מיכאל לייטמן: המהנדס שהביא את הקבלה להמונים
בשנת 1997 עשתה קבוצת לימוד ישראלית קטנה דבר ששומרי המיסטיקה היהודית ניסו למנוע במשך מאות שנים: היא החלה להפיץ את הקבלה בחינם. קורסים חופשיים שודרו ברדיו ובאינטרנט בשפה המיועדת לכל מי שחפץ בכך, ללא קשר לגיל, מין או דת. האיש מאחורי המיזם היה ביו-קיברנטיקאי שהוכשר בברית המועצות בשם מיכאל לייטמן (Michael Laitman), ולפי נתוני הארגון שלו, הקהל שלו מונה כיום כ-150,000 תלמידים ברחבי העולם. כמעט כל פרט במשפט הזה שנוי במחלוקת — המספרים, השיטה, הסמכות, והשאלה האם מה שנלמד הוא בכלל קבלה.
לנינגרד, קיברנטיקה ודלת נעולה
לייטמן נולד ב-1946 בוויטבסק שבבלארוס הסובייטית. הוא השלים תואר שני בביו-קיברנטיקה והחל לעבוד במרכז מחקר להמטולוגיה בלנינגרד — קריירה טכנית סובייטית אורתודוקסית לחלוטין. לאחר מכן הגיש בקשה לעזוב והפך ל'מסורב עלייה', אחד מאותם יהודים שברית המועצות סירבה לתת להם אשרות יציאה ואשר חייהם המקצועיים נהרסו בשל כך. הוא בילה שנים במצב זה לפני שעלה לישראל ב-1974.
הקיברנטיקה חשובה מכפי שהיא נראית. ביו-קיברנטיקה היא חקר הבקרה והמשוב במערכות חיות: כיצד מידע עובר, כיצד מערכת מווסתת את עצמה וכיצד אות מתפשט. זהו תיאור לא רע לדרך שבה יציג לייטמן מאוחר יותר את הקבלה — כמערכת של כוחות ותיקון ולא כגוף של ידע נסתר.
שתים עשרה שנים לצד הרב"ש
בין השנים 1979 ל-1991 למד לייטמן אצל הרב ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה ה'רב"ש' — בנו של יהודה אשלג, ה'בעל הסולם', שפירושו על ספר הזוהר מהווה את הבסיס לזרם האשלגי המודרני. לייטמן שימש כעוזרו האישי של הרב"ש ומגדיר את עצמו כתלמידו המובהק. 12 שנים של קרבה יומיומית למורה יחיד הן הכשרה ממשית לפי הסטנדרטים של כל מסורת, וזהו המקור לטענתו לשושלת.
זהו גם המקור למחלוקת הראשונה. כאשר הקבוצה שייסד קיבלה את השם 'בני ברוך', השם עצמו היווה עמדה: הוא הצהיר על גרסתו של הרב"ש לתורה אל מול טענותיו המתחרות של אחיו, בנימין שלמה אשלג. ירושות בבתי ספר אזוטריים שנויות במחלוקת בדיוק כפי ששנויים במחלוקת כסאות מלכות, ולייטמן נכנס לקריירה שלו בצד המנצח של ויכוח משפחתי שלא כולם מסכימים שהייתה לו הזכות להכריע בו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →השיטה יוצאת אל החופשי
ארגון 'בני ברוך' נוסד ב-1991, והרגע המכריע הגיע ב-1997 עם המעבר להוראה חופשית מקוונת ורדיו, שלאחריו עבר הארגון מבני ברק לפתח תקווה. מה שבא לאחר מכן היה בהיקף ששום בית ספר לקבלה לא ניסה קודם לכן: לפי נתוני התנועה, כ-50,000 תלמידים בישראל וכ-150,000 ברחבי העולם, עם 27 מרכזים בישראל ומעל 150 מרכזים בינלאומיים, בנוסף לספרייה שהוא מפרסם כמאגר הקבלה הגדול ביותר ברשת בלמעלה משלושים שפות, קורסים מקוונים והפקות סרטים.
