לודוויג פון מיזס: האיש שהוכיח כי הסוציאליזם אינו מסוגל לבצע חישוב כלכלי
בשנת 1920 פרסם כלכלן וינאי מאמר עם טענה נועזת: כלכלה סוציאליסטית מלאה אינה רק לא יעילה או לא צודקת, אלא פשוט בלתי אפשרית לניהול רציונלי. לודוויג פון מיזס טען כי ללא מחירי שוק, מתכננים מרכזיים יפעלו "באפלה", מבלי לדעת אם עדיף להשתמש בפלדה עבור טרקטורים או עבור גשרים. המאמר, "חישוב כלכלי בקהילייה הסוציאליסטית", הצית את אחד הוויכוחים האינטלקטואליים הגדולים של המאה ה-20 – וחזה, עשורים לפני קריסת ברית המועצות, מדוע כלכלות ריכוזיות נועדו לכישלון.
חינוך הבסבורגי
לודוויג היינריך אדלר פון מיזס (Ludwig Heinrich Edler von Mises) נולד ב-29 בספטמבר 1881 בלמברג – כיום לבוב שבאוקראינה – שהייתה אז עיר באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא גדל במשפחה יהודית-אוסטרית שקיבלה תואר אצולה דור קודם לכן. כעילוי בשפות, בגיל שתים-עשרה כבר דיבר גרמנית, פולנית וצרפתית שוטפת וקרא לטינית. הוא למד בגימנסיה האקדמית בווינה ולאחר מכן באוניברסיטת וינה, שם ספרו של קרל מנגר, עקרונות הכלכלה, הוביל אותו למהפכה המרגינליסטית. בשנת 1906 קיבל דוקטורט במשפטים ומדעי החברה ולמד אצל התיאורטיקן האוסטרי הגדול אויגן פון בהם-באוורק.
האוסטרי בווינה
במשך רבע מאה עמד מיזס במרכז החיים הכלכליים בווינה. החל מ-1909 שימש כיועץ ללשכת המסחר האוסטרית, לימד באוניברסיטת וינה, וב-1927 הקים את המכון האוסטרי לחקר מחזורי עסקים יחד עם בן חסותו המפורסם ביותר, פרידריך האייק. הסמינר הפרטי הלא-מתוקצב אך האגדי שלו משך קבוצת הוגים – האייק, גוטפריד האברלר, פריץ מחלופ, אוסקר מורגנשטרן – מה שהפך אותו, במילותיה של ה-Online Library of Liberty, ל"מנהיג המוכר של האסכולה האוסטרית למחשבה כלכלית".
בעיית החישוב
הישגו המרכזי של מיזס היה טיעון החישוב הכלכלי. בשוק, מחירים נוצרים ממיליוני חילופים מרצון ומקודדים מידע על מחסור יחסי ועלות הזדמנות. מיזס טען כי אם מבטלים את הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, מבטלים את השוק בנכסי הון – ואיתו את המחירים המאפשרים לכל אדם לשפוט אם שימוש נתון במשאבים שווה את עלותו. הוא הגיע למסקנה שקהילייה סוציאליסטית אינה יכולה לבצע "פעילות כלכלית רציונלית" כלל. ספרו מ-1922, סוציאליזם: ניתוח כלכלי וסוציולוגי, הרחיב את הטיעון לביקורת מקיפה. הטיעון עורר עשורים של תגובות נגד מצד כלכלנים סוציאליסטים כמו אוסקר לאנגה, והוא נותר שנוי במחלוקת, אך תובנת הליבה שלו – שמחירים הם נושאי מידע הכרחיים – עיצבה מחדש את האופן שבו כלכלנים חושבים על שווקים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פראקסאולוגיה ופעולה אנושית
מיזס ביסס את הכלכלה שלו על יסוד פילוסופי מובחן שכינה פראקסאולוגיה (praxeology): המדע הדדוקטיבי של הפעולה האנושית, הנגזר מהאקסיומה המובנת מאליה כי יחידים פועלים באופן תכליתי להשגת מטרות נבחרות. הוא היה אינדיבידואליסט מתודולוגי מושבע – הוא התעקש שרק יחידים פועלים, לעולם לא קולקטיבים – והוא דחה את המידול המתמטי והתאמת העקומות האמפירית שהחלו לשלוט בדיסציפלינה. עבור מיזס, הכלכלה הייתה ענף של הלוגיקה הרחבה של הפעולה, שאת אמיתותיה יש לנמק ולא למדוד. תיאוריית הכסף ומחזור העסקים שלו, שהוצגה לראשונה בתיאוריית הכסף והאשראי (1912), קשרה בין התרחבות מוניטרית לבין גאות ושפל בקפיטליזם, וזרעה את מה שהפך לתיאוריית מחזור העסקים האוסטרית.
