מארי קירי: האישה שזכתה בפרס הגבוה ביותר של המדע פעמיים
היא זכתה בפרס נובל פעמיים – בשני מדעים שונים – הישג שאף אדם לפני או אחרי לא השיג. מארי קירי, שנולדה בעוני בפולין תחת כיבוש רוסי, הגיעה לפריז כשאינה יכולה להרשות לעצמה פחם בחורף, ועזבה לאחר שגילתה שני יסודות ושינתה את הבנת החומר עצמו. היא המדענית המעוטרת ביותר בהיסטוריה, וכמעט בכל קנה מידה, אחת המדעניות הגדולות שחיו אי פעם.
חיים מוקדמים בפולין הכבושה
מארי סקלודובסקה נולדה ב-7 בנובמבר 1867 בוורשה, וגדלה בפולין שנמחקה מהמפה – מחולקת בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה. אביה היה מורה למדעים; אימה ניהלה פנימייה לפני שמתה משחפת כשהייתה מארי בת עשר. השכלה לנשים פולניות הוגבלה רשמית על ידי השלטונות הרוסיים, ולכן מארי וחברותיה למדו ב"אוניברסיטה המעופפת" המחתרתית – בתי ספר ניידים לא חוקיים שנדדו בין דירות פרטיות כדי להתחמק מגילוי המשטרה. היא ואחותה ברוניה כרתו ברית מעשית: מארי תעבוד כאומנת כדי לתמוך בלימודי הרפואה של ברוניה בפריז, וברוניה תחזיר לה טובה.
פריז, עוני והסורבון
מארי הגיעה לפריז ב-1891, בגיל עשרים ושלוש. היא נרשמה לסורבון – תוך אימוץ הכתיב הצרפתי של שמה – והפכה לאחת מקומץ קטן של נשים שלמדו פיזיקה. היא חיה בעליית גג קרה כל כך שקערת הכביסה שלה קפאה בחורף, ולעיתים התעלפה מרעב במהלך הרצאות. היא סיימה ראשונה בתואר הפיזיקה שלה ב-1893 ושנייה במתמטיקה ב-1894. באותה שנה פגשה את פייר קירי, פיזיקאי דגול שזיהה את כישרונה מיד והציע לה נישואין בתוך חודשים. השותפות שלהם – האישית והמדעית – הפכה לאחד משיתופי הפעולה המדהימים בהיסטוריה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →גילוי הרדיואקטיביות ושני יסודות חדשים
מחקר הדוקטורט של מארי התמקד ב"קרניים האורניות" המסתוריות של אנרי בקרל – קרינה הנפלטת מאורניום ללא מקור אנרגיה חיצוני נראה לעין. בעבודה בסככה דולפת ולחה ששימשה כמעבדה, היא גילתה שגם תוריום פולט קרינה, וערכה תצפית מכרעת: עוצמת הקרינה תלויה רק בכמות החומר הרדיואקטיבי הקיים, לא במצבו הכימי או בצורתו. משמעות הדבר הייתה שהקרינה מגיעה מתוך האטום עצמו – מסקנה מהפכנית שהרסה את המודל הישן של האטום כאובייקט בלתי ניתן לחלוקה ואדיש. בשנת 1898 הכריזו היא ופייר על שני יסודות חדשים: פולוניום (על שם מולדתה) ורדיום. בידוד גרם אחד של רדיום מכמה טונות של עפרת פיצבלנדה דרש ארבע שנים של ריסוק, המסה ובישול בתנאים שהרעילו אותה לאיטם.
שני פרסי נובל ופרופסורה היסטורית
מארי קיבלה את פרס נובל לפיזיקה ב-1903, יחד עם פייר ובקרל, והפכה לאישה הראשונה אי פעם שזכתה בפרס נובל. לאחר שפייר נהרג על ידי עגלה רתומה לסוסים ב-1906, היא לקחה על עצמה את הפרופסורה שלו בסורבון, והפכה לאישה הראשונה בתפקיד פרופסור ב-650 שנות ההיסטוריה של המוסד. בשנת 1911 קיבלה פרס נובל שני – הפעם בכימיה, על בידוד רדיום ופולוניום טהורים – והפכה לאדם הראשון שזכה בפרסי נובל בשני מדעים שונים, שיא שמעולם לא נשבר.
מלחמת העולם הראשונה: יחידות הרנטגן הניידות
במהלך מלחמת העולם הראשונה, מארי תכננה וארגנה צי של יחידות רדיוגרפיה ניידות – שזכו לכינוי פטיט קירי (petites Curies) – שיכלו לצלם תמונות רנטגן בשדה הקרב ליד קווי החזית ולחסוך מחיילים קטיעות מיותרות. היא נהגה ברכבים בעצמה, הכשירה 150 נשים להפעיל את הציוד, ומוערך כי אפשרה מעל מיליון בדיקות רנטגן במהלך המלחמה. היא לא קיבלה הכרה רשמית או תשלום על עבודה זו.
מוות והמחברות הרדיואקטיביות
עשורים של עבודה עם חומרים רדיואקטיביים – נשיאת איזוטופים בכיסי מעילה, אחסונם במגירות שולחן, טיפול בהם בידיים חשופות לפני שהובנו סכנות הקרינה – הרסו את בריאותה של מארי קירי. היא מתה ב-4 ביולי 1934, מאנמיה אפלסטית שנגרמה מחשיפה לקרינה, בגיל שישים ושש. מחברות המחקר שלה נותרו רדיואקטיביות כל כך שהן מאוחסנות בקופסאות מצופות עופרת בפריז; חוקרים המבקשים לקרוא אותן חייבים לחתום על ויתור אחריות וללבוש ציוד מגן. בתה אירן ז'וליו-קירי זכתה מאוחר יותר בפרס נובל משלה בכימיה ב-1935 – שנה אחת לאחר מות אימה. מורשתה של מארי קירי כוללת שני יסודות בטבלה המחזורית, את כל תחום הפיזיקה הגרעינית, וחיים שהוכיחו – כנגד כל התנגדות מוסדית – שגאונות אינה מכבדת גבולות של מגדר או לאום.