מריו באבה (Mario Bava) החל את הקריירה שלו בתעשיית הקולנוע האיטלקית כעוזר צלם, ובהמשך השתלט על מלאכות טכניות של תאורה ואפקטים מיוחדים לפני שהפך לבמאי. גישתו הסגנונית, המאופיינת במניפולציה של אור וצבע, השפיעה על התפתחות סרטי האימה והמדע הבדיוני לאורך המאה ה-20.
קריירה מוקדמת ויסודות טכניים
מריו באבה נולד בסן רמו ב-31 ביולי 1914, בנו של אאוג'ניו באבה (Eugenio Bava), פסל וחלוץ אפקטים מיוחדים. באבה, שהוכשר בתחילה כצייר, עבר לתעשיית הקולנוע והצטרף לאביו במוסד לוצ'ה (Istituto Luce). עד שנת 1939 הוא ביסס את מעמדו כצלם קולנוע, ועבד על סרטים קצרים עם רוברטו רוסליני (Roberto Rossellini). עבודתו המקצועית המוקדמת כללה פיתוח נוכחותם הקולנועית של שחקנים כמו ג'ינה לולובריג'ידה (Gina Lollobrigida), סטיב ריבס (Steve Reeves) ואלדו פבריצי (Aldo Fabrizi). לאורך שנות ה-50 הוא סיפק צילום ואפקטים מיוחדים חיוניים להפקות גדולות, כולל "יוליסס" (Ulysses) בשנת 1955 ו"הרקולס" (Hercules) בשנת 1957.
המעבר לבימוי
מסלול הבימוי של באבה החל דרך מעורבותו בפרויקטים שהחלו במאים אחרים, כמו הסרט "The Day the Sky Exploded" משנת 1958. הוא תרם רבות לסרט "I vampiri" בשנת 1956, המצוטט לעיתים קרובות כסרט האימה האיטלקי הראשון. בשנת 1960 הוא ערך את הופעת הבכורה שלו כבמאי עצמאי עם סרט האימה הגותי "המסכה של השטן" (Black Sunday), שהפך את ברברה סטיל (Barbara Steele) לכוכבת ז'אנר. בעקבות זאת, הוא ביים מספר סרטים בולטים בשנת 1963, כולל "הנערה שידעה יותר מדי" (The Girl Who Knew Too Much), "שלושה פנים לפחד" (Black Sabbath) ו-"The Whip and the Body".
פיתוח ז'אנרים והשפעה
באבה מילא תפקיד מרכזי בעיצוב ז'אנרים קולנועיים מרובים. עבודתו על "הנערה שידעה יותר מדי" ו-"Blood and Black Lace" נחשבת ליצירת ז'אנר הג'אלו (giallo) האיטלקי. סרטו משנת 1965 "כוכב הערפדים" (Planet of the Vampires) השפיע על הפקת הסרט "הנוסע השמיני" (Alien), בעוד שסרטו משנת 1971 "A Bay of Blood" שימש כמבשר לתת-ז'אנר סרטי הסלאשר. הוא גם התנסה בעיבודים של ספרי קומיקס, בעיקר ב-"Danger: Diabolik" משנת 1968, אשר שאב השראה מאמני הפופ אנדי וורהול (Andy Warhol) ורוי ליכטנשטיין (Roy Lichtenstein).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות ומורשת
באבה התמודד עם אתגרים בהפצה הקולנועית של סרטיו המאוחרים, מה שהוביל לעיתים קרובות לעריכה ושיום מחדש ללא אישור, כמו הפיכת "Semaforo Rosso" ל-"כלבים זועמים" (Rabid Dogs). סרט האימה האחרון שלו היה "Shock" ב-1977. הוא סיפק אפקטים מיוחדים לסרטו של דאריו ארג'נטו (Dario Argento) משנת 1980, "Inferno", זמן קצר לפני מותו. באבה מת מהתקף לב ברומא ב-27 באפריל 1980, בעת שהתכונן לפרויקט מדע בדיוני בשם "Star Riders". הוא נקבר בבית הקברות קמפו וראנו (Campo Verano).
עובדות מהירות
- תאריך לידה: 31 ביולי 1914, סן רמו - תאריך פטירה: 27 באפריל 1980, רומא - מקום קבורה: קמפו וראנו - סרט ביכורים כבמאי עצמאי: המסכה של השטן (1960) - בן: למברטו באבה (Lamberto Bava) - אב: אאוג'ניו באבה - תרומה בולטת לז'אנר: ג'אלו - סרט אימה אחרון בבימויו: Shock (1977)
שאלות נפוצות של קוראים
### מהי תרומתו העיקרית של מריו באבה לקולנוע?
הוא מוכר בזכות החדשנות הטכנית שלו בתחומי התאורה והאפקטים המיוחדים, ועל תפקידו ביצירת ז'אנר הג'אלו וסרטי הסלאשר המודרניים.
### האם מריו באבה עבד עם משפחתו?
כן, הוא החל את הקריירה שלו בסיוע לאביו, אאוג'ניו באבה, ובהמשך עבד עם בנו שלו, למברטו באבה, ששימש כעוזר במאי.