מריו דראגי

מריו דראגי: הבנקאי המרכזי שהחזיר מטבע לחיים

ב-26 ביולי 2012, נשיא הבנק המרכזי האירופי עמד בפני ועידת השקעות בלונדון ואמר כי גוש האירו ישרוד "בכל מחיר" (whatever it takes) — שלוש מילים, שלא היו מגובות באותו רגע על ידי שום תוכנית חדשה או אירו אחד של הוצאה מחויבת. תשואות האג"ח של החברים המצוקתיים ביותר באיחוד המטבע ירדו בתוך ימים, והמתקן המובטח לעסקאות מוניטריות ישירות (Outright Monetary Transactions) שבא בעקבותיו לא הופעל מעולם, כיוון שהמשפט לבדו עשה את העבודה. הקריירה של מריו דראגי היא מחקר על המידה שבה אמינות מוסדית יכולה להחליף כוח.

מרומא לקיימברידג'

דראגי נולד ב-3 בספטמבר 1947 ברומא. הוא קיבל תואר בכלכלה מאוניברסיטת סאפיינצה ברומא בשנת 1970 ותואר דוקטור בכלכלה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשנת 1977, שם למד לצד דור של כלכלנים שעתידים לעצב את הבנקאות המרכזית ברחבי העולם. לאחר מכן בילה יותר מעשור בהוראת כלכלה באוניברסיטאות איטלקיות בטרנטו, פדובה, ונציה ופירנצה לפני שעבר למימון ציבורי. הרקע האקדמי הזה — נדיר בקרב הפוליטיקאים המקצועיים ופקידי המפלגות ששלטו בחיים הציבוריים באיטליה — הבדיל אותו מהמעמד הפוליטי שלצדו עבד מאוחר יותר, ובאיטליה, אף הוביל לזמן קצר, והוא זיכה אותו בתווית "טכנוקרט" שליוותה אותו לאורך שארית הקריירה שלו, לעיתים כשבח ולעיתים כהאשמה על ריחוק מפוליטיקה דמוקרטית רגילה.

משרד האוצר, הבנק העולמי, גולדמן זאקס

דראגי כיהן כמנהל בכיר בבנק העולמי מ-1984 עד 1990, ולאחר מכן בילה עשור, מ-1991 עד 2001, כמנכ"ל משרד האוצר האיטלקי, שם פיקח על גל של הפרטות ועזר לנווט את הכספים הציבוריים של איטליה לקראת החברות באירו. הוא עמד בראש הוועדה הכלכלית והפיננסית של האיחוד האירופי מ-2000 עד 2001 לפני שעבר למגזר הפרטי כסגן יו"ר ומנכ"ל גולדמן זאקס אינטרנשיונל (Goldman Sachs International) מ-2002 עד 2005 — תקופה שמשכה מאוחר יותר ביקורת על תפקידה של גולדמן בבניית עסקאות נגזרים שעזרו ליוון להסתיר את היקף החוב הציבורי שלה, אם כי מעורבותו האישית של דראגי בעסקאות ספציפיות אלו מעולם לא הוכחה. הוא חזר למוסדות ציבוריים כנגיד בנק איטליה מ-2006 עד 2011, ובמקביל עמד בראש המועצה ליציבות פיננסית, הגוף המתאם את הרפורמה במערכת הבנקאות העולמית לאחר המשבר הפיננסי של 2008.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

נשיא הבנק המרכזי האירופי

דראגי הפך לנשיא הבנק המרכזי האירופי בנובמבר 2011, בשיאו של משבר החוב הריבוני בגוש האירו, כאשר השווקים תמחרו את האפשרות שיוון, ואולי מדינות חברות אחרות, ייאלצו לצאת מאיחוד המטבע לחלוטין. התחייבותו "בכל מחיר" ביולי שלאחר מכן, המגובה בתוכנית רכישת אג"ח מוכרזת אך לא מופעלת, זוכה להערכה רחבה כמי שעצרה את הפאניקה והורידה את עלויות ההלוואות עבור איטליה, ספרד וריבונות לחוצות אחרות מבלי שה-ECB רכש בפועל אפילו אג"ח אחד תחת המתקן החדש. הוא המשיך להשיק תוכנית הקלה כמותית רחבת היקף בשנת 2015, שנשמרה עד 2018, במטרה למשוך את גוש האירו מתקופה של אינפלציה קרובה לאפס — מדיניות שזכתה לשבחים על תמיכה בצמיחה וביקורת מצד חלקם, במיוחד בגרמניה, על שחיקת התשואות לחוסכים וטשטוש הגבול בין מדיניות מוניטרית לפיסקאלית. הוא עזב את ה-ECB ב-2019 לאחר שסיים את מלוא הקדנציה בת שמונה השנים, שאינה ניתנת לחידוש.

