אולימפיאדת 1976. היא הייתה חלק מהפסקול של הסרט משנת 1971 "Bless the Beasts and Children" וכותרתה המקורית הייתה "חלום כותנה" ("Cotton's Dream"). היא שימשה גם כמנגינת הנושא של אופרת הסבון האמריקאית "צעירים חסרי מנוח".

רוברט ריגר (Robert Riger) השתמש בה בשילוב עם מונטאז'ים בהילוך איטי של קומנץ' בתוכנית הטלוויזיה "Wide World of Sports" של ABC. השיר הפך לסינגל ב-10 הגדולים בסתיו 1976, והמלחינים בארי דה וורזון (Barry De Vorzon) ופרי בוטקין ג'וניור (Perry Botkin Jr.) שינו את שמו ל"הנושא של נדיה" לכבודה של קומנץ'. עם זאת, קומנץ' מעולם לא ביצעה תרגיל ל"נושא של נדיה". המוזיקה לתרגיל הקרקע שלה הייתה מחרוזת של השירים "Yes Sir, That's My Baby" ו-"Jump in the Line", שעובדו לפסנתר.

### 1977–1979

קומנץ' הגנה בהצלחה על תואר הקרב-רב האירופי שלה בתחרות האליפות ב-1977. כאשר הועלו שאלות בתחרות לגבי הניקוד, צ'אושסקו הורה למתעמלות הרומניות לחזור הביתה. הצוות ציית להוראות על רקע המחלוקת ועזב את התחרות במהלך גמר המכשירים.

בעקבות אליפות אירופה ב-1977, הדיחה התאחדות ההתעמלות הרומנית את קומנץ' ממאמניה הוותיקים, בני הזוג קארוי, ושלחה אותה לבוקרשט ב-23 באוגוסט להתאמן במתחם הספורט. קומנץ' לא מצאה את השינוי הזה חיובי והיא התמודדה עם שינויים גופניים ככל שהתבגרה. כישורי ההתעמלות שלה נפגעו, וקומנץ' הייתה אומללה עד כדי איבוד הרצון לחיות. קומנץ' התחרתה באליפות העולם ב-1978 בשטרסבורג כשהיא גבוהה ב-4 אינץ' וכבדה ב-22 ליברות מאשר באולימפיאדת 1976, לפי הוושינגטון פוסט. נפילה מהמקבילים מדורגים הביאה למקום רביעי בקרב-רב אחרי הסובייטיות ילנה מוחינה, נלי קים ונטליה שפושניקובה. קומנץ' אכן זכתה בתואר העולמי על הקורה, ובמדליית כסף בקפיצות.

לאחר אליפות העולם ב-1978, הורשתה קומנץ' לחזור לדבה (Deva) ולבית הספר של בני הזוג קארוי. בשנת 1979, זכתה קומנץ' בתואר הקרב-רב האירופי השלישי ברציפות שלה, והפכה למתעמלת הראשונה, גבר או אישה, שהשיגה הישג זה. באליפות העולם בפורט וורת' בדצמבר באותה שנה, הובילה קומנץ' את השדה לאחר תחרות החובה. היא אושפזה לפני חלק הרשות של התחרות הקבוצתית עקב אלח דם (הרעלת דם), שנבע מחתך בפרק כף היד מאבזם מתכת של מגן הידיים שלה. בניגוד להוראות הרופאים, היא עזבה את בית החולים והתחרתה על הקורה, שם קיבלה 9.95. הופעתה עזרה להעניק לרומניות את מדליית הזהב הקבוצתית הראשונה שלהן. לאחר הופעתה, בילתה קומנץ' מספר ימים בהתאוששות בבית החולים אול סיינטס (All Saints Hospital). היא נאלצה לעבור הליך כירורגי קטן עבור היד המזוהמת, שפיתחה מורסה.

