הפאנל למומחי אקולוגיה של הרי גהאט המערביים (Western Ghats), שהוקם בשנת 2010, הציע כי 64 אחוזים מרכס ההרים יוגדרו כאזור רגיש מבחינה אקולוגית. מאדהאב גדגיל כיהן כיושב ראש ועדה זו, והוביל את המדיניות הסביבתית הלאומית לעבר הגנה על המגוון הביולוגי באמצעות מחקר כמותי קפדני ששילב פעילות אנושית במודלים מורכבים של מערכות אקולוגיות.
רקע אקדמי ומחקר בהרווארד
גדגיל נולד בפונה (Pune) בשנת 1942, והשלים את לימודי התואר הראשון שלו במכללת פרגוסון (Fergusson College) לפני שקיבל תואר שני בזואולוגיה מאוניברסיטת מומבאי בשנת 1965. מעברו לאוניברסיטת הרווארד התאפשר הודות לג'יילס מיד (Giles Mead), אם כי בסופו של דבר הוא העביר את המיקוד שלו לעבר אקולוגיה מתמטית בהדרכתו של ויליאם בוסרט (William Bossert). בהשפעת אדוארד או. וילסון (E. O. Wilson), גדגיל התמקד בתזה לדוקטורט שלו בהתנהגות דגים ובמידול מתמטי, וקיבל את הדוקטורט שלו בשנת 1969. הוא נשאר בהרווארד שנתיים נוספות כעמית מחקר ומרצה.
מנהיגות מוסדית בהודו
עם חזרתו להודו בשנת 1971, החזיק גדגיל לזמן קצר במשרת קצין מדעי במכון המחקר אגארקאר (Agharkar Research Institute). בשנת 1973, הוא הצטרף למכון ההודי למדע (Indian Institute of Science) בבנגלור, שם הקים את המרכז ללימודים תיאורטיים ואת המרכז למדעי האקולוגיה. תקופת כהונתו שם נמשכה שלושה עשורים עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2004. במהלך הקריירה שלו, הוא שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, והחזיק בקתדרה על שם דמודאר דהארמנאנד קוסאמבי (Damodar Dharmanand Kosambi) באוניברסיטת גואה.
מדיניות וקידום שימור
גדגיל השפיע על מסגרות סביבתיות לאומיות באמצעות תפקידים במועצה המייעצת המדעית לראש הממשלה וברשות הלאומית לשימור טיגריסים. הוא תרם לניסוח חוק המגוון הביולוגי משנת 2002 ופיתח מדריכים לרישומי מגוון ביולוגי עממיים. הדו"ח שלו משנת 2011 על הרי גהאט המערביים נתקל בהתנגדות מצד ממשלות מדינתיות וקבוצות דתיות אזוריות, מה שהוביל להקמת ועדה נפרדת שהפיקה המלצות מתוקנות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות מלומדות
תיק המחקר שלו עלה על 250 מאמרים העוסקים בביולוגיה של אוכלוסיות, שימור והיסטוריה אקולוגית. החל ממאמרים על התנהגות בעלי חיים למגזין המראטהי "סרישטידניאן" (Srishtidnyan) במהלך לימודיו התיכוניים, הוא פרסם בסופו של דבר יצירות משמעותיות כולל הספר משנת 1992, "ארץ סדוקה זו" (This Fissured Land). גישתו הדגישה את שילובן של אוכלוסיות אנושיות מקומיות בניהול אקולוגי, מתודולוגיה שהפכה למרכזית בעבודתו עם הקרן לסביבה גלובלית (Global Environment Facility) ופאנלים מייעצים לאומיים שונים.
עובדות מהירות
- נולד: 1942, פונה - נפטר: 2026, פונה - השכלה: מכללת פרגוסון, אוניברסיטת מומבאי, אוניברסיטת הרווארד - תפקיד מפתח: יושב ראש, הפאנל למומחי אקולוגיה של הרי גהאט המערביים - פרסים בולטים: פאדמה שרי (1981), פרס טיילר (2015), פרס וולוו לאיכות הסביבה (2003) - שיוכים מקצועיים: המכון ההודי למדע, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי - שפות: מראטהית, אנגלית
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה המטרה העיקרית של ועדת גדגיל?
הפאנל נועד לזהות ולהגדיר אזורים רגישים מבחינה אקולוגית בתוך הרי גהאט המערביים כדי להבטיח הגנה סביבתית.
### איזו חקיקה סביבתית מרכזית עזר מאדהאב גדגיל לנסח?
הוא כיהן בוועדה שניסחה את חוק המגוון הביולוגי של שנת 2002 בהודו.