האקדמיה הצרפתית למדעים (Académie des Sciences) העניקה ללודוויג יוליוס בודג (Ludwig Julius Budge) את פרס מונטיון (Prix Montyon) עבור מחקרו על מקטעי חוט השדרה המווסתים את שרירי העין. פיזיולוג ואנטום גרמני שפעל לאורך המאה ה-19, הוא סיפק ראיות יסודיות בנוגע למנגנוני מערכת העצבים האוטונומית, ובאופן ספציפי לגבי האופן שבו גירוי עצבי שולט בקוטר האישון האנושי.
קריירה מוקדמת והשכלה
נולד בשנת 1811 בוצלר (Wetzlar), בודג למד רפואה באוניברסיטאות מרבורג, ברלין וווירצבורג. לאחר סיום לימודיו, הוא עסק בתחילה כרופא כללי בוצלר ואלטנקירכן. המעבר שלו לרפואה אקדמית החל בשנת 1843 כאשר שימש כמרצה פרטי (privat-docent) בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בון. עד שנת 1847, הוא החזיק במשרת פרופסור חבר באותו מוסד.
מחקר נוירולוגי ותגליות
בודג ערך מחקר מקיף על מערכת העצבים האוטונומית, ושיתף פעולה לעיתים קרובות עם מדענים אחרים בני זמנו. בעבודה משותפת עם הנוירופיזיולוג אוגוסטוס וולני וולר (Augustus Volney Waller), הוא זיהה שגירוי של העצב הסימפתטי גורם להרחבת אישונים, בעוד שפעילות של עצב העין (oculomotor nerve) גורמת להתכווצותם. עבודה זו הובילה לזיהוי המרכז הסיליוספינלי (ciliospinal center), המכונה לעיתים קרובות בספרות הרפואית "המרכז של בודג". בנוסף, שיתוף הפעולה שלו עם לאונרד לנדואה (Leonard Landois) הדגים בהצלחה כי דום לב מתרחש במהלך גירוי חשמלי של העצב התועה (vagus nerve).
מינויים אקדמיים ומחקרים אנטומיים
בשנת 1856, קיבל בודג משרת פרופסור לאנטומיה ופיזיולוגיה באוניברסיטת גרייפסוולד, שם נשאר עד מותו בשנת 1888. לאורך הקריירה שלו, הוא שמר על קשרים מקצועיים עם אוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ והיה חבר באקדמיה הגרמנית למדעים לאופולדינה (Leopoldina). מעבר לנוירולוגיה, הוא תיעד את נימי המרה של הכבד וחקר את ההתפתחות והצמיחה של רקמת השריר הקשורה לדרכי המרה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרסומים ותרומות
בודג כתב מספר טקסטים משמעותיים במהלך כהונתו. עבודות בולטות כוללות את "Die Lehre vom Erbrechen" בשנת 1840, אשר בחנה את הדוקטרינה של הקאות על בסיס ניסויי, ואת עבודתו משנת 1845, "Allgemeine Pathologie Als Erfahrungswissenschaft Basirt Auf Physiologie". פרסומו עם אוגוסטוס וולני וולר, שכותרתו "Neue Untersuchungen über das Nervensystem", הופיע בשנת 1851. הוא גם כתב את "Über die Bewegung der Iris" בשנת 1855 ואת ספר הלימוד משנת 1856 "Specielle Physiologie des Menschen", ששימש כמדריך עיקרי להרצאות וללימוד עצמי.
עובדות מהירות
- נולד: 1811, וצלר - נפטר: 1888, גרייפסוולד - אזרחות: ממלכת פרוסיה - תחומים עיקריים: פיזיולוגיה, אנטומיה, כירורגיה - השכלה: אוניברסיטת מרבורג - הכרה בולטת: פרס מונטיון - מבנה על שמו: המרכז של בודג
שאלות שקוראים שואלים
### מהו המרכז של בודג?
זהו שם נרדף למרכז הסיליוספינלי הממוקם בחוט השדרה, שזוהה במהלך מחקרו של בודג על מערכת העצבים האוטונומית.
### עם מי ערך בודג את מחקרו הנוירולוגי?
הוא שיתף פעולה עם הנוירופיזיולוג אוגוסטוס וולני וולר במחקר על חוט השדרה ועם לאונרד לנדואה במחקרים בנוגע לעצב התועה.