### 1980–1984

אולימפיאדת מוסקבה 1980

קומנץ' נבחרה להשתתף באולימפיאדת מוסקבה 1980. כתוצאה מהפלישה הסובייטית לאפגניסטן, הצהיר הנשיא ג'ימי קרטר כי ארצות הברית תחריים את האולימפיאדה (מספר מדינות אחרות השתתפו גם הן בחרם, אם כי סיבותיהן השתנו). לדברי קומנץ', הממשלה הרומנית "הציגה את המשחקים האולימפיים ב-1980 כמשחקים הקומוניסטיים הראשונים בהיסטוריה". עם זאת, היא ציינה בזיכרונותיה, "במוסקבה, הלכנו לתוך לוע הארי; זה היה מגרש הבית של הרוסים". היא נפלה למזרן במהלך תרגיל המקבילים המדורגים בתחרות הקבוצתית וקיבלה ציון של 9.50 בלבד, אך מאוחר יותר הוענק לה פעמיים ציון 10 מושלם, תחילה על הקורה ואחריו נוסף על המקבילים מדורגים. היא זכתה בשתי מדליות זהב, אחת על הקורה ואחת על תרגיל הקרקע (בו סיימה בתיקו עם המתעמלת הסובייטית נלי קים, מולה התחרתה גם באולימפיאדת מונטריאול 1976 ובתחרויות אחרות). היא זכתה גם בשתי מדליות כסף, אחת לקבוצה בקרב-רב ואחת בקרב-רב אישי. מחלוקות התעוררו בנוגע לניקוד בתחרויות הקרב-רב ותרגיל הקרקע. נכון למשחקי הקיץ 2020, היא המתעמלת היחידה שמגנה על מדליית הזהב האולימפית שלה במכשיר הקורה.

מאמנה, בלה קארוי, מחה על כך שהיא דורגה בצורה לא הוגנת. מחאותיו תועדו בטלוויזיה. על פי זיכרונותיה של קומנץ', הממשלה הרומנית התרגזה מהתנהגותו הפומבית של קארוי, בתחושה שהוא השפיל אותם. החיים הפכו לקשים מאוד עבור קארוי מאותו רגע ואילך.

"נדיה '81"

בשנת 1981, התאחדות ההתעמלות יצרה קשר עם קומנץ' והודיעה לה שהיא תהיה חלק מסיור רשמי בארצות הברית בשם "נדיה '81" וכי מאמניה בלה ומרטה קארוי יובילו את הקבוצה. במהלך סיור זה, חלקו חברי הקבוצה של קומנץ' אוטובוס עם מתעמלים אמריקאים; זו הייתה הפעם השלישית שפגשה את ברט קונר. הם נפגשו קודם לכן ב-1976. היא זכרה מאוחר יותר שחשבה, "קונר היה חמוד. הוא קיפץ באוטובוס ודיבר עם כולם - הוא היה ידידותי להפליא ומהנה."

הזוג קארוי ערקו ביום האחרון של הסיור, יחד עם כוריאוגרף הקבוצה הרומנית גזה פוז'אר (Géza Pozsár). לפני העריקה, רמז קארוי מספר פעמים לקומנץ' שהוא עשוי לנסות לעשות זאת ושאל בעקיפין אם היא רוצה להצטרף אליו. באותו זמן, לא היה לה עניין לערוק, והיא אמרה שהיא רוצה לחזור הביתה לרומניה. לאחר עריקת בני הזוג קארוי, החיים השתנו באופן דרסטי עבור קומנץ' ברומניה, כפי שלא יכלה לצפות. פקידים חששו שהיא גם תערוק. בתחושה שהיא נכס לאומי, הם פיקחו בקפדנות על מעשיה, וסירבו לאפשר לה לנסוע מחוץ למדינה.

אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984

הממשלה אכן אפשרה לקומנץ' להשתתף באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 כחלק מהמשלחת הרומנית. למרות שמספר מדינות קומוניסטיות החרימו את אולימפיאדת 1984 כפעולת תגמול נגד החרם בהובלת ארה"ב על האולימפיאדה במוסקבה ארבע שנים קודם לכן, רומניה בחרה להשתתף. קומנץ' כתבה מאוחר יותר בזיכרונותיה שרבים האמינו שרומניה הלכה לאולימפיאדה מכיוון שהושג הסכם עם ארצות הברית לא לקבל עריקים. אך קומנץ' לא השתתפה במשחקים כחברת הנבחרת הרומנית; היא שימשה כמשקיפה. היא יכלה לראות את בת טיפוחיו החדשה של קארוי, המתעמלת האמריקאית מרי לו רטון (Mary Lou Retton), שזכתה בחמש מדליות, כולל אחת מזהב. המשלחת הרומנית לא אפשרה לה לדבר עם קארוי ועקבה אחריה מקרוב כל הזמן.

פרישה

הממשלה הרומנית המשיכה להגביל את קומנץ' מיציאה מרומניה, מלבד כמה נסיעות בודדות למוסקבה ולקובה. לאורך הקריירה שלה, היא הייתה נתונה למעקב מסביב לשעון מצד המשטרה החשאית ה"סקוריטטה" (Securitate). היא החלה לחשוב על פרישה כמה שנים קודם לכן, אך טקס הפרישה הרשמי שלה התקיים בבוקרשט ב-1984. נכח בו יושב ראש הוועד האולימפי הבינלאומי.

קומנץ' כתבה מאוחר יותר בזיכרונותיה:

> החיים קיבלו עגמומיות חדשה. נותקתי מהיכולת להרוויח את הסכום הקטן של כסף נוסף שבאמת עשה את ההבדל בחיי משפחתי. זה היה גם מעליב שאדם רגיל ברומניה קיבל הזדמנות לטייל, בעוד שאני לא יכולתי... כשקריירת ההתעמלות שלי נגמרה, כבר לא היה צורך לשמור עליי מאושרת. הייתי צריכה לעשות כפי שהורו לי, בדיוק כפי שעשיתי כל חיי... אם בלה לא היה עורק, עדיין היו עוקבים אחריי, אבל העריקה שלו הביאה זרקור על חיי, וזה היה מסנוור. התחלתי להרגיש כמו אסירה.

חיים אישיים

בליל ה-27 בנובמבר 1989, כמה שבועות לפני המהפכה הרומנית, ערקה קומנץ' עם קבוצה של רומנים אחרים, וחצתה את הגבול בין הונגריה לרומניה באזור צ'נאד (Cenad). הם הובלו על ידי קונסטנטין פאנייט (Constantin Panait), רומני שהפך מאוחר יותר לאזרח אמריקאי לאחר שערק. המסע שלהם היה בעיקר ברגל ובלילה. הם נסעו דרך הונגריה ואוסטריה, ואז בטיסה לארצות הברית. היא התיישבה לזמן קצר בדרום פלורידה, לאחר מכן בלוס אנג'לס ומאוחר יותר חיה במונטריאול, קנדה במשך כמעט שנתיים.

קומנץ' עברה לאוקלהומה ב-1991 כדי לעזור לחברה ברט קונר, זוכה מדליית זהב אולימפית נוסף, בבית הספר שלו להתעמלות. היא גרה עם משפחתו של פול זירט (Paul Ziert) ובסופו של דבר שכרה אותו כמנהל שלה. קומנץ' וקונר היו יחד במשך ארבע שנים לפני שהתארסו, והתחתנו ב-1996. היא חזרה לרומניה לחתונתם, שנערכה בבוקרשט. זה היה לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי וכינונה של רומניה דמוקרטית; הממשלה בירכה אותה כגיבורה לאומית. החתונה שודרה בשידור חי ברומניה, וקבלת הפנים של הזוג נערכה בארמון הנשיאותי לשעבר. קומנץ' הפכה לאזרחית אמריקאית ב-2001 תוך שמירה על אזרחותה הרומנית. בשנת 2006, נולד בנם.