מה הוא באמת מלמד
טענתו המרכזית של לייטמן היא שהקבלה האותנטית אינה מיסטיקה, אמונות טפלות או קסם, אלא שיטה לתיקון האדם והעולם — כלומר, במיסגור שלו, היא מדעית ולא דתית. הליבה המעשית פשוטה באופן מטעה: "ואהבת לרעך כמוך" מוצג לא כציווי אתי אלא כנתיב פעולה שדרכו מגלה האדם את הבורא. הלימוד הקבוצתי, בשיטתו, הוא הכלי.
העובדה ששיטה זו צריכה להיות פתוחה ללא-יהודים היא העמדה שמשכה את ההתנגדות האורתודוקסית החריפה ביותר, שכן הגבלת הקבלה לפי שושלת, מין וגיל היא בדיוק החיץ המסורתי שאותו הוא השליך.
מדוע מיכאל מכונה גאון
התואר מלווה אותו — הארגון שלו מציג אותו בעקביות כד"ר מיכאל לייטמן, מדען ומקובל, והדוקטורט בפילוסופיה ובקבלה שהוא מדווח עליו הוא חלק מהצגה זו. הטענה ראויה לבחינה ולא רק לאימוץ או לזלזול.
קיימת כאן יכולת ממשית וספציפית, והיא אינה אקדמית. זוהי הנדסת מערכות המיושמת על העברה דתית. לייטמן לקח מסורת שהועברה במשך מאות שנים באמצעות נדירות — גישה מוגבלת, מורה וחופן תלמידים, טקסטים שנמנעו מהבלתי ראויים — ותכנן אותה מחדש עבור שפע: תוכנית לימודים מדורגת וחופשית, מתורגמת לעשרות שפות, מופצת בשידור וברשת, בנויה כך שקבוצת זרים בכל מקום יכולה לנהל את התרגול ללא נוכחות של מורה. זהו מעשה עיצוב אמיתי, והאינסטינקט הביו-קיברנטי נראה בו: הוא התייחס לשיטה רוחנית כמערכת עם תשומות, משוב ומאפייני קנה מידה. מעטים מאוד באף מסורת דתית הצליחו לבצע העברה כזו.
הטיעון שכנגד הוא חמור ויש לתת לו את מלוא משקלו. חוקרים אקדמיים של הקבלה מטילים ספק בדיוק הפילולוגי של מה שהוא מלמד — כלומר, האם קריאותיו במקורות מוצקות. גורמים אורתודוקסיים דוחים את פתיחת המסורת שלו על הסף. ארגונים נגד כתות טוענים לדינמיקה של פולחן אישיות ולדרישות כלכליות מופרזות מחברים. יתרה מכך, הדוקטרינה אינה שלו: היא של 'בעל הסולם' ושל הרב"ש, ותרומתו היא אריזתה והפצתה. וארגון שמספק גם את תואר הכבוד וגם את נתוני הקהל אינו עד ניטרלי לאף אחד מהם. פסק הדין המקובל הוא שלייטמן הוא פופולריזטור ובנאי ארגוני יוצא דופן שמעמדו המלומד שנוי במחלוקת על ידי האנשים המוסמכים ביותר לשפוט אותו — לא הוגה מקורי, ולא גאון במובן כלשהו שהמקורות קובעים.
מורשת
ללא קשר למה שמסיקים על התוכן, ההשפעה המבנית היא בלתי ניתנת להכחשה. הקבלה בילתה את רוב ההיסטוריה שלה כדיסציפלינה שמורה; חלק משמעותי מהאנשים בעולם שנתקלים בה כיום פוגשים אותה לראשונה דרך החומרים החופשיים של לייטמן, בשפתם שלהם, ללא שומר סף. הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שמילה שמשמעותה הייתה "מסורת שנתקבלה" — שנתקבלה, כלומר, ממורה ספציפי על ידי תלמיד מוסמך — מציינת כעת משהו הזמין לכל מי שיש לו חיבור. מבקריו רואים בכך נזק. הוא רואה בכך הישג. שניהם מתארים את אותה עובדה, והיא תאריך ימים יותר מהוויכוח עליו.