מאיה בורהאנפורקאר: ממעבדת המרתף לביי סטריט
בגיל עשר, רוב הילדים בוחרים תיקי גב לשנת הלימודים החדשה. מאיה בורהאנפורקאר בנתה מעבדה למיקרוביולוגיה במרתף של משפחתה באורילייה, אונטריו, לאחר תקופת התנדבות בבית חולים בהודו שהותירה אותה עם רצון להילחם בזיהומים בעצמה. שנתיים לאחר מכן היא תכננה אנטיביוטיקה שנועדה להרוג פתוגנים כמו E. coli תוך השארת חיידקי המעיים המועילים של הגוף ללא פגע.
ילדות שנבנתה סביב צער
בורהאנפורקאר נולדה ב-14 בפברואר 1999 באורילייה. האירוע שעיצב את מחקריה המוקדמים ביותר לא היה מטלת יריד מדע אלא מוות במשפחה: סבה נכנע למחלת האלצהיימר, והאובדן שלח אותה לחפש תשובות בפרמקולוגיה של התרופות שנועדו לטפל בה. בגיל שלוש-עשרה, ב-2012, היא זכתה בפרס הפלטינום ביריד המדע הקנדי עבור מחקר על הבטיחות הלבבית והגסטרואינטסטינלית של שתי תרופות לאלצהיימר – פרויקט שחזר ישירות למחלת סבה ולא לכל תוכנית לימודים מוקצית.
פיזיקה לפני סיום התיכון
שנה לאחר מכן היא חזרה לאותה תחרות וזכתה בפרס פלטינום שני, הפעם לפיזיקה. בעבודה עם המעבדה של הממציא ופרופסור להנדסה סטיב מאן, בורהאנפורקאר בת הארבע-עשרה השיגה את מה שמתואר כגילוי הפיזי הראשון של אבסמנט (absement) – האינטגרל בזמן של ההעתק, כמות שהייתה קיימת בעיקר כסקרנות תיאורטית. העבודה גם הובילה אותה ליריד המדע וההנדסה הבינלאומי של אינטל וזיכתה אותה במקום כפיינליסטית אזורית ביריד המדע של גוגל ב-2013. שני פרסי פלטינום בשני תחומי מדע שונים, שבהם זכתה בגילאי שלוש-עשרה וארבע-עשרה, הם הישג כפול יוצא דופן לכל אחד, שלא לדבר על מישהי שעדיין רחוקה שנים מקבלת רישיון נהיגה.
הכרה מעבר לשולחן המעבדה
עד 2013 הכבוד הצטבר מחוץ למעגל ירידי המדע גם כן. היא נכללה ברשימת 20 הצעירים מתחת ל-20 של קנדה, לאחר שכבר קיבלה את מדליית יובל היהלום של המלכה אליזבת השנייה ב-2012 וזכתה בתואר אזרחית השנה הצעירה של אונטריו ב-2010 – רצף של הכרה שהחל כשהייתה בקושי בשנות העשרה המוקדמות שלה ונמשך לאורך שנות התיכון שלה בבית הספר התיכון בארי נורת', שם סיימה את לימודיה ב-2016.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מצלמה מכוונת לאזור הארקטי
השאיפות של בורהאנפורקאר מעולם לא הוגבלו לשולחן מעבדה. היא הפיקה סרט תיעודי הבוחן כיצד שינויי האקלים מעצבים מחדש את החיים עבור קהילות האינואיטים, פרויקט שכלל את האסטרונאוט הקנדי כריס הדפילד והסופרת מרגרט אטווד וצמח מתוך משלחת לאזור הארקטי. הסרט זכה בפרס גלוריה בארון הבינלאומי, מה שהציב את עבודתה הקולנועית לצד המדע שלה ברשימת ההישגים של גיל ההתבגרות שהיו מרשימים בכל גיל.
מפיזיקה בהרווארד למלגת רודס
קריירת המחקר הזינה ישירות מסלול אקדמי עילית. בורהאנפורקאר למדה פיזיקה כסטודנטית לתואר ראשון במכללת הרווארד, ואז זכתה במלגת רודס – אחד הפרסים התחרותיים ביותר לתארים מתקדמים בעולם דובר האנגלית – כדי להמשיך במסלול המשלב מדעי המחשב ופילוסופיה של הפיזיקה באוניברסיטת אוקספורד. זה היה סוג של שילוב בין-תחומי שהתאים למי שכבר עברה בצורה זורמת בין מחלות זיהומיות, מכניקה תיאורטית וקולנוע תיעודי לפני שסיימה את שנות העשרה שלה.