ב-18 במאי 1997, קומנץ' וקונר הופיעו כאורחים בפרק הסיום של עונה 3 של הסדרה "מגע של מלאכים" (Touched by an Angel), שנקרא "איזון עדין" ("A Delicate Balance"), שם ביצעו תרגיל קרקע קצר בתוך סצנת מונטאז'.

מאז 1994, התחרות הבינלאומית "Nadia Comăneci International Invitational" מארחת מתעמלות החל מרמה 4 ועד רמה 10 של איגוד ההתעמלות האמריקאי (USAG). התחרות אירחה גם תחרות עילית בינלאומית באמצע העשור השני של המאה ה-21, כאשר רבקה אנדראדה (Rebeca Andrade) הייתה משתתפת בולטת ב-2013 בין היתר.

היא הייתה הדוברת המרכזית בטקס ההתאזרחות השנתי ה-50 ליום העצמאות ב-4 ביולי 2012, במונטיצ'לו (Monticello) של תומאס ג'פרסון, הספורטאית הראשונה שהוזמנה לנאום בהיסטוריה של הטקס.

תפקידי הנהגה

קומנץ' היא דמות מפורסמת בעולם ההתעמלות; היא מכהנת כנשיאת כבוד של התאחדות ההתעמלות הרומנית, נשיאת כבוד של הוועד האולימפי הרומני, שגרירת הספורט של רומניה, וכחברת הקרן של פדרציית ההתעמלות הבינלאומית. היא וקונר הם הבעלים של האקדמיה להתעמלות ברט קונר, חברת ההפקות Perfect 10, ומספר חנויות לציוד ספורט, והם העורכים של המגזין International Gymnast.

היא עדיין מעורבת במשחקים האולימפיים. במהלך אולימפיאדת אתונה 2004, אחד מתרגילי המקבילים המדורגים המושלמים שלה ממונטריאול הוצג בפרסומת לאדידס. בנוסף, גם קומנץ' וגם בעלה ברט קונר סיפקו פרשנות טלוויזיונית לאולימפיאדת בייג'ינג 2008. מספר שנים לאחר מכן, ב-21 ביולי 2012, נשאה קומנץ', יחד עם כוכב הכדורסל לשעבר ג'ון אמצ'י (John Amaechi), את הלפיד האולימפי לגג ה-O2 ארנה כחלק ממרוץ הלפיד לאולימפיאדת לונדון 2012. לפני אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016, הופיעה קומנץ' בפרסומת של TIDE בשם "אבולוציה של כוח" ("The Evolution of Power") עם סימון ביילס (Simone Biles) והמתעמלת האולימפית שלוש פעמים דומיניק דאוז (Dominique Dawes). היא גם הציעה ניתוח יומי של משחקי 2016 (יחד עם אלופים אולימפיים אחרים כמו מארק ספיץ, קארל לואיס וקונר), עבור תוכנית הלילה É Campeão, ששודרה בערוץ SporTV הברזילאי. ב-26 ביולי 2024, היא השתתפה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת פריז 2024, לצד אולימפיים מהעבר קארל לואיס, סרינה ויליאמס ורפאל נדאל, כשהם נושאים את הלהבה האולימפית בשלבים האחרונים של מרוץ הלפיד במעלה נהר הסן אל מוזיאון הלובר בדרכו להדלקת הקלחת האולימפית בגני טווילרי.

בנוסף, קומנץ' מעורבת מאוד בגיוס כספים עבור מספר ארגוני צדקה. היא מימנה באופן אישי את הקמתה ותפעולה של מרפאת הילדים נדיה קומנץ' בבוקרשט, המספקת תמיכה רפואית וחברתית בעלות נמוכה ובחינם לילדים רומנים. בשנת 2003, מינתה אותה הממשלה הרומנית לקונסולית כבוד כללית של רומניה בארצות הברית כדי לטפל ביחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות. בנוסף, גם קומנץ' וגם קונר מעורבים בספיישל אולימפיקס.