גלות והמצאה מחדש
ההיסטוריה אילצה את מיזס לעזוב את ביתו. עם עליית הנאציזם, הוא עזב לז'נבה ב-1934 ולימד במכון ללימודים בינלאומיים מתקדמים; כאשר כבשו הנאצים את וינה, הם תפסו את מסמכיו וספרייתו, שנמצאו מאוחר יותר בארכיונים סובייטיים. ב-1940, בתמיכת קרן רוקפלר וקרן ויליאם וולקר, הוא היגר לארצות הברית. שם, באופן מפתיע, אחד הכלכלנים הבולטים בעולם לא הצליח למצוא קתדרה בשכר. מ-1945 עד 1969 הוא החזיק במשרת פרופסור אורח לא מתוקצבת באוניברסיטת ניו יורק, במימון איש העסקים לורנס פרטיג – מדד לכך עד כמה הליברליזם הקלאסי הבלתי מתפשר שלו יצא מהאופנה האקדמית.
יצירת המופת האמריקאית
בגלות יצר מיזס את היצירה החשובה ביותר שלו. פעולה אנושית: מסה על כלכלה, שפורסם ב-1949, היה הצהרה מלאה באנגלית של המערכת שלו – ניסיון בן אלף עמודים לגזור את כל הכלכלה מהלוגיקה של פעולה תכליתית ולהגן על השוק החופשי כצורה הרציונלית היחידה של שיתוף פעולה חברתי. הספר הפך לטקסט המכונן של תנועה אוסטרית מחודשת באמריקה. הוא היה חבר מייסד של החברה לשוק חופשי "החברה להר פלרן" (Mont Pelerin Society) ב-1947 וקיבל תוארי דוקטור לשם כבוד ממכללת גרוב סיטי, מאוניברסיטת ניו יורק ומאוניברסיטת פרייבורג. הכלכלן טיילר קואן מנה את כתביו בין העבודות החשובות ביותר של המאה ה-20.
מדוע לודוויג מכונה גאון
גאונותו של מיזס היא אינטלקטואלית גרידא – כוחו של הגיון קפדני המבוסס על עקרונות ראשונים המיושם על האופן שבו חברות מארגנות ייצור, ויש להגדירה בדיוק כך. הישגו המובהק, טיעון החישוב, היה הישג של לוגיקה טהורה: הוא זיהה, מכיסא הכורסה, חוסר אפשרות מבני בלב התכנון הסוציאליסטי, שמתכננים מרכזיים בעולם האמיתי יבלו את המאה באישורו. ה-Online Library of Liberty מכנה אותו "מקור בלתי נדלה בתיאוריה כלכלית", והורותו האינטלקטואלית להאייק – חתן פרס נובל – ולרוטבארד, קירזנר ואסכולה שלמה היא כשלעצמה עדות חזקה למוח מהשורה הראשונה. אך יושר מחייב להציג את הצד שכנגד, והוא רציני. המתודולוגיה הפראקסאולוגית של מיזס, הדוחה בדיקות אמפיריות לטובת דדוקציה מאקסיומות, נחשבת על ידי רוב הכלכלנים המיינסטרימיים לבלתי ניתנת להפרכה ומחוץ לפרקטיקה המדעית המודרנית; הוא מעולם לא החזיק במשרת פרופסור בשכר במדינתו המאמצת; ובית המוסד המסור ביותר שלו, מכון מיזס, יושב בשוליים האידיאולוגיים. גאונותו, אם כן, היא של בונה מערכות מבריק ובלתי מתפשר שתובנת הליבה שלו הייתה עמוקה ומוצדקת, גם כאשר המתודולוגיה הרחבה יותר שלו נותרה דעה של מיעוט. הוא צדק לגבי הדבר החשוב ביותר, וטען זאת בעוצמה לוגית יוצאת דופן.
מורשת
מיזס מת בניו יורק ב-10 באוקטובר 1973, בגיל 92, לאחר שזכה לראות את רעיונותיו מתחילים בתחייתם, אך לא את קריסת 1989 שרבים ראו כאישור להם. דרך האייק הוא עיצב כלכלה זוכת פרס נובל; דרך רוטבארד הוא זרע את הליברטריאניזם המודרני והאנרכו-קפיטליזם; דרך מכון מיזס, שהוקם ב-1982, שמו מתקיים כדגל למחשבת השוק החופשי. מה שלא יחשבו על המתודולוגיה שלו, הכלכלן שהוכיח כי הסוציאליזם אינו יכול לבצע חישוב כלכלי נותר אחד המוחות המשפיעים והלוחמניים ביותר של המאה שלו.