פנייה לעבר המימון
מה שגורם לסיפור של בורהאנפורקאר לסטות מקשת ילד הפלא הסטנדרטית הוא לאן הוא הוביל מאז. במקום להמשיך לקריירת מחקר אקדמית או לתעשיית הטכנולוגיה שלעתים קרובות קולטת מדענים צעירים, היא עברה לבנקאות השקעות בקנדה. זהו פרק שקט ומתועד פחות בפומבי מאשר שנות ירידי המדע, אך הוא מסמן ציר מכוון: הכישורים שזיכו אותה בפרסי פלטינום עבור תכנון אנטיביוטיקה וגילוי אבסמנט הופנו מחדש לעבר שווקים ולא לעבר כתבי עת.
מדוע מאיה מכונה גאון
התווית המוצמדת לבורהאנפורקאר נשענת על תפוקה מוכחת, לא על ציון מבחן. אין נתון IQ מדווח שמניע את המוניטין שלה; מה שקיים במקום זאת הוא רצף מתועד של פרויקטי מחקר מקוריים – קונספט אנטיביוטי, גילוי פיזי של כמות שהייתה תיאורטית בעבר – כל אחד הושלם ונשפט באופן עצמאי לפני שהייתה בת חמש-עשרה. זו הבחנה משמעותית ממקרים שבהם "גאונות" מוסקת מתוצאת IQ בודדת בילדות: פרסי הפלטינום שלה דרשו שהעבודה שלה תוערך על פי כישוריה על ידי שופטי יריד המדע ובמקרה של מחקר האבסמנט, תוקפה בשיתוף פעולה עם מעבדה אוניברסיטאית. טיעון הנגד הכנה הוא שהכרה ביריד מדע, אמיתית ככל שתהיה, אינה זהה לפרסום בביקורת עמיתים או לקריירת מחקר מתמשכת, והמסלול של בורהאנפורקאר עצמה – למימון ולא להמשך פיזיקה או מחקר רפואי – מציע שאפילו היא התייחסה לשנות ילד הפלא כבסיס ולא כזהות קבועה. האישורים האקדמיים המאוחרים שלה, תואר בפיזיקה מהרווארד ומלגת רודס, מאשרים יכולת אינטלקטואלית מתמשכת, אך המילה "גאון" כפי שהיא מיושמת עליה מתארת תפוקה של גיל ההתבגרות פורה ומגוונת באופן חריג ולא כמות מדודה בודדת.
מורשת
הפרופיל הציבורי של בורהאנפורקאר נבנה על רוחב לא פחות מאשר על עומק: מחקר מחלות זיהומיות, פיזיקה ניסיונית וקולנוע תיעודי ארקטי, הכל לפני שעזבה את התיכון. הטווח הזה, יותר מכל פרס בודד, הוא מה שהשאיר אותה מוחזקת כדוגמה למה שנערה המונעת על ידי אובדן אישי וסקרנות פתוחה יכולה לייצר – גם כאשר הבחירות הבאות שלה הובילו אותה לעבר המימון ולא לעבר המעבדה. מעטים מהכיבודים שנקרו בדרכה – מדליית יובל היהלום, רשימת 20 הצעירים מתחת ל-20, פרס אזרחית השנה הצעירה – היו בעצמם בעלי אופי מדעי, אך יחד הם משקפים עד כמה מוסדות אזרחיים וחינוכיים קנדיים שמו לב לנערה שעדיין רחוקה שנים מסיום התיכון. מה ששורד מהסיפור שלה הוא פחות כל קונספט אנטיביוטי בודד או מדידת אבסמנט מאשר ההדגמה שנערה נחושה, העובדת ממרתף משפחתי ולא ממחלקה אוניברסיטאית, יכולה לייצר תוצאות שנשפטו כקפדניות מספיק כדי לזכות בירידי מדע לאומיים ובינלאומיים פעמיים, בשני תחומים לא קשורים, לפני שדרכה אי פעם בקמפוס אוניברסיטאי.