כדי לגייס כסף לצדקה, השתתפה קומנץ' בגרסת הסלבריטאים של תוכנית הריאליטי של דונלד טראמפ "המתמחה" (The Apprentice). קומנץ' הייתה חברה בצוות "האמפרסריו" (נשים בלבד), שהפסיד לצוות "ההידרה" (גברים בלבד) בפרק השני. טראמפ הגיב להפסד זה בפיטורי קומנץ'; קומנץ' הגיבה מאוחר יותר על השתתפותה בתוכנית, ואמרה שהיא "נהנתה מאוד. עשיתי את זה רק כי הכל היה למען צדקה."

תארים ופרסים

- 1975 ו-1976: פרס ספורטאית השנה של ה-United Press International

- 1976: ספורטאית השנה של ה-Associated Press

- 1976: אישיות הספורט הבינלאומית של השנה של ה-BBC

- 1990: היכל התהילה הבינלאומי לספורט נשים

- 1993: היכל התהילה הבינלאומי להתעמלות

- 2016: אות כבוד למהגרים מצטיינים: תאגיד קרנגי מניו יורק

- 2017: היא הוכרה כאחת מ-100 הנשים של ה-BBC לשנת 2017.

- 2017: אזור בפארק האולימפי במונטריאול שונה לשם "כיכר נדיה קומנץ'".

- 2021: מסדר כוכב רומניה, דרגת קצין גדול

- 2026: פרס מפעל חיים של לוריוס

- 2026: מסדר כוכב רומניה, דרגת צלב גדול

מיומנויות

קומנץ' הייתה ידועה בטכניקה הנקייה שלה, במיומנויות מקוריות חדשניות וקשות, ובהתנהגותה הסטואית והקרירה בתחרות. על הקורה, היא הייתה המתעמלת הראשונה שביצעה בהצלחה סדרת גלגלון אווירי-פליק פלאק. היא גם זוכה לקרדיט כמתעמלת הראשונה שביצעה ירידה עם בורג כפול. הכישורים שלה בתרגיל הקרקע כללו סלטה כפולה לאחור מקופלת ובורג כפול.

לקומנץ' יש שני תרגילי מקבילים מדורגים על שמה הרשומים בקוד הניקוד: סלטה קומנץ' וירידת קומנץ'.

היסטוריה תחרותית

ספר וסרטים

ספר הזיכרונות של קומנץ' משנת 2004, "מכתבים למתעמלת צעירה" (Letters to a Young Gymnast), הוא חלק מסדרת "אמנות החונכות" של הוצאת Basic Books.

- קייטי הולמס ביימה סרט דוקומנטרי קצר משנת 2015 עבור ESPN על קומנץ' שכותרתו "הנסיכה הנצחית" (Eternal Princess) שהוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים טרייבקה.

- בשנת 2016, הפיקה Arte France סרט דוקומנטרי של פולה ראפפורט על קומנץ' שכותרתו "נדיה קומנץ': המתעמלת והדיקטטור" (Nadia Comăneci, la gymnaste et le dictateur).

- בשנת 1984, קומנץ' הייתה נושא לסרט טלוויזיה ביוגרפי, "נדיה". הסרט פותח ללא מעורבותה (אם כי התוכן תואר לה על ידי אחרים). היא הצהירה מאוחר יותר בפומבי כי המפיקים מעולם לא יצרו איתה קשר: "אני בכנות אפילו לא רוצה לראות את זה; אני מרגישה כל כך רע עם זה. זה מעוות את חיי בצורה מוחלטת."

- בשנת 2012, בחרה אולפני יוניברסל בקומנץ' לדבב את סבתא נורמה ברומנית בסרט המונפש "הלוראקס".

- בשנת 2021, פרסם סטז'ארל אולארו (Stejărel Olaru) ברומנית כרך ביוגרפי, "נדיה והסקוריטטה" (Nadia și Securitatea), בהוצאת Epica.