ראש ממשלת איטליה

בפברואר 2021, כאשר ממשלת הקואליציה של איטליה קרסה בעיצומה של המגפה, פנה הנשיא סרג'ו מטרלה לדראגי כדי להקים ממשלת אחדות לאומית המשתרעת על פני כמעט כל הקשת הפוליטית. כראש ממשלה, ממשלתו של דראגי ניהלה את חלקה של איטליה בכספי השיקום של האיחוד האירופי (Next Generation EU) וקידמה רפורמות מבניות הקשורות לכסף זה, תוך מיצוב איטליה בנחישות בתוך הקונצנזוס של האיחוד האירופי ונאט"ו בנושאים הכוללים תמיכה באוקראינה. הקואליציה הבין-מפלגתית הלא שגרתית התגלתה כשברירית; היא התפרקה באמצע 2022, ודראגי התפטר באוקטובר 2022 לאחר שאיבד את אמון השותפים המרכזיים בקואליציה.

דו"ח דראגי

בשנת 2023 הטילה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין על דראגי להפיק הערכה של התחרותיות של האיחוד האירופי. הדו"ח שלו משנת 2024 — המכונה בדרך כלל פשוט "דו"ח דראגי" — טען כי האיחוד האירופי עומד בפני פער תחרותיות מבני מול ארצות הברית וסין וקרא לדחיפה מתואמת ורחבת היקף להשקעות בחדשנות, דה-קרבוניזציה וביטחון כלכלי, והפך לאחד ממסמכי המדיניות המצוטטים ביותר בדיון הנוכחי באיחוד האירופי על עתידו הכלכלי.

מדוע מריו מכונה גאון

הטיעון לגאונותו של דראגי הוא צר אך ממשי: יכולת מוכחת לקרוא פאניקה פיננסית בזמן אמת ולבחור בהתערבות הקטנה ביותר האפשרית — משפט, לא תוכנית — המסוגלת לעצור אותה, מיומנות הקרובה יותר לשיפוט מומחה תחת אי-ודאות מאשר לברק תיאורטי מופשט. בנקאים מרכזיים, כלכלנים ופקידים אירופיים התייחסו לפרק "בכל מחיר" כמקרה לימוד של האופן שבו אמינות מתפקדת כמדיניות, וקרן נסיכת אסטוריאס העניקה לו כבוד בשנת 2025 במפורש כ"דמות מפתח בהגנה על האינטגרציה האירופית", שפה המייחסת שיפוט אסטרטגי ומוסדי ולא אינטלקט גולמי. טיעון הנגד הכנה: תוכנית ההקלה הכמותית שלו משכה ביקורת מתמשכת, במיוחד בגרמניה, על תופעות הלוואי שלה על חוסכים ומערכות פנסיה, ותקופתו בגולדמן זאקס חפפה לעבודת הנגזרים השנויה במחלוקת של הבנק עבור יוון, אף על פי שמעורבותו האישית בעסקאות אלו מעולם לא הוכחה. הכישרון של דראגי נראה פחות כמו גאונות במובן המקובל ויותר כמו אינסטינקט מדויק בצורה יוצאת דופן לאיתות מוסדי, ששוכלל במשך ארבעה עשורים בתוך המנגנון שהוא ניהל בסופו של דבר.

מורשת

דראגי עוזב את תפקידו לאחר שהחזיק, ברצף, בכמה מהתפקידים הטכנוקרטיים והפוליטיים המשמעותיים ביותר הזמינים לכלכלן אירופי — בנק איטליה, נשיאות ה-ECB, וראשות הממשלה האיטלקית — ולאחר שהפיק, לאחר עזיבתו הרשמית את התפקיד הציבורי, דו"ח תחרותיות שממשיך לעצב את הדיונים על האסטרטגיה הכלכלית של האיחוד האירופי. שמו נותר קשור בצורה העמידה ביותר לשלוש מילים שנאמרו באולם נשפים של מלון בלונדון בשנת 2012, מקרה נדיר של ביטוי המתפקד, לזמן מה, כמדיניות מוניטרית בזכות עצמו.