התפוקה האינטלקטואלית של מריו בונחה (Mario Bunge), המשתרעת על פני למעלה מ-400 מאמרים אקדמיים ו-80 ספרים, הקימה מסגרת קפדנית לריאליזם מדעי ולשיטתיות (systemism). לאורך חיים של מאה שנה, פיזיקאי ופילוסוף ארגנטינאי-קנדי זה קרא תיגר על זרמי מחשבה דומיננטיים, כולל אקזיסטנציאליזם ופוסט-מודרניזם, תוך שהוא דוגל ללא הרף בפילוסופיה מדויקת המבוססת על עקרונות מטריאליסטיים ומנגנונים חברתיים.
יסודות אקדמיים ופיזיקה
נולד בפלורידה אוסטה (Florida Oeste) בשנת 1919 לאחות גרמנייה ורופא ארגנטינאי, בונחה פנה בתחילה למדעים המדויקים. הוא השלים דוקטורט במדעי הפיזיקה והמתמטיקה באוניברסיטה הלאומית של לה פלאטה ב-1952. תחילת הקריירה שלו שילבה תפקידים כפרופסור לפיזיקה תיאורטית ופילוסופיה באוניברסיטה הלאומית של לה פלאטה ובאוניברסיטת בואנוס איירס. הופעתו בשנת 1956 בקונגרס הפילוסופי הבין-אמריקאי בצ'ילה היוותה פריצת דרך בינלאומית, שבה עבודתו משכה תשומת לב משמעותית מצד וילארד ואן אורמן קוויין (Willard Van Orman Quine).
המסה ומערכות פילוסופיות
בונחה מוכר בעיקר בשל עבודתו המונומנטלית בת שמונת הכרכים "מסה על פילוסופיה בסיסית" (Treatise on Basic Philosophy), שפורסמה בין השנים 1974 ו-1989. סדרה זו ניסתה לבצע חקירה שיטתית בסמנטיקה, אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה ואתיקה. תוך דחיית הפוזיטיביזם הלוגי, הוא דגל בפילוסופיה המבוססת על שיטתיות גלובלית ועל אמרגנטיות (emergentism). המתודולוגיות שלו יישמו נקודות מבט מדעיות הן על מדעי הטבע והן על מדעי החברה, בטענה שמבנים חברתיים מתפקדים כמערכות קונקרטיות שבהן מנגנונים מייצרים או מונעים שינויים ספציפיים.
כהונה מקצועית והכרה
בשנת 1966 עבר בונחה לקנדה כדי להצטרף לסגל אוניברסיטת מקגיל (McGill University) במונטריאול, שם נשאר עד פרישתו בגיל 90 כפרופסור ללוגיקה ומטפיזיקה על שם פרוטינגהם. כחבר בחברה המלכותית של קנדה וב-Committee for Skeptical Inquiry, הוא זכה להוקרות רבות, כולל פרס נסיך אסטוריאס לתקשורת ומדעי הרוח לשנת 1982 ותארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות כגון אוניברסיטת סלמנקה והאוניברסיטה הלאומית של סן מרקוס.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עמדה ציבורית וביקורת
בונחה החזיק בעמדות נחרצות לגבי גבולות החקירה האינטלקטואלית, ולעתים קרובות הגדיר את הפסיכואנליזה כמדע פסאודו. כתביו כוונו לעתים קרובות למתודולוגיות של הוגים כגון קרל פופר, ריצ'רד דוקינס ודניאל דנט. מבחינה פוליטית, הוא הזדהה כסוציאליסט דמוקרטי ברוחו של ג'ון סטיוארט מיל. הוא בילה את שנותיו האחרונות במונטריאול, ונשאר פעיל עד מותו בפברואר 2020 בגיל 100.
עובדות מהירות
- נולד: 1919, פלורידה אוסטה, ארגנטינה - נפטר: 2020, מונטריאול, קנדה - תחומים עיקריים: אפיסטמולוגיה, פיזיקה תיאורטית, פילוסופיה של המדע - עבודה מרכזית: "מסה על פילוסופיה בסיסית" (1974–1989) - בית אקדמי: אוניברסיטת מקגיל (1966–2009) - עמדה פוליטית: ליברל מהשמאל וסוציאליסט דמוקרטי - פרס: פרס נסיך אסטוריאס לתקשורת ומדעי הרוח (1982) - אזרחות: ארגנטינה, קנדה
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה עמדתו של בונחה לגבי פסיכואנליזה?
הוא דחה אותה בגלוי, וסיווג אותה כסוג של מדע פסאודו שחסר את הקפדנות של מתודולוגיה מדעית אובייקטיבית.
### כיצד תיאר בונחה את גישתו למדעי החברה?
הוא דגל ב'שיטתיות' (systemism), נקודת מבט המסבירה תופעות חברתיות באמצעות מנגנונים קונקרטיים בתוך מערכת, במקום להסתמך על הוליזם או אינדיבידואליזם.